דברי הנגיד בכנס דמרקר: החברה החרדית כחלק מהמחר הכלכלי של ישראל

​למצגת מהכנס​​
  • "החברה החרדית היא מרכיב חשוב מאוד בכלכלה הישראלית. ההתפתחויות הדמוגרפיות הופכות את החברה החרדית לגורם    משמעותי במחר הכלכלי של ישראל. צריך להכיר בכך וחשוב להתכונן לכך כבר עכשיו."
  • "פערי ההכנסה בין החברה החרדית ליתר האוכלוסייה הם בעיקר תוצאה של פערים בשוק העבודה: נשים חרדיות עובדות בהיקף משרה נמוך יותר מכלל הנשים בעוד שכרן השעתי דומה לנשים הלא חרדיות. בקרב הגברים הפער משמעותי גם בשיעור ההשתתפות בעבודה."
  • "המשק כבר נהנה מהגידול בתעסוקה ובכושר ההשתכרות של הנשים החרדיות בשנים האחרונות, ואין סיבה שמגמה זו לא תתרחב לכלל החברה החרדית. המשך שיפור במיומנויות ובהשכלת העובד והעובדת החרדיים ייתרמו הן לשגשוג ורווחת התא המשפחתי החרדי והן לכלכלת ישראל כולה."
  • "המאמץ חייב להיות משולב: בראש ובראשונה, החברה החרדית צריכה להכיר בחשיבות ההשתלבות בשוק העבודה המודרני. גם הממשלה צריכה לייצר את התמריצים הנכונים ולבצע את ההשקעות הנדרשות, והמעסיקים עצמם, ככל שישכילו להתאים את סביבת העבודה למאפיינים של העובדים החרדים."
  • "אני קורא למועמדים ומועמדות מתאימים מהחברה החרדית להתמודד על תפקידים ולהצטרף לשורות בנק ישראל. העובדים החרדים בבנק השתלבו בהצלחה במגוון תפקידים. אנחנו עושים מאמצים להגביר את הגיוון התעסוקתי בבנק ישראל."

בוקר טוב לכולם.

לנוכח הזמן הקצר שעומד לרשותי, והיום הארוך והמעניין שלפניכם, אתחיל ברשותכם מהסוף: ההתפתחויות הדמוגרפיות הופכות את החברה החרדית לגורם משמעותי במחר הכלכלי של ישראל. צריך להכיר בכך וחשוב להתכונן לכך כבר עכשיו.

התהליך שעלינו להניע כעת מחייב התגייסות של כלל הגורמים כדי שבעוד כמה עשורים נראה ממנו תוצאות חיוביות. בראש ובראשונה, החברה הישראלית כולה, וכמובן החברה החרדית בתוכה, צריכה להכיר בהכרח הכלכלי של שילוב החברה החרדית בשוק העבודה העתידי. גם הממשלה צריכה לייצר את התמריצים הנכונים ולבצע את ההשקעות הנדרשות, והמעסיקים עצמם, ככל שישכילו להתאים את סביבת העבודה למאפיינים של העובדים החרדים, יהנו מהיכולת של העובדים החרדים להצטרף לשורותיהם ולמצות את מלוא כישוריהם ויכולותיהם.

אסקור בקצרה את המצב הדמוגרפי היום, את המצב בשוק העבודה ואת הצפי לעתיד. ואני מזכיר את מה שידוע לכולנו: הזמן עובר מהר...

התוצר לנפש בישראל עדיין נמוך מממוצע מדינות ה-OECD (שקף 2). שיעור החרדים באוכלוסיה עולה בהתמדה וצפוי  להגיע לשליש בשנת 2065 (שקף 3). בלי שילוב מלא של החרדים (ושל אוכלוסיות נוספות) בשוק העבודה העתידי לא נוכל להתקרב לרמת החיים של המדינות העשירות, ואף קיים חשש שנרד מטה בדירוג עם השנים, היות והחברה החרדית הופכת למשמעותית יותר ויותר מבחינת היקפה. סימולציה שנערכה בבנק ישראל מראה ששילוב הגברים החרדים בשוק העבודה והקניית השכלה מתאימה יעלו באופן משמעותי את התוצר לנפש (שקף 4).

בעוד שכ-7% בלבד ממשקי הבית היום הם חרדים, הם מהווים כ-16% מסך משקי הבית העניים בישראל (שקף 5). יש מספר סיבות לכך, ושינוי של תמונה זו ייטיב לא רק עם הציבור החרדי אלא עם המשק הישראלי כולו.  ההכנסה נטו של משקי הבית החרדים נמוכה בכ-30 אחוז משל משקי הבית החילוניים, וכמובן שמשק הבית החרדי גדול יותר. פער זה נשמר ב-20 השנה האחרונות, ובמקביל ירד המשקל של תשלומי ההעברה בהכנסת משק הבית (שקף 6), במיוחד בקרב משקי הבית החרדים.

תשלומי המיסים הישירים של משקי בית חרדים הם כשליש מאלו של משקי הבית הלא חרדים. אם המגמות הדמוגרפיות ישמרו לאורך השנים והשתתפות החרדים בשוק העבודה תישאר כפי שהיא כיום, המשמעות היא שכדי לשמר בשנת 2065 את היקף גביית המיסים בתוצר תידרש העלאה של כ-16% במסים הישירים במונחי 2018 (שקף 7). זהו חישוב שערכנו על מנת לתת תחושה לאחת מההשלכות הכלכליות האפשריות שנצטרך להתמודד איתן אם לא נטפל באתגר השילוב של החברה החרדית במשק.

כדי לטפל בפערי ההכנסה בין משקי הבית החרדים ליתר משקי הבית, עלינו להבין את מקורות הפער, ובפרט, כמה ממנו נובע מהשתתפות נמוכה בכח העבודה, וכמה, מפערי השכלה ומיומנויות שרלוונטיות לשוק העבודה ומשפיעות על פערי השכר.

כידוע, שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות גבוה ובמגמת עלייה, ודומה מאוד לשיעור בכלל האוכלוסייה (שקף 8). לעומת זאת, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך משל כלל הגברים, ומאז שנת 2015 נבלמה מגמת העלייה ואף מסתמנת מגמת ירידה. ניתן לראות שלצעדי המדיניות הייתה השפעה על שיעור התעסוקה (שקף 9). דוגמא נוספת -  שיעור הניצול של מענק עבודה בקרב חרדים הוא גבוה יחסית (שקף 10), ומחקר של ברנדר וסטרבצ'ינסקי מבנק ישראל שנפרסם בקרוב מראה כי למענק העבודה יש השפעה משמעותית על הישארות בשוק העבודה ובעיקר בקרב גברים חרדים (שקף 11).

באשר לכושר ההשתכרות, הרי שהשכר לשעה של הנשים החרדיות כמעט והדביק את הפער מול מקבילותיהן החילוניות - זהו הישג משמעותי לטעמי. נכון להיום הפער בשכר החודשי מוסבר רובו ככולו בהיקף המשרה (שקף 12).

בקרב גברים, פערי השכר נובעים גם ממיעוט שעות העבודה וגם מכושר ההשתכרות, פערים שגדלים עם השנים (שקף 13). את הפער בכושר ההשתכרות ניתן להסביר בעזרת הבדלים בתכונות השונות של העובדים: השכלה, ותק, מיומנויות. פערים אלו מתחילים בהישגים של תלמידים (שקף 14), ובאים לידי ביטוי במיומנויות של העובדים ובעיקר בקרב הצעירים שבהם (שקף 15). מאוחר יותר הפערים מתבטאים בשיעורי רישום נמוכים להשכלה גבוהה ואחוזי נשירה גבוהים במיוחד (שקף 16). כל אלו מתבטאים במיומנויות נמוכות בשוק העבודה ומשתקפים בשכר הנמוך יחסית של העובד החרדי (שקף 17).

ההתאמות שיאפשרו שילוב של החרדים במשק המודרני אינן מסתכמות רק בהתאמות בשוק העבודה שאותן סקרתי היום. המהפכה הטכנולוגית משנה את הכלכלה ואינה פוסחת על אף תחום בחיינו. אתן דוגמה מענף הבנקאות (שקף 18). הבנקאות, כמו תחומי חיים רבים אחרים, הופכת להיות יותר ויותר דיגיטלית, ואילו בחברה החרדית יש כידוע חסמים תרבותיים בכל הקשור לשימוש בטלפונים חכמים. לכן, בנק ישראל דרש מהבנקים להטמיע פתרון טכנולוגי של המרת הודעת טקסט להודעה קולית. הפתרון הזה מאפשר לאפשר ללקוח החרדי לקבל סיסמה לחשבון גם במכשיר טלפון כשר, וליהנות מהיתרונות הגלומים בקבלת שירותים בנקאיים מרחוק ללא צורך בהגעה לסניף. זו כמובן דוגמה קטנה של התאמה שהצליחה לאפשר פעילות עסקית חשובה בהתחשב במאפייני החברה החרדית. התאמות כאלו, שמכירות ומכבדות את אורח החיים החרדי יסייעו להצלחת תהליך השילוב בכלכלה.

אסכם במבט קדימה, בנק ישראל קידם את השיח על שני האתגרים הכלכליים העיקריים שעומדים בפנינו, ושהממשלה הבאה לא תוכל להתעלם מהם - האתגר התקציבי – שעליו לא דיברתי היום אבל ברור שהוא נמצא ברקע של כל דיון שעוסק במדיניות - , והצורך להגדיל את פריון העבודה בישראל  (שקף 19). שניהם, ובמיוחד האחרון, נוגעים לכלל המשק הישראלי וכמובן גם לחברה החרדית שבתוכו. הצלחת המשק בעמידה באתגרים אלו תושפע רבות ממידת ההצלחה של החברה החרדית לקחת חלק משמעותי בכלכלת המחר של ישראל. שילוב וקידום החברה החרדית בכלכלה הישראלית חשובים במיוחד להמשך הצמיחה והשגשוג של המשק הישראלי, ורק שילוב ידיים ומאמץ משותף יבטיח תוצאות טובות לאורך זמן שכולם יצאו נשכרים מהם.

לסיום: אנו בבנק ישראל מחוייבים לקידום גיוון התעסוקה בבנק. הבנק ערך התאמות שיאפשרו קליטת עובדות ועובדים חרדים אליו, כמו מינוי רפרנט יעודי לגיוון תעסוקתי שמלווה את תהליך הגיוס, וחשוב מכך לאחריו את הקליטה וההיטמעות בבנק. קיימנו הדרכות בנושא לעובדים ולמנהלים בבנק ואנו מצויים בקשר עם פורומים וגורמים רלוונטיים בקהילה שמסייעים בכך. לשמחתנו, העובדים שקלטנו במרוצת השנים מהחברה החרדית השתלבו בהצלחה בבנק. אנחנו נמשיך במאמצים לקלוט עובדים נוספים ברמה מקצועית גבוהה. אבקש לנצל במה זו כדי לקרוא למועמדים ומועמדות מתאימים מהחברה החרדית להתמודד על תפקידים, ולהצטרף לשורות בנק ישראל (שקף 20).

תודה רבה.​

​​​​