הנזילות בשׁוּקֵי אגרות החוב בישראל: ניתוח על רקע משבר הקורונה

04/01/2022
לכל ההודעות בנושא:
מחקרים ועבודות אחרות

·         באמצע חודש מרץ 2020 נרשמה פגיעה חמורה בנזילות בשווקים, שבאה לידי ביטוי בעלייה משמעותית בעלות הנזילות בשוקי האג"ח.

·         למרות הפגיעה החמורה, עלות הנזילות התאוששה במהירות, בהשוואה להתאוששות הנזילות במשבר 2008, ובסוף יולי 2020 רמתה בשווקים הממשלתיים קרובה יחסית לזו ששררה טרם המשבר.

·         הפגיעה בנזילות בסגמנטים השונים בשוק הייתה משמעותית יותר ככל שרמת הנזילות טרם המשבר הייתה נמוכה יותר, ובפרט בשוק האג"ח התאגידי.

·         הצעדים הראשונים שננקטו בישראל ובעולם הובילו לשיפור חלקי. אולם, לאחר פרסום עדכון לתוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני בהיקף של 50 מיליארד שקלים, נרשמה תפנית משמעותית במדדי עלות הנזילות[1].

 

בחודש מרץ 2020, בעקבות משבר נגיף הקורונה, התרחשה טלטלה בשווקים הפיננסיים בישראל ובעולם, שהובילה בין היתר לעלייה בתשואות אגרות החוב (הממשלתיות והתאגידיות) ולעלייה במרווחי התשואות של האג"ח התאגידיות. עבודה זו בחנה את הנזילות בשוקי האג"ח בישראל מאז ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה ועד לסוף יולי 2020, על רקע התנודתיות שנצפתה בשווקים והצעדים שנקט בנק ישראל. רמות הנזילות נבחנו בחלוקה לשלושה שוקי האג"ח העיקריים בישראל – ממשלתי־שקלי, ממשלתי־צמוד ותאגידי־צמוד.

ניתוחים קודמים העריכו כי בחודש מרץ 2020 הייתה פגיעה חמורה בנזילות בשוקי האג"ח בישראל. אולם לא נעשתה בחינה ישירה של הנזילות, ועבודה זו היא הראשונה הבוחנת את הנזילות באופן ישיר, כפי שהיא באה לידי ביטוי במספר מדדים מקובלים לנזילות, ובחלוקה לשלוש קבוצות: עלות הנזילות, עומק השוק והפעילות. המדדים בשלוש הקבוצות משקפים כמה היבטים של הנזילות, כאשר בשוק מתפקד נדרשת רמה מספקת בכל אחד מההיבטים הללו – גם אם היבט אחד נפגע תיתכן פגיעה חמורה בנזילות. לדוגמה, כאשר בשוק ממשיכים לבצע עסקאות בתדירות גבוהה ואף לבצע עסקאות גדולות, אך ישנה עלייה גדולה בעלות ביצוע העסקה – ישנה פגיעה בנזילות.

נזילות בשווקים הפיננסים היא היכולת לקנות או למכור נייר ערך בכל כמות, ובכל נקודת זמן, במחיר המשקף את ערכו היסודי של נייר הערך, ובעלות ביצוע עסקה מינימלית. ולכן שוק שבו מתאפשרת מכירת נכס רק במחיר נמוך משוויו הכלכלי, סובל מבעיית נזילות.

הניתוח בעבודה מוצא כי באמצע חודש מרץ 2020 נרשמה פגיעה משמעותית בנזילות בשוקי האג"ח בישראל. בתחילת מרץ 2020 חלה עלייה חדה בפעילות, שלוותה בעסקאות רבות יותר שבהן יוזם העסקה נטה להיות המוכר. בהמשך החלה ירידה משמעותית במחירים, שככל הנראה הובילה לכניסה של קונים לשוק – והביאה לשיפור האיזון בין מוכרים וקונים. התמונה העולה היא שגם בשיא המשבר לא זוהתה פגיעה מהותית במדדי עומק השוק, כפי שעולה בין היתר, ממדד "הכמות המצוטטת". אולם במהלך המשבר נרשמה פגיעה בעלות הנזילות, כפי המשתקף בין היתר ממדד המרווח – הפער בין מחיר הקנייה והמכירה הטובים ביותר (איור א'). התפתחות זו תואמת גם את ירידת המחירים, ומחזקת את ההערכה, שמוכרים שילמו פרמיית נזילות גבוהה. עדות נוספת לכך שהייתה פגיעה בנזילות היא שמדדי העלות עלו באופן חד יותר בשווקים שבהם נרשמה עלייה חדה יותר בתשואות, והנחשבים גם לפחות נזילים. כאמור, מספיקה פגיעה בהיבט אחד של הנזילות על מנת שתיווצר פגיעה בנזילות בכללותה. בפרט, למרות שלא זוהתה פגיעה במדדי עומק השוק, הפגיעה בנזילות באה לידי ביטוי דרך היבט העלות. נתוני הקצה מראים כי מדדי עלות הנזילות שבו לסביבת רמתם הבסיסית בשווקים הממשלתיים, בעוד שהתמונה פחות חד משמעית בשוק התאגידי.



[1] נציין כי במקביל לצעדי בנק ישראל, הופעלו תוכניות בידי גורמים נוספים.

​​​