הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה ב-04/07/2022 להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 1.25%

      לצפייה במסיבת העיתונאים​

  •  האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.1%. עם זאת היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות.
  • הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל הגבול העליון של היעד. אולם, הציפיות משוק ההון לשנה השנייה חזרו אל תחום היעד והציפיות החל מהשנה השלישית התכנסו חזרה אל מרכז היעד.
  • במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק. עם זאת, ההאטה בפעילות בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל עלולים להעיב על הפעילות הכלכלית.
  •  שוק העבודה מצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. שוק העבודה ההדוק מוביל ללחצי שכר מסויימים במגזר העסקי.
  •  מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6%.
  •  חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%.
  • מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-15.4%. קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות, אך מגמת העלייה השנתית החדה של המחירים התמתנה מעט.

 

במקביל להחלטה, מודיע בנק ישראל על הרחבת המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-±0.1% ל-±0.5%

 

במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. 
לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות
.

    

      לקובץ הנתונים​ המלווה את ההודעה לחץ כאן​​​

נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 04.07.2022.xlsxנתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 04.07.2022.xlsx

 

תנאי הרקע:

במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עם זאת, ההתמתנות הנמשכת בפעילות בעולם על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, ההאטה בפעילות הייצור בסין וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל עלולים להעיב על הפעילות הכלכלית. כמו כן, המשק מצוי בגל קורונה נוסף, אך ללא השפעה מהותית על הפעילות הכלכלית.

מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש מאי 2022 ב-0.6% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 4.1% (איור 1). עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות (איור 28). בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 3.6% ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 3.4% (איור 2). קצב העלייה השנתי הן של הרכיבים הבלתי סחירים והן של הרכיבים הסחירים הוסיף לעלות (איור 3). הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצויות מעל הגבול העליון של היעד (איור 4), אולם הציפיות משוק ההון לשנה השנייה חזרו אל תחום היעד והציפיות החל מהשנה השלישית התכנסו חזרה אל מרכז היעד (איור 5). מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6% (איור 6).

האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק ממשיכים להעיד על רמת פעילות איתנה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מאי עלה, וממשיך להצביע על הערכות חיוביות של עסקים ביחס למצבם (איור 13). על רקע הימשכות הקשיים בשרשראות הייצור והאספקה בעולם עוצמת המגבלה של ציוד וחומרי גלם עליה מדווחות חברות נותרה משמעותית, אם כי ישנן אינדיקציות להתמתנות הלחצים בשרשראות האספקה (איור 17). הרכישות בכרטיסי אשראי במאי מוסיפות להיות ברמה גבוהה. רמת יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ממשיכה להיות מעל לזו ששררה ערב המשבר ויצוא השירותים ממשיך לשהות ברמה גבוהה מאוד (איור 14). יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו (איור 15).

שוק העבודה הדוק. שיעור האבטלה אמנם עלה ל-3.5%, אך זאת לאור עלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה (איור 20). שיעור התעסוקה לגילאי 15+ עלה ל-61%, כך שרמתו דומה לשיעור התעסוקה הממוצע בשנת 2019. לצד זאת, שיעור התעסוקה בגילאי העבודה (25-64) מצוי מעל הרמה הממוצעת בשנת 2019, טרם המשבר. מספר המשרות הפנויות ושיעורן מסך המשרות התייצבו בחודש מאי, אך נותרו ברמות גבוהות מאוד. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת (איור 23). שוק העבודה ההדוק מוביל ללחצי שכר מסויימים במגזר העסקי, בעיקר בענפים המאופיינים בשכר גבוה ובעובדים מקצועיים (איור 22). השכר במגזר הציבורי עולה בשיעור מתון יותר ונמוך מהמגמה.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית[1] המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%, קצב נמוך ב-0.5% לעומת התחזית הקודמת בכל אחת מן השנים (איור 12). חרף הירידה בנתוני התחזית, רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה. שיעור האבטלה בגילאי העבודה (25-64) צפוי לעמוד בסוף שנת 2023 על 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%. בנוסף, יחס החוב לתוצר בשנים 2022 ו-2023 צפוי לעמוד על כ-66% וכ-64% בהתאמה.

מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-15.4% (איור 9), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות, אך מגמת העלייה השנתית החדה של המחירים התמתנה מעט. בנתוני הרבעון הראשון נרשם גידול חד בהתחלות ובהיתרי הבנייה. לעומת זאת גמר הבנייה עודנו נמוך, למרות עלייה קלה בקצה. היקף המשכנתאות שניטלו במאי עמד על כ-12 מיליארדי ש"ח, בהמשך לעלייה בקצב נטילת המשכנתאות (איור 10). לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות נותר מתון יחסית, 3.4%.

בשוק ההון המקומי נרשמו ירידות שערים במדדי המניות, אך הן מתונות יותר ביחס לעולם. תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות עלו בתחילת התקופה הנסקרת וירדו בחדות בסופה חזרה לאותה סביבה (איור 7). במרווחי האג"ח התאגידיות נרשמה ירידה בניגוד למגמה העולמית. בחינת קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכה להיות נמוכה יחסית בכל המגזרים.

בעולם, האינפלציה הגבוהה, ההידוק המוניטרי והקשיים בשרשראות הייצור ממשיכים להכביד על הצמיחה במדינות המפותחות. אלו, לצד המלחמה באוקראינה ותגובת המדיניות של סין לעלייה בתחלואה בקורונה, מעמיקים עוד יותר את אי-הוודאות הכלכלית העולמית. לנוכח זאת, תחזיות הצמיחה של בתי ההשקעות עודכנו כלפי מטה בתקופה הנסקרת (איור 24). היקף הסחר העולמי מצוי ברמות גבוהות בחודשים האחרונים אך התמתן מעט באפריל ובהתבסס על מדדים מקדימים צפוי להמשיך להתמתן. מדד מנהלי הרכש הגלובלי של המשקים המפותחים נותר ללא שינוי משמעותי בחודש מאי וממשיך להצביע על התרחבות בקצב הפעילות הכלכלית ולעומתו המדד במשקים המתעוררים מצביע על התמתנות (איור 25). שוקי המניות רשמו ירידות שערים משמעותיות תוך תנודתיות רבה על רקע עליית אי-הוודאות והאירועים הכלכליים והגיאופוליטיים בעולם (איור 33). במחירי הסחורות נרשמה מגמה מעורבת; מחיר הנפט  נסחר בתנודתיות על רקע הסנקציות בין אירופה לרוסיה בשעה שמחירי המתכות והסחורות החקלאיות ירדו (איור 31). בשוקי האג"ח הממשלתיות נרשמה תנודתיות רבה על רקע עלייה באינפלציה ובציפיות למדיניות מוניטרית מצמצמת יותר מצד הבנקים המרכזיים. סביבת האינפלציה בעולם הוסיפה לעלות; במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך; בארה"ב, העלה ה-Fed בישיבתו האחרונה את הריבית ב-75 נ.ב ובהתאם, תחזית ה-Fed  לריבית עד לסוף שנת 2022 עלתה בחדות ל-3.4%. בגוש האירו, ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, אך הצהיר שבשלו התנאים להעלאת הריבית בחודש יולי ב-25 נ.ב ולאחר מכן להעלאות נוספות. במקביל תכנית הרכישות של ה-ECB הסתיימה בסוף יוני ותחזיות השוק לריבית לסוף השנה עלו בתקופה הנסקרת ל-0.8%. במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית (איור 30).

 

 

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-18/7/2022. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-22/8/2022.​​​​

 



[1] התחזית המלאה מפורסמת בנפרד 

 

​​​