הגורמים המשפיעים על מרווחי איגרות החוב התאגידיות


במסגרת המעקב השוטף אחרי התנהלות השווקים הפיננסיים והשמירה על יציבותם, מפתח בנק ישראל אינדיקטורים לזיהוי סיכונים מערכתיים. כחלק מהרחבת הכלים לניטור ומעקב, מתפרסמת היום עבודת מחקר שבוצעה על ידי כלכלני חטיבת המחקר בבנק ישראל, מיטל גראם-רוזן ונועם מיכלסון.

אחת הסוגיות המרכזיות בנושא יציבות פיננסית בעשור האחרון, בארץ ובעולם, היא עליית מחירי האג"ח התאגידיות, וירידת מרווחי האשראי הגלומים במחיריהן, למרות הירידה בדירוגן ועליית הסיכונים הגלומים בהן. הסביבה הנמוכה של התשואות והריביות העולמיות והמקומיות, הנזילות הגבוהה והחיפוש אחר תשואה בשנים האחרונות תומכים בעליית מחירי הנכסים הפיננסיים, ובפרט במחירי האג"ח התאגידיות. נכס זה מרכזי בתיק הנכסים של הציבור ואחד ממקורות המימון המרכזיים של המגזר העסקי. בעבודה זו אומדים החוקרים את השפעת גורמי היסוד הכלכליים על מרווחי האשראי של האג"ח התאגידיות בישראל. על סמך נתוני האג"ח התאגידיות הסחירות בישראל בשנים 2007–2020, החוקרים בוחנים אם, מתי ובאילו קבוצות של אג"ח הייתה סטייה מתמשכת של המרווח בפועל מהמרווח החזוי על פי גורמי היסוד.

השינויים במחירי ומרווחי האג"ח התאגידיות לוו לאורך השנים בפעילות משמעותית של השקעות הציבור בנכס זה, בפרט דרך השקעה בקרנות הנאמנות המתמחות ברכישת אג"ח תאגידיות. ניסיון העבר מעיד כי בעתות גאות בשוק האג"ח, הציבור הגדיל את החזקותיו בקרנות נאמנות המתמחות באג"ח, ובעתות שפל פדה במהירות את חסכונותיו בקרנות הנאמנות מסוג זה. על כן, החוקרים בוחנים גם את תרומתן של ההתפתחויות בקרנות הנאמנות המתמתחות באג"ח תאגידיות להסבר הסטייה של המרווח בפועל מהמרווח החזוי על פי גורמי היסוד. נמצא כי צבירות נטו מהירות של כספים בקרנות נאמנות המתמחות באג"ח תאגידיות תרמו לחיזוק מגמות הסטייה מהמרווח החזוי הקיימות בשוק, בעיקר בתקופה שאחרי משבר 2008. מכאן למדים החוקרים כי לצבירות מהירות של כספים בקרנות הנאמנות פוטנציאל להגדלת הפגיעות של שוק האג"ח התאגידיות: בתקופות של עליות מחירים, ובמידה ומרווחי האג"ח התאגידיות נמוכים מאלו החזויים לפי גורמי היסוד, צבירה חיובית מהירה תורמת לעליות מחירים ולהגדלה נוספת של הסטייה מהמרווח החזוי, ובעת שינוי מגמה – צבירה שלילית מהירה עלולה להקצין מגמות של ירידות מחירים ועליית מרווחים אל מעבר לאלו החזויים לפי גורמי היסוד.

תוצאות המחקר והמתודולוגיה שפיתחו החוקרים במסגרתו, משמשים את בנק ישראל בניטור שוטף של ההתפתחויות בשוק האג"ח התאגידיות כחלק ממאמציו בשמירה על היציבות הפיננסית.

 ​