דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים היום בבנק ישראל

05/07/2021
לכל ההודעות בנושא:
הרצאות הנגיד

שלום לכולם,

 

אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. מאז החלטת המדיניות הקודמת שלנו, בסוף מאי, הספקנו לחוות שוב את תעתועיו של הנגיף. קשה עדיין להעריך את הסיכון הנשקף מהווריאנט הנוכחי לאור השיעור הגבוה של התחסנות האוכלוסייה. בפרט, איננו יודעים אם ההתפרצות תלווה גם בעלייה משמעותית במספרי החולים הקשים והאשפוזים והאם העלייה בתחלואה תאלץ את הממשלה להטיל מחדש מגבלות משמעותיות על הפעילות הכלכלית.

 

מאז היציאה מהסגר השלישי והתרת המגבלות, ההתאוששות הכלכלית באה לידי ביטוי גם בענפים אשר נפגעו מהמגבלות באופן משמעותי. הפדיון בענפי המשק בחודש אפריל עלה מעבר למגמה שהייתה צפויה ערב המשבר. העודף בחשבון השוטף התייצב ברמה גבוהה בחודשים הראשונים של 2021. זאת בזכות פעילות ערה בייצוא השירותים העסקיים, ועל אף גידול מהיר ביבוא הסחורות, המושפע בעיקר מיבוא מוצרי צריכה וחומרי גלם. בסקר המגמות דיווחו החברות על גידול במגבלות מבחינת ציוד וחומרי גלם וייתכן שמגבלות אלו יבואו לידי ביטוי בהאטה בייצוא התעשייתי בחודשים הקרובים. ככלל, המגזר העסקי נמצא בהתאוששות, אך לצד זאת אנו רואים עדיין פגיעה מסויימת בעסקים הקטנים. בנוסף, בענפים התלויים בתיירות החוץ הפעילות נותרה נמוכה מאוד, והתפשטות הנגיף מהווה גורם סיכון להמשך ההתאוששות, בעיקר לענפים אלו.

 

לגבי שוק העבודה, שיעור התעסוקה ממשיך לעלות. נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש יוני שפורסמו היום מצביעים על ירידה נוספת של שיעור האבטלה הרחבה לכ-9.5%. לצד זאת, חלק מהנתונים מעיד על קשיים בתהליך ההתאוששות של שוק העבודה: מספר המשרות הפנויות ממשיך לגדול ושיעורן בסך המשרות נותר גבוה. אנו צופים שהמומנטום החיובי של חזרה לתעסוקה יימשך, גם אם בקצב מתון יותר. לצד אלו, שוק העבודה עדיין רחוק מהתאוששות מלאה, וכנראה שהחזרה לשיעור אבטלה דומה לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר צפויה לארוך זמן ממושך. לכן, יש חשיבות ליישום הכשרות מקצועיות לאוכלוסיות שנפגעו במיוחד.

 

על פי התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר שפרסמנו היום, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% בשנת 2021, וב-6% בשנת 2022. צמיחת התוצר ב-2021 צפויה להיות מתונה יותר מזו שחזתה החטיבה בתחזית הקודמת, ובשנת 2022 תהיה גבוהה יותר. ע"פ תחזית זו, סטיית התוצר מהמגמה טרם המשבר צפויה כמעט ולהיסגר בסוף השנה הבאה. האינפלציה צפויה להיוותר בתוך תחום היעד ולהסתכם ב-1.7% ו-1.2% בשנים 2021 ו-2022 בהתאמה. שיעור האבטלה הרחבה צפוי להמשיך לרדת לאורך התקופה ולהסתכם ב-5.5% בסוף שנת 2022. באשר לסיכונים לתחזית, אי-הוודאות הפיסקאלית פחתה, ותרד אף יותר לאחר אישור תקציב המדינה. עם זאת, הסיכון האפידמיולוגי עודנו קיים, כפי שכולנו רואים לאור ההתפתחויות בימים האחרונים. כמו כן, קיימת אי-ודאות בנוגע לאינפלציה בחו"ל בתקופה הקרובה, ולהשפעותיה על האינפלציה בארץ.


סביבת האינפלציה בישראל מוסיפה לעלות על רקע ההתאוששות הכלכלית הגלובלית והעלייה בסביבת האינפלציה העולמית. לאחר פרסום מדד חודש מאי שבה האינפלציה אל תוך תחום היעד, לראשונה מאז אמצע 2019. הציפיות לאינפלציה משוק ההון לשנה הקרובה עלו ונמצאות במרכז התחום, והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ירדו מעט אך הן מוסיפות להיות מעוגנות במרכז תחום היעד. הוועדה המוניטרית עוקבת מקרוב אחר התפתחויות אלו, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית.

 

לגבי שוק המט"ח, ההודעה על התכנית לרכישת 30 מיליארדי דולר שפרסמנו בינואר השנה, בעיצומו של המשבר, הייתה תכנית מיוחדת למצב מאוד מיוחד, שתמכה בהתמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. מאז ינואר מצב התחלואה בעולם בכלל ובישראל בפרט הלך והשתפר, המשק מתאושש בקצב נאה, מצב התעסוקה משתפר והאינפלציה חזרה אל תחום היעד. כפי שאמרתי כבר בהזדמנויות קודמות, אחזור ואומר כי איננו מוגבלים בהתערבות מירבית של 30 מיליארדי דולר השנה - בתום התכנית הבנק יפעל בשוק המט"ח על-פי הצורך בהתחשב בפעילות הכלכלית של המשק.

 

השווקים הפיננסיים בישראל ממשיכים לתפקד בצורה תקינה. תשואות איגרות החוב הממשלתיות שמרו על רמתן מאז החלטת הריבית האחרונה ומרווחי האג"ח הקונצרניים נמצאים בסביבת רמתם ערב המשבר. שוק האשראי גם הוא מתפקד היטב ברמת ריביות יציבות ונמוכות. מסקר המגמות של הלמ"ס עולה, כי קשיי המימון בקרב עסקים גדולים ובינוניים חזרו לרמתם לפני המשבר. בעסקים הקטנים אנו רואים שיפור נוסף, אך רמת הקושי בלקיחת אשראי נותרה גבוהה במקצת בהשוואה לשנת 2019.

 

הכלכלה העולמית ממשיכה במגמת השיפור כאשר שיעור המחוסנים בעולם גדל, התפתחות זו מסייעת בהנעת הכלכלה בישראל מעצם היותנו משק קטן ופתוח. הבנק העולמי ובתי ההשקעות הבינ"ל עדכנו כלפי מעלה את הערכתם לגבי הצמיחה העולמית הצפויה לשנת 2021. התחזיות עודכנו על רקע התכנית הפיסקאלית המרחיבה שאושרה בארה"ב והעלייה בשיעורי ההתחסנות בעולם, לצד הסתגלות עולמית לקיום של פעילות כלכלית גם בהינתן מגבלות הריחוק. בנוסף, אנו רואים כי הסחר הגלובלי מתאושש והיקף הסחר עלה בחודשים האחרונים. גם מדד מנהלי הרכש הגלובלי ממשיך לעלות. סקטור השירותים במדד נמצא לראשונה מפרוץ המשבר על רמה גבוהה מזו של סקטור התעשייה וזו עדות לתמורות המתפתחות בכלכלה. מדדי המניות נמצאים ברמות שיא, אם כי קצב עליית המחירים בתקופה האחרונה היה מתון יותר. להערכתנו, בחלק מהנכסים הפיננסיים בעולם ייתכן כי התמחור אינו משקף בהכרח את מכלול הסיכונים. לגבי המדיניות המוניטרית והאינפלציה בעולם, סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות ובדומה לישראל בטווחים הארוכים ישנן ירידות קלות בציפיות. במספר מועט של שווקים, עיקרם מתפתחים, בהם ניכרים לחצים אינפלציוניים, נרשמו העלאות ריבית. עם זאת המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים בעולם נותרה מרחיבה מאוד.

 

בתום הדיונים החליטה הוועדה להותיר את הריבית על כנה. בנוסף, החליטה הוועדה לסיים את התכנית למתן הלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקאית כנגד הלוואות שניתנו לעסקים קטנים וזעירים ב-1 לאוקטובר 2021 או בתום ניצול של 40 מיליארד שקל בתכנית. אנו בוחנים בכל עת את תנאי השוק וממשיכים בהפעלת שאר הכלים המיוחדים למשבר לפי הצורך. בכך, המדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך ללוות את היציאה של המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי.

 

לסיום, ומעבר להחלטת המדיניות המוניטרית היום, ברצוני להזכיר שהיציאה מהמשבר מחזירה אותנו לאתגרים החשובים העומדים בפני המשק: הגדלת הפריון והכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה האיכותית. זו העת להוציא אל הפועל את הרפורמות המבניות הדרושות לנו לעשורים שלפנינו. התכנית שגיבשנו עבור הממשלה להאצת המשק ולהעלאת הפריון מורכבת מארבעה צירי פעולה אסטרטגיים מרכזיים: פיתוח ההון האנושי, השקעות בתשתיות, פיתוח העולם הפיננסי וצמצום הבירוקרטיה וקידום הדיגיטציה בסקטור הציבורי. הזמן לקדם את ההשקעות והרפורמות החשובות הללו הוא עכשיו. מימון צעדים חשובים אלו יחייב לפעול להקטנת הגירעון המבני ושימוש בתמהיל מושכל של מקורות מימון על-פי העדפות הממשלה ותוך שמירה על אחריות פיסקאלית.

 

תודה רבה.​