מחקר חדש בבנק ישראל: השפעת התחרות במשק הישראלי על המחירים: ניתוח באמצעות עקומת פיליפס ענפית


·      מחקר זה בוחן את השפעתו של מבנה התחרות בענפים שונים במשק הישראלי על המחירים, והשינוי שחל בו על פני זמן. במסגרת זו נבחנו ענפי ההלבשה, המזון, התקשורת, מוצרי רחצה וקוסמטיקה וענף הנופש והטיולים.

·      מסקנת המחקר המרכזית היא שלמידת התחרות יש השפעה על התפתחות המחירים, זאת בנוסף להשפעה הידועה של הפעילות, שער החליפין ומחירי היבוא על האינפלציה. נמצא שככל שרמת התחרות גבוהה יותר, כך מתמתן שיעור האינפלציה הענפי, ותופעה זו בולטת במיוחד בענף ההלבשה.

 

בין השנים 2014-2017 סטה שיעור האינפלציה השנתי בישראל כלפי מטה באופן משמעותי מגבולות תחום יעד האינפלציה ואף היה בטריטוריה שלילית. נראה כי התגברות התחרות, המושפעת מחשיפה גדולה יותר לחו"ל גם באמצעות המסחר האלקטרוני, יחד עם עלייה במודעות הצרכנית לאחר המחאה החברתית ב-2011, מקשות על הפירמות להעלות מחירים ולשמור על שולי רווח. תמיכה לכך ניתן למצוא בשחיקה ברווחיות החברות ברבים מענפי המשק הפועלים מול הצרכן הסופי כפי שמוצג באיור מטה. איור זה מראה כי מתחילת העשור האחרון, חלה ירידה בשיעור הרווח התפעולי* בענפים שונים במשק.

במחקר שנערך ע"י שולמית ניר מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נבחנה ההשערה כי התחרות במשק משפיעה על קצב האינפלציה. הבחינה נעשתה באמצעות בדיקה אמפירית ומידול של התפתחות שיעור האינפלציה בין השנים 2002 ל-2018, בחמישה ענפים שונים במשק הישראלי, תוך ניסיון לזהות השפעת שינוים בתחרות. שינויים ברמת התחרות נמדדו באמצעות שני מדדים. על מנת לחשב משתנים אלו נעשה שימוש בנתונים מחברות ציבוריות המפרסמות דוחות  כספים בבורסה לניירות ערך בת"א.

המדד הראשון לתחרות הוא קונבנציונאלי –"שיעור הרווח" המוגדר כיחס בין הכנסות לעלויות המכר והתפעול של חברות הענף, כאשר עלייה במדד מעידה על עלייה בכוח השוק בחברות הענף ובכן בירידה ברמת התחרות. המדד השני, הוא מדד אלטרנטיבי לתחרות- "יחס ההוצאות" המוגדר כיחס בין הוצאות מכירה ושיווק להכנסות, בחברות הענף. בנסיבות שנצפו בענפים מסוימים במשק הישראלי, הכרוכות בעלייה אקסוגנית (או חיצונית) ברמת התחרות שמהווה זעזוע למצב הקיים, עלייה בהוצאות מכירה ושיווק ביחס להכנסות תואמת למציאות של עלייה בתחרות. תרחישים אלו נצפו בשני ענפים מתוך החמישה שאנו סוקרים: ענף ההלבשה וענף התקשורת. בראשון, העלייה האקסוגנית בתחרות מתבטאת ע"י כניסה מאסיבית של שחקנים חיצוניים (זרים) באמצעות המסחר המקוון המציעים מוצרים במחיר נמוך יותר, אזי החברות המקומיות נאלצות לשווק ולקדם  את מוצריהן על מנת לשמור על נתח השוק. לשם כך, הן מגדילות את ההוצאות על מנת שהמוצר יגיע לידי הלקוח, הן על ידי הגדלת הוצאות פרסום, עלייה בכמות הסניפים, פתיחת ערוצים אלטרנטיביים כמו האינטרנט, אפשרות למשלוחים עד הבית ללא עלות וכו'. זאת במטרה ליצור נאמנות בין החברה לבין הלקוח אשר יעדיף לרכוש מהקמעונאי המקומי, הידוע והמוכר, מאשר השחקן הזר שזה עתה נכנס לשוק. במקרה של ענף התקשורת, העלייה האקסוגנית בתחרות נקבעה באופן רגולטורי ע"י צעדים שנועדו להגברת התחרות בענף. כך, החל מסוף 2011 ובמהלך שנת 2012 שחקנים חדשים שהצטרפו לענף החלו להציע מוצרים עדיפים (שיחות ללא הגבלה למשל) במחיר מוזל. כתוצאה מכך השחקנים הקיימים ספגו שחיקה ברווחיות. בין השיטות שנועדו להתמודדות עם התחרות, ניתן למנות הגברת הוצאות מכירה ושיווק ביחס להכנסות.

על סמך התוצאות שהתקבלו משני מדדי התחרות, עולה כי בשנים האחרונות עלייה ברמת התחרות עקבית עם ירידה בשיעור האינפלציה הענפי. בנוסף, לפי התוצאות, הקשר השלילי בין העלייה בתחרות לבין שיעור האינפלציה בולט במיוחד בענף ההלבשה.


 *הערה: שיעור הרווח התפעולי מוגדר כהפרש בין הכנסות והוצאות תפעול (עלות  המכר והוצאות מכירה, הנהלה וכלליות) ביחס להכנסות. שיעור הרווח התפעולי בענף מחושב כממוצע משוקלל של שיעור הרווח התפעולי בין חברות הענף (לפי מחזור המכירות של החברה), אשר מפרסמות דוחות כספים בבורסה לניירות ערך בת"א. 

​​​