בנק ישראל מפרסם את סיכום עבודתו של הצוות ללימוד ובחינה של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDC)


  • בנקים מרכזיים בעולם בוחנים את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי ו/או להשתמש בטכנולוגיות מבוזרות במערכות התשלומים, אך אף מדינה מפותחת לא הנפיקה עד כה מטבע דיגיטלי לשימוש נרחב. גם בנק ישראל הקים צוות ללימוד ובחינה של הנושא.
  • הצוות אינו ממליץ שבנק ישראל ינפיק שקל דיגיטלי (שק"ד) בעתיד הקרוב. יש צורך להמשיך לבחון את התחום ולעקוב אחרי ההתפתחויות בעולם לפני שניתן יהיה לנמק כיאות החלטה להמליץ על הנפקת שק"ד.
  • הצוות ימשיך לפעול לצורך לימוד הנושא ומעקב אחריו, והוא ידווח להנהלת הבנק מדי חצי שנה על פעילותו ועל התפתחויות משמעותיות שיחולו בתחום בעולם.

 

בנק ישראל מפרסם היום את סיכום עבודתו של צוות בין-חטיבתי שהקימה הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, בנובמבר 2017 לשם לימוד ובחינה של נושא המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDC – Central Bank Digital Currency). הפרסום נועד להביא לידיעת הציבור את העבודה שנעשתה בבנק ולאפשר דיון ציבורי.

בנקים מרכזיים רבים בעולם בוחנים את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי ו/ או להשתמש בטכנולוגיות מבוזרות במערכות התשלומים. אולם אף בנק מרכזי במדינה מפותחת לא הנפיק עד כה מטבע דיגיטלי לשימוש נרחב. בנקים מרכזיים בכמה מדינות מפותחות נמצאים בשלב מתקדם של בחינת ההיתכנות של הנפקת מטבע דיגיטלי; מנגד, בנקים אחרים הצהירו כי הם אינם מתכננים להנפיק מטבע דיגיטלי בעתיד הקרוב מפני שמערך התשלומים במדינותיהם יעיל ומספק לו חלופות טובות.

מתוך עבודת הצוות עולה כי אין כיום אפיון אחיד למטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי. ניתן לקבוע את נגישותו – לציבור כולו או רק למוסדות פיננסיים; את אופי ההנפקה – מבוסס על רישום במאזן הבנק (balace based) או על "אסימונים" )token based); את מידת האנונימיות המאפיינת את השימוש בו; ואם יישא או לא יישא ריבית. המסמך מציג את היתרונות, החסרונות והסיכונים הגלומים באפיונים שונים.

המסמך מציג את המטרות המרכזיות שהנפקת CBDC עשויה לשרת. אחת מהן היא שימור הגישה של הציבור להתחייבות של הבנק המרכזי, במידה שהשימוש במזומן יצטמצם במידה ניכרת, כפי שקורה בשבדיה – אולם סוגיה זו אינה רלוונטית בעת הזו למשק הישראלי. מוטיבציה נוספת להנפקת שק"ד יכולה להיות ייעול השימוש באמצעי התשלום ותמיכה במערך התשלומים (בכלל זה שיפור היתירות). באפיונים מסוימים, ובפרט אם יישא ריבית, השק"ד יכול לשמש כלי מוניטרי נוסף, אולם זו אינה מטרה מרכזית בהנפקתו.

תועלות נוספות שיכולות לנבוע מהנפקת שק"ד הן סיוע במלחמה בכלכלה הבלתי מדווחת, התאמה לסביבה טכנולוגית מתקדמת, קידום מגזר הפינטק בישראל, ועוד. התאמה להתקדמות אפשרית שמדינות אחרות יעשו בתחום זה משמשת גם כן שיקול חשוב.

להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי צפויים להתלוות לא מעט קשיים, מהותיים וטכנולוגיים, וסיכונים שנוגעים בעיקר להשפעה אפשרית על המערכת הפיננסית. נוסף לכך צפוי כי ההנפקה תשפיע על הבנק המרכזי כמנפיק המזומן ומנהלו וכמנהל המדיניות המוניטרית, וכן על מערך התשלומים.

הצוות שהוקם ימשיך לפעול לצורך לימוד הנושא ומעקב אחריו. בפרט ימשיך הצוות לעקוב אחר ההתפתחויות בעולם, במיוחד בבנקים מרכזיים אחרים, וכן אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות הרלוונטיות בארץ ובעולם.