הרצאתו של אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים וחבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בנושא ניהול מדיניות מוניטרית בעידן של אינפלציה נמוכה


אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים וחבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, הרצה היום בבית ההשקעות מיטב דש, והתייחס למדיניות המוניטרית שמנהל בנק ישראל בעידן האינפלציה הנמוכה.

אביר סקר תחילה את המגמות ארוכות הטווח של האינפלציה וריבית הבנק המרכזי בישראל ובארה"ב. הוא הדגיש שהאינפלציה הנמוכה בישראל ובעולם היא תוצאה של תהליך שהחל עוד בשנות ה-90, על רקע גורמים דמוגרפיים, מדיניות מוניטרית אגרסיבית שנוהלה בעשורים הקודמים כדי להפחית את האינפלציה ואימוץ משטרי יעד האינפלציה על ידי בנקים מרכזיים בעולם. בעקבות האינפלציה הנמוכה, הדגיש אביר, גם סביבת הריבית בישראל ובעולם נמוכה (שקף 2).

אביר ציין שצמיחת התוצר בישראל בשנים האחרונות הייתה נאה בהשוואה לשאר המדינות המפותחות (שקף 5), אולם בהתבוננות על התוצר לנפש התמונה מעט שונה, והתוצר לנפש בישראל לא צומח בקצב המדביק את המדינות המפותחות (שקף 6). אחת הסיבות לכך הינה הפריון הנמוך של העובד הישראלי, והצורך להעלות אותו הינו האתגר הכלכלי העיקרי לישראל בעשור הקרוב (שקף 7).

אביר הציג את השינוי המבני בהרכב היצוא הישראלי; היקף יצוא השירותים בישראל גדל בקצב מהיר מזה שבמדינות ה-.OECD מנגד, החל משנת 2015, יצוא הסחורות בישראל צומח לאט מאשר במדינות ה-OECD. אחת הסיבות לכך היא הייסוף הריאלי בשנים האחרונות, והעובדה שיצוא הסחורות רגיש יותר לשינויים בשער החליפין מאשר יצוא השירותים (שקף 9).

אביר התייחס לתמונה הטובה העולה משוק העבודה הישראלי, שבאה לידי ביטוי באבטלה נמוכה לאורך זמן ועלייה בשיעור ההשתתפות בתעסוקה (שקף 10), ובעלייה בשכר הריאלי המובלת על ידי המגזר העסקי (שקף 11). העלייה בשכר לא מובילה כרגע לעלייה בשיעור האינפלציה.

אביר הציג את תוואי התפתחות האינפלציה; מאז שנת 2014 האינפלציה נעה מתחת ליעד ואפילו הייתה שלילית חלק מהזמן, וזו הסיבה העיקרית לכך שהמדיניות המוניטרית הייתה מרחיבה מאוד במשך תקופה זו. בשנה האחרונה האינפלציה נכנסה בחזרה לתוך היעד, אבל לסביבת הגבול התחתון של היעד (שקף 12). חלק מהירידה באינפלציה נבע מירידה באינפלציה בחו"ל ולכן מדד המוצרים הסחירים היה שלילי בשנים האחרונות. מדד המוצרים הלא סחירים, המהווה קירוב לאינפלציה המקומית, נמצא רוב התקופה בתוך היעד ובכל מקרה לא היה שלילי (שקף 14).

המדיניות המוניטרית המרחיבה כללה בנוסף לריבית הנמוכה גם צעדי מדיניות נוספים, כגון התערבות בשוק המט"ח ורכישת אג"ח ממשלתית. אביר הסביר כי עם חזרת האינפלציה לתוך היעד בנק ישראל החל בתהליך של נורמליזציה שהתבטא בין היתר בהעלאת הריבית בנובמבר 2018 (שקפים 18 ,19). עם זאת האינפלציה בשלב זה מצויה עדיין בתחתית טווח  היעד ואין הרבה סימנים של האצה לכיוון אמצע הטווח. אביר הדגיש כי תוואי העלאת הריבית ימשיך להיות עקבי עם השגת היעדים.

בסיום דבריו, אביר דן באתגרים של המדיניות המוניטרית במבט קדימה. אתגר משמעותי הינו ההאטה במשק העולמי (שקף 22); הסחר העולמי מוסיף להיחלש על רקע ההתמתנות בפעילות הכלכלית בעולם והמשך מלחמת הסחר (שקף 23). כתוצאה מהאטה זו, בתקופה האחרונה ישנו שינוי כיוון במדיניות המוניטרית של המדיניות העיקריות. הFED- הוריד את ההסתברות להמשך העלאת הריבית השנה, והשוק אף מתחיל לתמחר הורדת ריבית בארה"ב (שקף 24). בנוסף ל- ,FED ה- ECB לא צפוי כרגע להתחיל בתהליך העלאת ריבית, כך ששני הבנקים המרכזיים עצרו לעת עתה את תהליך הנסיגה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה כולל ריביות שליליות בחלק מהשווקים הגדולים (שקף 25). אתגר נוסף שישפיע על המדיניות המוניטרית, לפי אביר, הוא התפתחות שער החליפין. הפיחות שהיה ב-2018 קוזז בחלקו, ובמידה ויימשך ייסוף, כפי שהדגישה הוועדה המוניטרית, הוא עלול לעכב את עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד (שקף 26).​