דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים היום בבנק ישראל

שלום לכולם,

מול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. בעת החלטת הריבית הקודמת קיווינו שבתחילת יולי מרבית הפעילות הכלכלית תתחדש כסדרה. כעת מסתמן שיש החמרה במצב הבריאותי ושהסיכון להרעה נוספת במצב הכלכלי גדל. בדיוני הוועדה ניסינו להעריך כיצד ישפיע הגידול בהיקף התחלואה על תוואי ההתאוששות של הפעילות הכלכלית, ומה צריכה להיות תגובת המדיניות המוניטרית לאור הסיכון להרעה במצב הכלכלי. בתום הדיונים, החליטה הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמתה הנמוכה, 0.1%, להשיק תכנית לרכישת אג"ח קונצרניות, ולחדש את התכנית למתן הלוואות מוניטריות לבנקים לטווח של שלוש שנים בריבית נמוכה כדי לתמרץ אותם להעניק אשראי נוח לעסקים קטנים וזעירים. במקביל, הבנק ייצר מנגנון שיגדיל את מגוון הנכסים שהבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד הלוואות אלו. אזכיר גם שתכנית רכישות האג"ח הממשלתיות נמשכת ומקלה את תנאי האשראי במשק כולו. אתאר כעת את תמונת המצב שעלתה בדיונים ואת ההחלטות שקיבלנו.

 לאחר הזעזוע חסר התקדים שהמשק ספג בסוף מרץ ותחילת אפריל, החלה בסוף אפריל התאוששות הדרגתית של הפעילות הכלכלית, בד בבד עם ההסרה של המגבלות על התנועה והפעילות. חלק גדול מענפי המשק שב לפעילות, גם אם תוך מגבלות שונות, ומרבית האינדיקטורים המהירים שבנק ישראל פיתח עם פרוץ המשבר הראו שמצד אחד, המשק יצא מהבור העמוק בו היה בשיא המשבר, ומצד שני, הפעילות לא שבה אל הרמות שהיו נהוגות ערב המשבר. חטיבת המחקר מעריכה שהיקף ההשבתה של המשק הצטמצם מכ-36% בשיא המשבר לכ-12% כעת. היקף הרכישות בכרטיסי אשראי מראה שהצריכה הפרטית במספר ענפים חזרה לרמתה ערב המשבר למרות הפגיעה בהכנסה ובביטחון הכלכלי של משקי בית רבים, אך מטבע הדברים בענפים כמו תיירות ומסעדות רמת הפעילות עדיין נמוכה, וההוצאה הכוללת עדיין נמוכה בכ-10% מהרמה בתחילת השנה. גם צריכת החשמל מצביעה על רמה נמוכה של הפעילות הכלכלית. מהסקרים השונים שנערכים בקרב החברות והעסקים עולה שהמגזר העסקי עדיין רחוק מחזרה לשגרה, והפגיעה הכוללת בפדיון מוערכת בכ-20%. התמונה הקשה ביותר עולה משוק העבודה: בפרוץ המשבר היו למעלה ממיליון עובדים שיצאו לחל"ת. הנתונים מהמקורות השונים אינם אחידים, אך מכולם עולה תמונה די ברורה, על פיה למעלה מחצי מיליון שכירים עדיין לא שבו למקומות העבודה אותם נאלצו לעזוב בנוסף לכ-150 אלף שהיו מובטלים ערב המשבר, וכמו כן כחמישית מהעצמאים (נכון לחודש מאי) איבדו את פרנסתם באופן חלקי או מלא. מניתוח כולל של המצב הכלכלי עולה שבעוד שבפרוץ המשבר הגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית היה פגיעה בהיצע, הרי שעם הזמן הולך ומצטברת פגיעה בצד הביקוש, שהשפעתה עלולה להימשך גם לאחר שיוסרו המגבלות על ההיצע.

 

הימשכות המשבר הבריאותי ברחבי העולם מעיבה על הכלכלה העולמית, ולפי תחזית קרן המטבע, בשנת 2020 צפויה התכווצות של כ-5% בתוצר העולמי ושל כ-12% בסחר העולמי. הבנקים המרכזיים ממשיכים להוציא לפועל צעדי מדיניות חסרי תקדים וחלקם אף הרחיבו אותם, במקביל לתכניות הסיוע הנרחבות מצד הממשלות. השווקים הפיננסיים התאוששו ברובם מנפילות השערים החדות שראינו בשיא המשבר, אולם התנודתיות עדיין מאוד גבוהה, כמו גם מדדי הסיכון ואי הוודאות. התגברות נוספת בתחלואה או התממשות הסיכון בשווקים הפיננסיים עלולים להעמיק עוד יותר את הפגיעה בכלכלה העולמית.

 

גם בשווקים הפיננסיים בישראל המשבר בא לידי ביטוי בנפילות שערים חדות, תנודתיות עזה ובשיא המשבר גם מצוקת נזילות בשקלים ובמטבע חוץ. בנק ישראל פעל במהירות כדי להחזיר את השווקים לתפקוד תקין, במקביל לצעדי מדיניות של הבנקים המרכזיים העיקריים בעולם. התנודתיות בשווקים הפיננסיים נמשכת ומדדי המניות ואגרות החוב בישראל לא שבו לרמתם ערב המשבר, אולם השווקים מתפקדים בצורה תקינה. המערכת הבנקאית איפשרה לכ-530 אלף משקי בית ועסקים לדחות את תשלומי ההלוואות ובכך מקלה על צרכי המימון השוטף של מי שנפגעו מהמשבר. עם זאת, נתוני הקרן לאשראי לעסקים קטנים בערבות מדינה מצביעים על ביקוש גבוה לאשראי.

 

על פי התחזית המקרו כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר, הפגיעה בפעילות הכלכלית במשק תמשיך להיות משמעותית. העליה בנתוני התחלואה בישראל מגדילה את אי הוודאות וצפויה לעכב את חזרת הפעילות הכלכלית לשגרה, ולכן תחזית החטיבה לצמיחה בשנת 2020 עודכנה כלפי מטה: המשק צפוי להתכווץ ב-6%, לעומת 4.5% בתחזית שפורסמה במאי, ושיעור האבטלה כפי שהוא מדווח בסקר כח האדם של הלמ"ס יגיע לכ-9% בסוף 2020. התחזית לצמיחה ב-2021 עודכנה קלות כלפי מעלה, מ-7% ל-7.5%, אולם המשק לא צפוי לחזור לפעילות מלאה עד סוף 2021, ושיעור האבטלה צפוי להישאר גבוה יחסית -  6% בסוף 2021. החטיבה מעריכה שהאינפלציה בסוף 2021 עדיין תהיה נמוכה מהגבול התחתון של היעד, ובהתאמה החטיבה צופה שהריבית תהיה בטווח של בין 0-0.1%. החטיבה הדגישה שמאזן הסיכונים בתחזית נוטה כלפי מטה, וציינה שבתרחיש חמור של החרפה במגבלות על הפעילות הכלכלית התוצר צפוי להתכווץ ב-9% ב-2020 והאבטלה תגיע ללמעלה מ-11%. חשוב להדגיש -  למרות שאנחנו מציגים את המספרים כפי שהם עולים מהחישובים שאנו עורכים,  לא יהיה זה נכון להיתפס למספרים המדוייקים, היות והתחזית נערכת בתנאים של אי ודאות עצומה, וקשה לאמוד את השפעת המשבר על הפעילות הכלכלית.

 

המשבר הוא קודם כל משבר בריאותי שהפך למשבר חמור בכלכלה הריאלית; לכן, המענה חייב להיות קודם כל בריאותי, והנטל העיקרי בטיפול בהשלכות הכלכליות של המשבר הוא על המדיניות התקציבית. הממשלה פעלה בראש ובראשונה כדי לפצות את מי שנפגעו מהמשבר שלא באשמתם, ולסייע למשקי הבית ולעסקים לגשר על הפגיעה בהכנסות שנגרמה כתוצאה מהשבתת הפעילות. מעבר לכך, הממשלה נדרשת לספק כמה שיותר ודאות כלכלית למשקי הבית ולעסקים, לתמוך בביקושים במידת האפשר, לחזק את המערך הבריאותי לצורך ההתמודדות עם המגיפה וקטיעת ההתפשטות שלה, ולנצל ככל האפשר את תקופת ההשבתה לצורך השקעה בתשתיות. הממשלה השיקה תכנית כלכלית חסרת תקדים בהיקפה, וחשוב שהיא תמשיך לייעל את מנגנוני הביצוע של התכניות השונות. לאור ההחרפה במצב הבריאותי והעובדה שייתכן ויהיה צורך בהשבתות וסגרים נקודתיים, יש חשיבות עצומה בכך שהחלטות על סיוע יתקבלו מבעוד מועד ועל סמך פרמטרים ידועים מראש, כך שהציבור יוכל להיערך. המצב בשוק העבודה מאפשר לממשלה לגייס ולהכשיר עובדים לחיזוק המערכות הנדרשות ובכך גם להפחית את שיעור האבטלה. תקציב המדינה, שחשוב מאוד שיגובש ויוצג בהקדם האפשרי, צריך לתמוך ביכולתה של הממשלה ליישם את הצעדים הנדרשים לטיפול במשבר הכלכלי והבריאותי. כידוע, התקציב צפוי לגלם גידול משמעותי בגירעון וביחס החוב לתוצר, אולם כל עוד הגירעון הוא תוצאה של הטיפול במשבר,  וגם אם יהיה בו גידול מסוים כדי לממן צעדי מדיניות שמעודדים צמיחה ופריון, השווקים הפיננסיים יאפשרו לממשלה להמשיך לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד.

 במקביל לצעדי הממשלה, בנק ישראל הפעיל מגוון כלי מדיניות מוניטרית שתמכו בחזרה של השווקים הפיננסיים לתפקוד תקין והקלו על צרכי האשראי במשק. התכנית לרכישות אג"ח ממשלתי ממשיכה לפעול ולתמוך בכך שרמת התשואות בשוק האג"ח תיוותר נמוכה, ומאפשרת לממשלה, לעסקים ולמשקי הבית להמשיך ללוות בתנאים נוחים ולגשר על הפגיעה בהכנסה ובנזילות שנגרמה כתוצאה מהמשבר. בנוסף, בנק ישראל ממשיך להתערב בשוק המט"ח, כל עוד הוועדה תמשיך להעריך ששער החליפין סטה מהחלון העקבי עם יציבות מחירים ופעילות כלכלית נאותה. חשוב לזכור שהתנודות בשער החליפין עלולות להיות פתאומיות, ועל הפעילים בשוק לקחת זאת בחשבון בניהול הסיכונים שלהם.

 בפרוץ המשבר, סביבת האינפלציה בישראל הייתה נמוכה, וכתוצאה מכך גם הריבית הייתה מאוד נמוכה. בפרוץ המשבר הערכנו שההשפעות שלו על האינפלציה יכולות להיות מנוגדות: בעוד שהפגיעה בביקוש צפויה הייתה להביא לירידת מחירים, הפגיעה בשרשראות הייצור הייתה עלולה לפגוע בהיצע של חלק מהמוצרים ולפעול לעליית מחירים. אף על פי שישנם קשיים מתודולוגיים במדידת האינפלציה כתוצאה מהמשבר, אין ספק שנכון לעכשיו השפעות הביקוש גברו על השפעות ההיצע והאינפלציה, בעולם בכלל ובישראל בפרט, נמוכה באופן משמעותי מהיעד וצפויה להישאר נמוכה.

לאור ההחמרה הצפויה במצב הכלכלי הוועדה בחנה באיזה מהכלים שעומדים לרשותה נכון לעשות שימוש בעת הזו כדי להעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית ולהרחיב את הסיוע למשק. הוועדה החליטה להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ולהפעיל שלושה כלי מדיניות נוספים, שיעמיקו את מידת ההרחבה ואת התמסורת המוניטרית, ויסייעו במתן מענה לצרכי האשראי במשק. הוועדה החליטה להשיק תכנית לרכישת אגרות חוב קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד ש"ח, ולחדש את התכנית למתן הלוואות מוניטריות לבנקים למשך 3 שנים בריבית נמוכה, כנגד אשראי שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים. בנוסף, בנק ישראל מייצר תשתית תפעולית ומשפטית שתאפשר לבנקים להרחיב את מגוון הנכסים שהם יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת תכנית זו גם לנכסים שאינם נזילים ברמה גבוהה.  חשוב להדגיש שתכנית רכישות האג"ח הממשלתיות של בנק ישראל נמשכת, ותמשיך לתמוך בפעילות במשק באמצעות רמת ריביות נמוכה לאורך כל העקום, ובנק ישראל ממשיך להתערב בשוק המט"ח כל עוד הוועדה סבורה ששער החליפין סוטה מהחלון העקבי עם יציבות מחירים ופעילות נאותה.

 מכלול צעדים אלו יחזק את התמסורת מריבית בנק ישראל לריבית על האשראי בפועל, ויבטיח את המשך זרימת האשראי לעסקים בצורה יעילה.  הוועדה ציינה שהיא תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

 בשלב זה קשה להעריך מתי המשבר יסתיים ומה יהיו תוצאותיו. מדיניות כלכלית מושכלת ונחושה תוכל להפחית את עוצמת הפגיעה של המשבר ברמת החיים של אזרחי ישראל. בנק ישראל ימשיך לעשות כל מה שנדרש וכל מה שבמסגרת סמכותו כדי להפחית ככל האפשר את הפגיעה במשק ובאזרחים, לסייע לעסקים ולמשקי הבית לצלוח את המשבר, ולתמוך בהתאוששות ובחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה איתנה ותעסוקה מלאה.

 תודה רבה. 

​​