הוועדה המוניטרית החליטה ב-6 ליולי 2020 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%



בנוסף, החליטה הוועדה להשיק תכנית לרכישת אג"ח תאגידיות בשוק המשני, לחדש את התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים, ולייצר תשתית להגדלת מגוון הנכסים שבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד תכנית זו. להודעה לגבי צעדים אלו מתפרסמת בנפרד.​

 

v   תהליך הסרת המגבלות הביא לשיפור בפעילות הכלכלית במשק, אולם רמת הפעילות עדיין נמוכה. העליה בהיקף התחלואה בשבועות האחרונים מעיבה על תהליך ההתאוששות הכלכלית. הסרת המגבלות הביאה לגידול בהיצע אך רמת הביקוש נותרה נמוכה. לפי הערכת חטיבת המחקר היקף ההשבתה של המשק הצטמצם מכ-36% מהפעילות בשיא המשבר לכ-12%. חטיבת המחקר מעריכה שהמשק יתכווץ בכ-6% ב-2020 בהנחה שלא תהיה החמרה נוספת במגבלות על הפעילות. מניתוח שנערך בחטיבת המחקר עולה שבין 650 אלף ל-720 אלף עובדים עדיין מובטלים, נמצאים בחל"ת או פוטרו ממקום עבודתם בעקבות משבר הקורונה.

v   הקושי בבלימת המגיפה במדינות שונות בעולם והעיכוב בחזרה של הפעילות הכלכלית לשגרה מעיבים על ההתאוששות בכלכלה העולמית, והמוסדות הבינלאומיים הפחיתו בחדות את תחזיות הצמיחה. ממשלות במדינות רבות מפעילות תכניות סיוע רחבות היקף על מנת למתן את פגיעת המשבר ולתמרץ את הפעילות הכלכלית. לאחר ההתאוששות משיא המשבר, שווקי ההון נותרו תנודתיים, ונתמכים בצעדים חסרי תקדים שננקטו על ידי בנקים מרכזיים בעולם.

v    מדדי המניות העיקריים בבורסה בתל אביב ירדו בדומה למדדים בעולם בפרוץ המשבר, אך התיקון בהם היה מתון יותר מבמדדים בעולם. מרווחי האג"ח הקונצרניים שבו להתרחב לאחרונה.

v    סקר המגמות בעסקים מצביע על התמתנות מסוימת בקושי של חברות להשיג אשראי, אך המגבלה עדיין גבוהה משהייתה לפני המשבר. היקף האשראי הבנקאי שניתן במהלך המשבר היה גבוה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בפרט באשראי לעסקים בינוניים וגדולים ובאשראי לדיור. נתוני הקרן לאשראי לעסקים קטנים בערבות מדינה מצביעים על ביקוש גבוה לאשראי.

v    השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי מאז החלטת הריבית הקודמת בכ-1.2% שער החליפין מקשה על התאוששות היצוא, בייחוד לאור הירידה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה לתחום היעד.

v    נמשכת מגמת הירידה בסביבת האינפלציה, והיא נמוכה באופן משמעותי מהגבול התחתון של תחום היעד. בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה השנתית להמשיך ולהיות שלילית. הציפיות פורוורד לאינפלציה בתום השנה השנייה נמצאות מעט מתחת לגבול התחתון של היעד; הציפיות לטווחים יותר ארוכים מעוגנות בתוך טווח היעד.

 

לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה נוקטת במגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.


לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה​

לנתונים בקובץ אקסל


משבר הקורונה הביא להתכווצות חסרת תקדים בהיקף הפעילות הכלכלית ולזינוק חד במספר דורשי העבודה. התהליך ההדרגתי שהחל לאחר פסח, של הסרת המגבלות שהטילה הממשלה על תנועה ופעילות על מנת לבלום את התפשטות הנגיף, הביא לשיפור בפעילות הכלכלית במשק, אולם רמת הפעילות עדיין נמוכה. העליה בהיקף התחלואה בשבועות האחרונים מעיבה על תהליך ההתאוששות הכלכלית. הסרת המגבלות הביאה לגידול בצד ההיצע של המשק, אך רמת הביקוש נותרה נמוכה יחסית, כפי שעולה ממספר אינדיקטורים: צריכת החשמל נותרה נמוכה למרות הסרת רוב המגבלות על הייצור (איור 6 בקובץ הנתונים המצורף), הרכישות בכרטיסי אשראי נמוכות בכ-10% מהממוצע לפני המשבר (איור 7), סקרי הבזק שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שיפור בתעסוקה לצד פגיעה מתמשכת בפדיון (איורים 4-5), ומדד הניידות למקומות העבודה התייצב במחצית הראשונה של יוני  ברמה שהיא עדיין נמוכה מהרמה ערב המשבר, וירד לקראת סוף יוני, למרות שעד אז לא הוטלו מגבלות נוספות (איור 8).

לפי הערכת חטיבת המחקר, היקף ההשבתה של המשק, שעמד על שיעור של כ-36% מהפעילות בשיא המשבר, המשיך להצטמצם לאור הסרת המגבלות ועומד על כ- 12% (איור 3).  ביצוא הסחורות נמשכה התאוששות בחודש מאי לאחר הירידה החדה במרץ, אולם הוא עדיין נמוך מרמתו לפני פרוץ המשבר. כל רכיבי יבוא הסחורות ירדו במאי, כולל יבוא חומרי הגלם שבמרץ ואפריל היה יציב. יצוא השירותים ירד בחדות במרץ ואפריל לאור ירידה חדה  ביצוא שירותי התיירות והתחבורה, ועל אף שיצוא השירותים העסקיים ממשיך לצמוח (איורים 10-11). סקר החברות מצביע על ירידה חדה בפעילות המגזר העסקי ברבעון השני, וסקר המגמות מראה שיפור קל בלבד ביוני לעומת אפריל ומאי (איור 2).

למרות שקיים קושי להעריך במדויק את המצב בשוק העבודה לאור השונות בנתונים מהמקורות השונים, מכל הנתונים עולה שהתאוששות הפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי באופן חלקי בלבד בשוק העבודה. לאחר ירידה חדה בתעסוקה במרץ-אפריל, חל שיפור במהלך מאי אך קצב השיפור האט ביוני. מניתוח שנערך בחטיבת המחקר בהתבסס על סקרי הבזק של הלמ"ס עולה שבין 500 אלף ל-570 אלף עובדים עדיין נמצאים בחל"ת או פוטרו ממקום עבודתם בעקבות משבר הקורונה, בנוסף לכ-150 אלף שהיו מובטלים לפני המשבר.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו כלכלית. התחזית לצמיחה בשנת 2020 עודכנה כלפי מטה והתוצר צפוי להתכווץ בשיעור של כ-6%, לאור הרעה בנתוני התחלואה המגדילים את אי-הוודאות ומעכבים את החזרה של הפעילות הכלכלית לשגרה, ולאור ההתפתחויות בעולם.  לאור ההרעה בתחזית לצמיחה ב-2020, התחזית ל-2021 עודכנה כלפי מעלה, ל-7.5% (איור 1). ב-2020 צפוי גרעון בתקציב המדינה בהיקף של כ-12 אחוזי תוצר, כתוצאה מאובדן הכנסות של כ-55 מיליארדי ש"ח בשל ההאטה בפעילות, וגידול בהוצאות בסך של כ-60 מיליארדי ש"ח לצורך מימון דמי האבטלה וצעדי הסיוע עליהם הכריזה הממשלה.

נמשכת מגמת הירידה בסביבת האינפלציה, והיא נמוכה באופן משמעותי מהגבול התחתון של תחום היעד. מדד מאי ירד ב-0.3% ונרשמה אינפלציה בשיעור שלילי של 1.6%,  בעיקר לאור תרומה שלילית משמעותית של סעיף האנרגיה (איור 12). במדד בניכוי אנרגיה ופירות וירקות נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5% (איור 13). ישנו קושי מתודולוגי בחישוב מדד המחירים לצרכן ובניתוח המשמעות של שינויי המחירים הנמדדים כל עוד המגבלות על הפעילות הכלכלית מביאות לכך שמוצרים ושירותים מסוימים אינם נצרכים ולא ניתן למדוד את מחיריהם, וחל שינוי בהרכב סל הצריכה של משקי הבית. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות בחודש יוני היו גבוהות מרמתן בחודש מאי (איור 15), אולם ההתפתחויות במהלך התקופה לא היו אחידות: ציפיות האינפלציה משוק ההון ירדו מאז השבוע השני של חודש יוני והוסיפו לרדת לאחר פרסום מדד מאי, בעוד תחזיות החזאים עלו מעט לאחר פרסום המדד. בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה השנתית להמשיך ולהיות שלילית. הציפיות פורוורד לאינפלציה בתום השנה השנייה נמצאות מעט מתחת לגבול התחתון של היעד,  הציפיות לטווחים יותר ארוכים מעוגנות בתוך טווח היעד. השקל התחזק מאז החלטת הריבית הקודמת בכ-1.2% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי; שער החליפין מעכב את חזרת האינפלציה ליעד ומקשה על התאוששות היצוא.

 

פעילות בנק ישראל בשווקים הפיננסיים הקטינה את התנודתיות העזה שאפיינה אותם בפרוץ המשבר, ובפרט, הפחיתה באופן משמעותי את התשואה על אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. עם זאת, מרווחי האג"ח הקונצרניים שבו להתרחב לאחרונה (איורים 19-20). בשוק המניות נמשכת תנודתיות; מדדי המניות העיקריים בבורסה בתל אביב ירדו בשיעור חד יותר מבעולם בפרוץ המשבר, והתיקון בהם היה מתון יותר מבמדדים בעולם.

 

סקר המגמות בעסקים מצביע על התמתנות מסוימת בקושי של חברות להשיג אשראי, אך המגבלה עדיין גבוהה משהייתה לפני המשבר. היקף האשראי הבנקאי שניתן במהלך המשבר היה גבוה מהיקף האשראי שניתן בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול הוא באשראי לעסקים בינוניים וגדולים ובאשראי לדיור. הממשלה הגדילה את היקף הקרן למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה ב-4 מיליארדי ש"ח נוספים; ההיקף הכולל של הקרן הוא  18 מיליארדי ש"ח, ונתקבלו בקשות לאשראי מהקרן בהיקף של כ-47 מיליארדי ש"ח (איור 23). כמו כן, החלה פעילותה של הקרן למתן אשראי לחברות בסיכון גבוה בערבות גבוהה יותר בהיקף של 4 מיליארדי ₪ נוספים. המערכת הבנקאית דחתה תשלומים בכ-530 אלף הלוואות בסך של כ-6.8 מיליארד ₪ עד אמצע חודש יוני (איור 24). בנטילת אשראי צרכני על ידי משקי הבית חלה עלייה במאי לאחר ירידה חדה בחודש אפריל.

 

הקושי בבלימת המגיפה במדינות שונות בעולם והעיכוב בחזרה של הפעילות הכלכלית לשגרה מעיבים על הכלכלה העולמית. התוצר העולמי ברבעון הראשון התכווץ בחדות, בפרט במשקים העיקריים, והאינדיקטורים מאפריל ומאי מעידים על התכווצות משמעותית עוד יותר  ברבעון השני. מדדי מנהלי הרכש מצביעים על התאוששות מסוימת אך הם עדיין בתחום שמצביע על התכווצות בפעילות הכלכלית (איור 27). קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וה-OECD הורידו בחדות את תחזיות הצמיחה והסחר העולמי (איור 25) לשנתיים הבאות, על רקע המשך התפשטות המגיפה וההסרה האיטית של הסגרים, כך שב-2020 צפוי התוצר הגלובלי להתכווץ באופן החד ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, בין היתר עקב התפשטות המגפה גם לשווקים מתעוררים. לאחר ההתאוששות משיא המשבר, שווקי ההון נותרו תנודתיים, ונתמכים בצעדים חסרי תקדים שננקטו על ידי בנקים מרכזיים בעולם. ממשלות במדינות רבות מפעילות תכניות סיוע רחבות היקף על מנת למתן את פגיעת המשבר ולתמרץ את הפעילות הכלכלית. על רקע הארכת הקיצוץ בתפוקת הנפט של חברי אופ"ק עלה במהלך התקופה מחיר הנפט אך הוא עדיין נמוך משמעותית מהמחיר בתחילת השנה (איור 29).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-20/7/2020. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-24/8/2020, בשעה 16:00.

 
קרדיט: דוברות בנק ישראל

 ​