מחקר חדש: השימוש באמות מידה פיננסיות באג"ח סחירות בישראל

 הרגולציה של מנהלי החיסכון לטווח ארוך בישראל מורה על שימוש באמות מידה פיננסיות (financial covenants) - תנאים חוזיים המגבילים את ההתנהגות הפיננסית של הלווים ומפרטים סנקציות במקרה שהלווה חורג ממדדים מסוימים. מחקר זה מנתח את מבנה אמות המידה הנהוגות בהסכמי איגרות חוב של חברות, בוחן את ההסתברות להפרתן, ואומד את השפעתן על מחיר החוב.

  • לפי ממצאי המחקר, אמות המידה הפיננסיות הנהוגות באג"ח חברות סחירות בישראל אינן מגבילות במיוחד וההסתברות להפרתן הינה נמוכה.
  • הפרות בפועל של אמות מידה מתרחשות לעתים רחוקות והפרה ראשונית בדרך כלל לא גוררת השלכות חמורות לחברה הלווה בהתאם לכתוב בחוזה האג"ח: במהלך משבר הקורונה רק כ-9% מהאג"ח הפוטנציאליות הגדילו את תשלומי הריבית כתוצאה מהפרת אמת מידה פיננסית. הגידול בשיעור הריבית כפי שהתחייב מתנאי האג"ח היה מתון בהשוואה לעלייה בתשואה לפדיון של האג"ח באותו זמן בשוק.
  • אומדן השפעת המחיר בהשוואה בין אג"ח שכוללות אמות מידה פיננסית לבין אג"ח ללא מגבלות דומות מצביע על כך שלשילובן של אמות מידה פיננסיות בשטר הנאמנות אין השפעה משמעותית על עלות מימון החוב.
  • המחקר מסיק שהשימוש באמות מידה פיננסיות, שהפך רווח בעקבות ההנחיה הרגולטורית, לא מתמרץ במידה מספקת ניטור הדוק יותר של אג"ח סחיר ע"י הגופים המוסדיים, ואף לא התקשרות (engagement) שכיחה יותר של המלווים והלווים לאחר הנפקת האג"ח וטרם הגעתה של החברה הלווה לחדלות פירעון. 
למחקר המלא 


​​​​​