המסחר בשוק מטבע החוץ ברביע השני של שנת 2022

להודעה המלאה הכוללת גרפים ונתונים​​

התפתחות שער החליפין – החלשות השקל לצד התחזקות רוחבית של הדולר בעולם.

במהלך הרביע השני, השקל המשיך להיחלש מול הדולר והאירו בשיעור של כ-10.2% ו-3.2% בהתאמה.

כמו כן, נחלש השקל ב- 6.6% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.

בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים (תרשים 2) נרשמה במהלך הרביע מגמת התחזקות רוחבית וחריגה ברמתה ביחס לעשור האחרון; התחזקות בשיעור של כ- 6.8% מול האירו, בכ-12% מול היין היפני ובכ-8.5% מול הפאונד הבריטי.

 

תנודתיות שע"ח – עלייה בסטיית התקן בפועל לעומת אי שינוי בסטיית תקן הגלומה

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –המשיכה לעלות במהלך הרביע לרמה ממוצעת של 12.5%.

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עמדה בסוף הרביע על רמה ממוצעת של כ- 8.1%, רמה דומה לסוף הרביע הקודם.

לצורך השוואה, רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 13.4%, עליה של 0.8 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 9.5%, עליה של כ- 2% בהשוואה לרביע הקודם (תרשים 4). 

 

פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח[1]

                              אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע השני הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) רכשו מט"ח נטו בהיקף של כ-4.2 מיליארד דולר.  המגזר העסקי ותושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-4.7 מיליארד דולר,  וכ-0.9 מיליארדי דולרים בהתאמה

 

נפחי מסחר – לוחות ותרשימים

נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית[2]

נפח המסחר היומי הממוצע ירד במהלך הרביע בכ-4.2% לרמה של כ-10.5 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר הירידה נובעת מירידה בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף.

 

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 2.2% ועמד בסוף הרביע השני על כ- 46.1%.



אומדן של נפח המסחר הכולל[3] - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים

מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה  (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע השני על  79.2%, כאשר המסחר בין זרים מהווה 66% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של 9.4 מיליארדי דולרים.

גרפים ונתונים (2).xlsxגרפים ונתונים (2).xlsx


[1] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את "מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום "מבט סטטיסטי", 2018

https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf

[2] החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל. 

[3] נפח המסחר הכולל הוא אומדן לפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל, מבוסס על דיווחים של מערכת הבנקאות המקומית ושל מדווחים זרים.

[4] מסחר בין זר למקומי מכיל: (1) דיווחים של מדווחים זרים על עסקאות מול מקומיים

    (2) דיווחים של בנקים מקומיים על עסקאות מול זרים

 ​

​​