בנק ישראל פרסם היום את תכנית העבודה ואת תקציב הבנק לשנת 2019

התקציב נמוך בכ-8% ביחס לתקציב ב-2018



בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2019. המועצה המנהלית של הבנק[1] דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל, התש"ע-2010.
במסגרת התכנון הרב-שנתי שגובש בסוף 2016, הוגדרו מחדש היעדים האסטרטגיים ארוכי-הטווח של הבנק לשנים 2017-2019, והוכנה תכנית אופרטיבית תלת-שנתית, אשר לוקחת בחשבון את התמורות והאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו. לתכנון הרב-ממדי יש חשיבות רבה בקביעת סדרי העדיפויות, בתיעדוף הפרויקטים והמשימות ובהקצאת משאבי כ"א ותקציב הנדרשים ליישום תכנית העבודה. תכנית העבודה ל-2019 נגזרת מהתכנון התלת שנתי. במהלך השנה יעסוק הבנק בתכנון רב שנתי חדש לשנים הבאות.

 

להלן היעדים האסטרטגיים ארוכי-הטווח שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק לטובת הציבור והמשק בשנים הקרובות:

​ ​​​​1. שמירה על יציבות המחירים
האתגר הכרוך בניהול המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית נמוכה ובסביבת אינפלציה נמוכה בארץ ובעולם מחייב את בנק ישראל להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבה זו, תוך שהוא לוקח בחשבון את הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית נמוכה לאורך זמן.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות הכלכלה העולמית מתאוששת בהדרגה מהשלכות המשבר, והצפי שההתאוששות תימשך דורש מבנק ישראל להיערך להמשך הנורמליזציה במדיניות המוניטרית העולמית, שכבר באה לידי ביטוי בהעלאת הריבית בארה"ב ובמשקים נוספים, בהפסקה מדורגת של תהליך ההרחבה הכמותית, ועוד. הבנק יידרש גם לבחון את ההשלכות הפיננסיות והריאליות של שינויים אלו. 

2. חיזוק יציבות המערכת הפיננסית ועמידותה בפני משברים

חוסנו הכלכלי והפיננסי של משק מתבטא בין היתר ביכולתו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם באופן מיטבי, כפי שהתמודד המשק הישראלי למול המשבר הפיננסי העולמי. כדי להגביר את מוכנותה של המערכת הפיננסית להתמודדות עם אירועי משבר שונים יפעל בנק ישראל בכמה מישורים: גיבוש דרכי עבודתה של הוועדה ליציבות פיננסית בהמשך להחלטת הכנסת על הקמת הוועדה בנובמבר 2018, קידום פיקוח יציבותי מותאם סיכון במערכת הבנקאית, קידום הפיקוח והאסדרה על מערכות התשלומים והסליקה ועל שירותי התשלום, וקידום ההיערכות של בנק ישראל לניהול משברים פיננסיים. 

3. קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים

בנק ישראל אחראי, בין שאר תפקידיו, לאספקה סדירה של מזומנים למשק ולהבטחת קיומן של מערכות תשלומים כגון מערכת זה"ב, מערכות שב"א ומס"ב, ושל אמצעי תשלום חלופיים למזומן, כגון צ'קים, הוראות חיוב וזיכוי, כרטיסי חיוב שונים ואמצעי תשלום מתקדמים אחרים. במסגרת זאת, בנק ישראל פועל להבטחת האפקטיביות והאמינות של אמצעי התשלום השונים במשק.

בשנים הקרובות יעסוק הבנק בהגברת השימוש במערכות ואמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים, ובקידום הקמתה של תשתית לסליקה מהירה ומאובטחת של תשלומים קמעונאים מתקדמים,. הבנק ימשיך לבחון את  ההשלכות האפשריות של הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי, סוגיה שבנקים מרכזיים אחדים בעולם החלו בבחינתה.

בנק ישראל פועל להשלמת תהליך החלפת סדרת השטרות החדשה במחזור. לאחר שהשלים את השקת הסדרה החדשה, ממשיך הבנק להדפיס ולהפיץ את השטרות החדשים, משלים את ספיגת השטרות הישנים, וממשיך לפעול להגברת ההיכרות של הציבור עם סימני הביטחון ולמניעת זיופים, על מנת להגביר את אמון הציבור במטבע.

כמו כן, בנק ישראל נערך לליווי הקמת החברה הממשלתית לקשרי קורספונדנציה מול הרשות הפלסטינית  ולפיקוח שנדרש עליה.

4. הגברת התחרות והיעילות במערכת הפיננסית

התחרות במערכת הפיננסית נושאת ערך רב לציבור ולמשק, משום שהיא פועלת להפחתת מחירי השירותים, לשיפור איכותם ולהרחבת נגישותם לציבור הרחב. החידושים הטכנולוגיים מאפשרים לקדם עוד יותר את התחרות במערכת הבנקאית, בין השאר משום שהם מקלים על גופים חוץ-בנקאיים להיכנס לתחומים שונים של שוק האשראי – מתן אשראי ישיר, הקמת מערכות שמקשרות בין לווים למלווים, והקמת מערכות שמאפשרות להשוות מחירים, לנתח את צורכי הלקוח, ועוד.

בהתאם לכך פועל בנק ישראל להשקת המערכת הלאומית לשיתוף בנתוני אשראי, בהתאם לנקבע בחוק. עם סיום האסדרה של המערכת יחל בנק ישראל בהסברה צרכנית, במטרה לעזור לציבור להפיק מהמערכת את מרב התועלת. המערכת תסייע להגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, תרחיב את הנגישות לאשראי, תאפשר הרחבת המידע העומד לרשות נותני האשראי בבואם להעריך את רמת סיכון האשראי של הלקוח, וכן תהווה בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו, לרבות לצורכי מחקר מאקרו כלכלי ופיתוח כלי מדיניות אפקטיביים.

בנוסף, יפעל בנק ישראל להרחבת הגישה למערכות התשלומים והסליקה לגופים שאינם תאגידים בנקאיים, לליווי יוזמות להקמת בנק חדש, לקידום הנגשת התשתית לכרטיסי החיוב ושיפור יעילותה, לבחינת הפעלת ביטוח פיקדונות (בשיתוף פעולה עם גורמי הממשלה) או חלופות שיעודדו כניסת שחקנים חדשים לישראל ולקידום הטכנולוגיה והחדשנות בתחומי הבנקאות והפיננסים.

בנק ישראל מוביל שני מהלכים תשתיתיים להגברת התחרות: (1) בנקאות פתוחה, פרויקט שבמסגרתו יחשפו הבנקים לצדדים שלישיים (פינטקים) מידע על לקוחות שנתנו הסכמה לכך. (2) מעבר מבנק לבנק "בקליק", אשר יאפשר ללקוחות להחליף בנק בקלות, במהירות וללא עלות כספית, וכך לשפר את תנאי התקשרותם עם הבנק.

5.  הגנה על לקוחותיהן של המערכת הבנקאית, החברות לכרטיסי האשראי והמערכת לנתוני אשראי

בנק ישראל אחראי להגן על לקוחות המערכת הבנקאית ולהבטיח שהבנקים מעניקים להם יחס הוגן. פעולותיו בתחום זה תורמות לחיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית ובבנק ישראל. בשנים הקרובות ימשיך הבנק לפעול לחיזוק מערך שירות פניות הציבור שהוא מעמיד ללקוחות המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי, להגברת המודעות הפיננסית-בנקאית בקרב הציבור, במטרה לסייע לו לנהל באופן עצמאי ומושכל את פעילותו הבנקאית ולקדם יוזמות אופרטיביות שיתמקדו בקהלי יעד שונים לרבות משקי בית, עסקים קטנים, בני נוער, אזרחים וותיקים ואוכלוסיות מיוחדות.

נוסף לכך, מקים בנק ישראל מערך לפניות ציבור ללקוחות המערכת הלאומית לשיתוף בנתוני אשראי, הכולל פונקציה לבירור פניות הציבור, מוקד טלפוני ואתר אינטרנט. כל אלה יאפשרו ללקוחות לממש את הזכויות הנוגעות לשיתוף המידע במערכת, בכלל זה: להגיש בקשה לבירור תלונות, לקבל דוחות על נתוני האשראי הקיימים לגביהם במערכת, לתת הוראות בדבר הגופים שאין למסור להם את נתוני האשראי שלהם ואף לתת הוראה שאין לכלול אותם במערכת נתוני אשראי.

6. תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה

ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות בישראל, לצד מיצוי התהליכים שהאיצו את הצמיחה בעשורים הקודמים,  תורמים להאטת הצמיחה במשק מתחילת העשור הנוכחי, ומעידים שהגידול בתוצר לנפש עשוי להתמתן באופן משמעותי בעשורים הבאים. כדי לסייע לעצב תוואי מדיניות ותהליכים שיגדילו את פוטנציאל הצמיחה של המשק, ובמקביל יצמצמו את אי השוויון והעוני, ימקד בנק ישראל את המחקר בתחומים שלהערכתו תורמים להנעת תהליכים אלו. בהתאם לזאת, יפעל הבנק לפיתוח המלצות למדיניות כלכלית שתתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית באמצעות הגדלת הפריון, פיתוח התשתיות הפיזיות וההון האנושי וייעול השימוש בהם. כמו-כן, הבנק יקדם מחקרים בתחומי הרווחה והתעסוקה, במטרה ליצור תשתית להמלצות על צעדי מדיניות שיגדילו את ההכנסות והתעסוקה בכל שכבות האוכלוסייה.

7. קידום המחקר הכלכלי והמידע הסטטיסטי

בנק מרכזי נשען בפעילותו ובקבלת ההחלטות על מחקרים ונתונים סטטיסטיים ענפים. לכן הוא פועל לצמצום הפערים במידע הסטטיסטי והמחקרי ומפתח גישות חדשות לאיסוף נתונים ולעיבודם. הבנק פועל לשלב תחומי מחקר, ידע וכלים שמרחיבים את טווח ההמלצות האפשריות בנוגע למדיניות; לפיתוח ידע ומומחיות בשיטות ובכלים סטטיסטיים מתקדמים; וליישומן של יכולות אלה במטרה לחלץ ידע, לגבש תובנות חדשות, ולחזות התפתחויות במערכת הפיננסית ובכלכלה הישראלית. בנוסף, הבנק פועל להרחבת ההנגשה של המידע הסטטיסטי לציבור הרחב ולחוקרי הכלכלה, להרחבת המידע הסטטיסטי בתחומים חדשים בהתאם להתפתחויות הכלכלה ולקידום מחקר כלכלי בסטנדרטים בין-לאומיים בתחומי כלכלת ישראל.

8. ניהול יתרות המט"ח

בנק ישראל מופקד על החזקת יתרות המט"ח של מדינת ישראל ועל ניהולן. ניהול היתרות מתבסס על הקווים המנחים למדיניות ההשקעה שמתווה הוועדה המוניטרית. המדיניות מוכוונת על ידי כמה עקרונות– שמירה על כוח הקנייה של היתרות, ניהול היתרות ברמת נזילות גבוהה והשגת תשואה נאותה על תיק היתרות.

הקצאת הנכסים של תיק היתרות נקבעת כך שהוא מתאפיין בתוחלת תשואה נאותה בהתחשב בהערכות לגבי התנאים הצפויים בשווקים הפיננסיים, ובהתחשב במגבלות הקווים המנחים ובפרופיל הסיכון המוגדר בהם. בשנים הבאות ימשיך בנק ישראל לבחון את הרחבת טווח השווקים והנכסים שיתרות המט"ח מושקעות בהם.

9. יישום חוק הקרן לאזרחי ישראל

בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הוקמה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי משאבי טבע והיא נקראת "קרן לאזרחי ישראל". הקרן  נועדה לנהל את ההכנסות מתוך ראייה ארוכת טווח של השאת תשואה באופן שיאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים. בחוק נקבע שנכסי הקרן יועברו לניהול מחלקה ייעודית בבנק ישראל כשיצטברו בה מיליארד ₪, דבר שעל פי ההערכות עתיד להתרחש בשנת 2020.

בהתאם לזאת, עד סוף 2019 צפויים לקום מוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) כנקבע בחוק. כמו כן תושלם ההיערכות הנדרשת בבנק ישראל לתחילת ההשקעה וניהול הנכסים, בתיאום עם מוסדות הקרן.


בנוסף ליעדים לטובת הציבור והמשק הישראלי, הציב בנק ישראל מספר יעדים להבטחת קיומו כבנק מרכזי מתקדם, דינמי ואפקטיבי הזוכה לאמון הציבור:

  •  חיזוק ההיערכות הארגונית להשגת יעדי הבנק

בנק ישראל פועל לחיזוק היערכותו התפעולית והאפקטיביות הארגונית במטרה לייעל את ביצועיו ולהביא להקצאת משאבים מיטבית לאורך זמן. ההיערכות הארגונית כוללת אימוץ טכנולוגיות חדשניות בבנק, חיזוק הרציפות התפקודית והגנת הממד הקיברנטי של בנק ישראל במצבי משבר, שדרוג התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות של הבנק והתאמתן לצרכים המשתנים, העמקת תרבות ותהליכי ניהול הסיכונים ומיסוד פונקציית קצין ציות בבנק.

  • פיתוח ההון האנושי

על מנת לשמור על רמת המקצועיות הגבוהה המאפיינת את בנק ישראל לאורך השנים ישים הבנק דגש על תהליכים המבטיחים גיוס ושימור של כוח אדם איכותי בעל מגוון כישורים ועל גיבושם ויישומם של כלים חדשים לפיתוח ההון האנושי.

  • ·שימור וחיזוק אמון הציבור בבנק ישראל

אמון הציבור הוא אחד הנכסים העיקריים של בנק מרכזי. אמון זה נסמך במידה רבה על האופן שבו התקשורת מציגה ומסבירה את הארגון ועל המוניטין שיש לו בציבור הרחב. המוניטין מצִדו נסמך על מקצועיות הארגון, ועל אמינותו ויושרו, ובתחומים אלו בנק ישראל נחשב למוביל במגזר הציבורי. שימור וחיזוק של אמון הציבור בבנק ישראל ישפרו את יכולתו לבצע את תפקידיו ולהשיג את יעדיו, לטובת המשק והציבור הרחב. בהתאם לזאת, בנק ישראל מעוניין להרחיב ולהגביר את האפקטיביות של ההסברה הנוגעת למדיניותו ולפעולותיו. כמו כן הבנק ידגיש את השיח הדו-כיווני ואת המגע עם הציבור.


  • ·העמקת ניהול המידע והידע בבנק

בנק ישראל משמר לאורך השנים רמה מקצועית גבוהה הודות למידע, לידע ולניסיון שעובדיו צברו במהלך השנים. לפיכך ימשיך הבנק להשקיע מאמצים בפיתוח כלים, שיטות, מערכות ונהלים שיאפשרו לשמר ולהשביח ביעילות את המידע והידע הנצברים בבנק. בהתאם לכך, ימשיך הבנק לקדם את המערך לתקשורת פנים-ארגונית ושיתוף מידע, לרבות תשתית טכנולוגית מתאימה, וכן יקדם תשתית אינטגרטיבית לניהול, שיתוף והנגשה של מאגרי המידע בבנק, ללקוחות בתוך הבנק ובמידת האפשר גם עבור לקוחות מחוצה לו, דרך אתר האינטרנט של בנק ישראל.

נוסף לכך, בשנת 2019 ישלים בנק ישראל את גיבושה של מדיניות ההגנה על הפרטיות בבנק, היות שהוא אוסף, מנהל ומנתח מידע אישי בהיקף רחב כדי למלא את התפקידים ולהשיג את המטרות שהחוק קובע לו. כמו כן יתמקד הבנק ביישום המדיניות בכל הנוגע להשקת מאגר נתוני האשראי ולתפעולו, בהתאם לדרישות המחמירות שהחוק קובע.

  • ·שימור והידוק קשרים מקצועיים

בשנת 2019 ימשיך הבנק לקיים קשרי עבודה פוריים ומקצועיים עם הרגולטורים בארץ, תוך ראייה כוללת של טובת הציבור והמשק. כמו כן ימשיך הבנק במאמץ לשפר את קשרי המחקר עם בנקים מרכזיים ומוסדות מוניטריים ופיננסיים בחו"ל, ולקיים קשרי עבודה פוריים עם הרגולטורים בעולם, במסגרת הסכמים וחברוּת בארגונים בין-לאומיים.

תקציב הבנק

תקציב בנק ישראל מתייחס  לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.

בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק למספר תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה); 3) נציגות בחו"ל; 4) גמלאות; 5) השקעות; 6) הכנסות; 7) עתודה; 8) הדפסת כסף; 9) ניהול נכסי קרן אזרחי ישראל  לרווחי הגז; 10) שיתוף נתוני אשראי.

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2019 מסתכם ב-1,195 מיליון ₪. התקציב קטן בכ-8% ביחס לשנת 2018 בעיקר כתוצאה משני פרויקטים מרכזיים שיש להם השפעה בעלת אופי זמני על התקציב: תקציב שיפוץ הבניין הראשי בירושלים, אשר רובו המכריע הסתיים ואכלוסו מחדש נמצא בעיצומו בימים אלה,   ותקציב הדפסת כסף נוכח השלמת ההשקה לציבור של סדרת השטרות החדשה ומעבר להנפקת שטרות ומעות שוטפת בשנת 2019.

להלן הסעיפים בהם נרשמו השינויים העיקריים בתקציב בנק ישראל לשנת 2019:

שיתוף נתוני אשראי –חוק נתוני אשראי התשע"ו-2016, מסמיך את בנק ישראל להקים ולנהל מערכת לאומית  לשיתוף בנתוני אשראי. בשנת 2019 הוקצה תקציב של 166 מיליוני ₪ להמשך פרויקט הקמת המאגר, אשר השקתו לציבור צפויה השנה, בהתאם לנקבע בחוק. 

השקעות – תקציב ההשקעות יעמוד על 128 מיליוני שקלים, והוא קטן בעיקר לאור קצב התקדמותם של שני פרויקטים שאושרו בשנים קודמות: שיפוץ הבניין הראשי בירושלים, והקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום. בנוסף מתוכננות מספר השקעות מרכזיות, מרביתן טכנולוגיות.

התייעלות תפעולית - תקציב הבנק לשנת 2019 מגלם התייעלות בהוצאות הבנק של 18% ביחס לתקציב שנה קודמת ושל לפחות 5% מתחזית הביצוע לשנת 2018.   

התקציב לשנים הבאות – תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-371 מיליון ₪, מתוכו 41%  מיועד להתחייבויות עתידיות בהשקעות הבנק, ובעיקר להמשך הקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום וה-Data Center חדש.

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות ביתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.




[1] המועצה המנהלית הינה גוף שתפקידו בין היתר לפקח על ההתנהלות התקינה והיעילה של הבנק, לדון בתכנית העבודה השנתית של הבנק ולאשר את התקציב השנתי לפעילות המינהלית של הבנק, מכוח חוק בנק ישראל, התש"ע-2010. המועצה מורכבת ברובה מנציגי ציבור.

 ​

​​​