ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל: ניתוח הפגיעה בתעסוקה של משקי בית בעקבות הקורונה והשפעת החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות

  • הפגיעה בפעילות ענפי המשק בשיא המשבר התמקדה בענפים בהם תעסוקת העצמאים גבוהה יחסית. כתוצאה מכך הפגיעה היתה גבוהה יותר במשקי בית בהם לפחות אחד המפרנסים הוא עצמאי. כך למשל, על פי הסימולציה שנערכה, במשק בית עם רמת הכנסה נמוכה בו שני מפרנסים ההסתברות להיוותר ללא מועסקים עמדה על 19 אחוזים כאשר המפרנסים הם עצמאים, 15 אחוזים אם אחד המפרנסים הוא עצמאי ו-12 אחוזים אם שני המפרנסים הם שכירים.
  • שקלול מידת הסגירות של הפעילות הכלכלית על פי ענפים כלכליים מצביע על פגיעה קשה יותר בתעסוקה של משקי בית בעלי הכנסה נמוכה וביניהם משפחות חד-הוריות – ההסתברות של משקי בית אלו להיוותר ללא מפרנסים כתוצאה מהסגר הכלכלי בשיאו של המשבר עומדת על מעט יותר מ-25 אחוזים, לעומת יותר מ-15 אחוזים בקרב משקי בית שהכנסתם לנפש היא באחד העשירונים הגבוהים.
  • בנוסף, משקי בית בעלי הכנסה נמוכה סבלו טרם המשבר מנטל גבוה יותר של הוצאות גבוהות על תצרוכת, ובכלל זה על שכר דירה, שנחשבת להוצאה קבועה קשיחה. שיעור משקי הבית בעלי הכנסה נמוכה עם לפחות משתתף אחד בשוק העבודה שיש להם הוצאה על שכר דירה עומד על כ-40%, לעומת מעט יותר מ-20% בקרב משקי בית עם הכנסה גבוהה. מעבר לכך, משקל ההוצאה על שכר דירה בסך ההוצאות בקרב משקי הבית ששוכרים דירה ושהכנסתם נמוכה הוא כפול ביחס להוצאה של משקי בית דומים עם הכנסה גבוהה.
  • החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות (תחת מגבלות), ובכלל זה פתיחת הקניונים ופתיחה של גני הילדים סביב ה-10 במאי, צמצמה את מידת הפגיעה בתעסוקה. כתוצאה מכך הסימולציות בניתוח מצביעות על ירידה משמעותית בהסתברות של משקי הבית להיוותר ללא מפרנסים בשיעורים דומים בכל רמות ההכנסה. 
​​​