בנק ישראל והמשרד לשוויון חברתי פועלים לקידום שוויון מגדרי במערכת הבנקאית וקיימו שולחן עגול בנושא

המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן: "הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות עליונה בשוויון המגדרי במערכת הבנקאית, וזאת כחלק בלתי נפרד מהתפקיד החשוב שיש למערכת הבנקאית כגורם משפיע על החברה הישראלית, ומתוך תפיסת בנקאות אחראית ומשפיעה. לשמחתי, הנתונים מראים שיש שיעורי ייצוג גבוהים של נשים המועסקות בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, אך ככל שעולים במעלה ההיררכיה הניהולית שיעורי הייצוג פוחתים, וכאן נדרשת חשיבה ומעורבות. הפיקוח בוחן לעומק מספר אפשרויות לטובת קידום נושא חשוב זה, ובמקביל לכך אני מצפה שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי ימשיכו בבניית תכניות ארגוניות מסודרות לשילוב נשים וקידומן בתפקידים בכירים בארגון, תוך חתירה לשוויון הזדמנויות.. אני מברך את המשרד לשוויון חברתי על השותפות בקידום נושא חשוב זה".

מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, גב' יעל מבורך: "שוויון מגדרי הוא נדבך מרכזי ומהותי בפעילות המשרד לשוויון חברתי, כשישנן משימות רבות העומדות לפתחנו - החל מצמצום פערי שכר, דרך דפוסי העסקה מותאמים מגדרית ועד לייצוג שווה במוקדי קבלת החלטות. את הדיון הראשון בחרנו להקדיש לנושא של ייצוג הולם בתפקידים בכירים, כממד מרכזי המשפיע על הארגון כולו. אני מברכת על השותפות עם בנק ישראל ועל הנכונות מצד המערכת הבנקאית. הדיון שאנו מקיימים היום הוא חשוב מאין כמותו אך הוא רק הפתיח, ומטרתו היא שנחשוב יחד מהם הכלים והצעדים העומדים לרשותנו על מנת להבטיח שכשנקיים דיון דומה בעוד 3-5 שנים, תמונת המצב תהיה שונה לגמרי".

ראשת הרשות לקידום מעמד האישה, גב' אוה מדז'יבוז': "הרשות לקידום מעמד האשה הוקמה לפני 23 שנים, מתוך הבנה של ממשלת ישראל שבעיית אי השוויון המגדרי היא בעיה שחייבים לטפל בה, אך לא מספיק השתנה ב-23 השנים הללו. מדינת ישראל מתהדרת כיום במקום הרביעי מלמטה בפערי השכר בין מדינות ה-OECD, אז ברור לכולנו שיש לנו עוד דרך, אבל אני מאמינה שאפשר לעשות שינוי. אנחנו עובדים קשה לקדם את הנושא ולמרות האתגרים, אנחנו רואים נכונות, למידה ורצון להביא לשינוי משמעותי בכל הסקטורים בחברה. אני מודה לכל מי שלוקח חלק בדיון החשוב הזה".

מנהלת מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי קהילה בב"י, נורית פלתר-איתן: "נתונים עדכניים של בנק ישראל מראים כי מספר הנשים בדירקטוריון הבנקים וחברות כרטיסי האשראי עומד על 1-3 נשים בלבד בכל דירקטוריון. כלומר, שיעור הנשים בדירקטוריונים של המערכת הבנקאית עומד על 25% ושיעור הנשים בהנהלות אלו עומד על 33.5%. זאת, כאשר במערכת הבנקאית בכללותה מועסקות פי 2 נשים מאשר גברים. נתונים אלו מראים כי במעלה הסולם משהו משתבש. העובדה שכל בכירי המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי לקחו חלק בשולחן, הציעו פתרונות וביקשו להמשיך את השיח מעידה על הצורך וההפנמה כי נדרש שינוי וכי המערכת רתומה לכך, ואנו בהחלט נמשיך לקיים את השיח והעיסוק בנושא חשוב זה עם בעלי העניין השונים." 

 

בנק ישראל והמשרד לשוויון חברתי מבקשים לחזק את נושא השוויון המגדרי במערכת הבנקאית מתוך הכרה בחשיבות ערך השוויון בכלל ובהיבט המגדרי בפרט, ומתוך תפיסה שעל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לשמש כמודל מוביל ולתת השראה ודוגמה לשאר החברות במשק, בנוגע ליתרונות הגיוון המגדרי ושוויון ההזדמנויות.

במסגרת זאת, הובילו הפיקוח על הבנקים ומחלקת תקשורת, הסברה וקשרי הקהילה בבנק, בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי שולחן עגול בנושא חיזוק השוויון המגדרי בבנקים וחברות כרטיסי האשראי, בהשתתפות המפקח על הבנקים מר יאיר אבידן, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי גב' יעל מבורך, ראשת הרשות לקידום מעמד האישה גב' אוה מדז'יבוז', מנהלת מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי קהילה בבנק ישראל גב' נורית פלתר-איתן, מנכ"ל איגוד הבנקים מר איתן מדמון, וחברי הנהלה מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי.

במהלך מפגש השולחן העגול, הציג המפקח נתונים אודות שיעור הנשים בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי. הנתונים מראים, כי שני שליש (64%) מהעובדים המועסקים באופן ישיר ע"י הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הן נשים, כאשר בדרגי ההנהלה הבכירה שיעורם נמוך יותר והן מהוות שליש (33%) מחברי ההנהלה וכרבע (24%) מחברות הדירקטוריון. בדרג הניהולי הכולל מנהלי סניפים ומנהלי אגפים הכפופים לחברי הנהלה, שיעור הנשים גבוה יחסית ועומד על כ-45%.   

נתונים אלו מצביעים על כך שקיים ייצוג ראוי של נשים המועסקות בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, אך ככל שעולים במעלה ההיררכיה הניהולית שיעור הנשים פוחת. לאור זאת, המפקח קרא לגופים המפוקחים לגבש תוכנית רב שנתית חוצת ארגון לבניית שוויון מגדרי ועדכן, כי בנק ישראל בוחן את האפשרות להטיל דרישה בהוראת ניהול בנקאי תקין, לייצוג הולם בדירקטוריונים ובהנהלות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.

לאחר מכן הציגה מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי את תמונת המצב כיום בישראל, בחברות ציבוריות וממשלתיות, וכיצד ראוי וצריך למצב שוויון מגדרי  בתפקידי הניהול הבכירים באמצעות חקיקה. בדבריה ציינה מבורך כי מחקרים מלמדים ששוויון מגדרי בהנהלות של חברות בשוק הפרטי לא נוצר עד היום באופן וולונטרי, ולכן קיים צורך בשינוי גישה וייתכן שהמהלך הנכון הוא עיגון חובת ייצוג הולם בחקיקה מחייבת.

בסיומו של המפגש סוכם על המשך השיח, קיום פגישות מעקב נוספות ובחינת הצורך במהלכי אסדרה עתידיים במטרה לקדם נושא חשוב זה.​