הוועדה המוניטרית החליטה ב-8 לאפריל להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%




  • סביבת האינפלציה התייצבה מעט מעל הגבול התחתון של טווח היעד. בתשעת החודשים האחרונים, למעט בדצמבר 2018, עמדה האינפלציה השנתית על 1.2% או למעלה מכך. בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה השנתית להימצא מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביבו. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים מצויות מעט מתחת למרכז היעד.
  • המשק צמח ברבעון הרביעי של 2018 בקצב שתואם את הקצב ארוך הטווח, והאינדיקטורים לפעילות תומכים בהערכה שהמשק המשיך לצמוח בקצב נאה גם ברבעון הראשון. נתוני שוק העבודה מעידים כי זה נותר הדוק: שיעור האבטלה ירד קלות, שיעור התעסוקה התייצב ברמת שיא ונמשכת עליית השכר. עם זאת, מספר אינדיקטורים מעידים על התמתנות אפשרית בשוק העבודה.  
  • תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על התמתנות בקצב הצמיחה ובאינפלציה, והתחזיות לצמיחה של מרבית הגושים עודכנו שוב כלפי מטה. ההאטה בסחר העולמי מחריפה וכוללת גם את המשקים המתעוררים. הבנקים המרכזיים העיקריים אותתו על כך שלעת עתה ייעצר תהליך הצמצום המוניטרי.
  • מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק בכ-1.2% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי.  אם יימשך הייסוף הוא עלול לעכב את עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד. 


הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן​

לנתונים בקובץ אקסל לחץ כאן 

 

סביבת האינפלציה התייצבה מעט מעל הגבול התחתון של טווח היעד. מדד פברואר עלה ב-0.1%, גבוה מההערכות לפני פרסומו, ובתשעת החודשים האחרונים, למעט בדצמבר 2018, עמדה האינפלציה השנתית על 1.2% או למעלה מכך (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף). המדדים המנוכים נמצאים בסביבת הגבול התחתון של היעד (איור 2). האינפלציה במחירי הבלתי סחירים, המהווה קירוב לרכיב המקומי של האינפלציה, הוסיפה לעלות והגיעה לכ-2.5%, בשעה שהאינפלציה במחירי המוצרים הסחירים הוסיפה לרדת והגיעה לקצב שנתי שלילי – 0.7%- (איור 3). בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה להימצא מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביבו (איור 4). תחזית חטיבת המחקר צופה כי בארבעת הרבעונים הקרובים תעמוד האינפלציה על 1.3%. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים מצויות מעט מתחת למרכז היעד (איור 5). במונחי שער החליפין הנומינלי-אפקטיבי השקל יוסף ב-1.2% מאז החלטת הריבית הקודמת: חל ייסוף של 0.5% מול הדולר, ו-1.7%  מול האירו (איור 7). אם יימשך הייסוף, הוא עלול לעכב את עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד.

מדדי המניות בישראל נסחרו מאז החלטת הריבית הקודמת במגמה מעורבת, ובתום הרבעון הראשון של 2019 קוזזה מרבית הירידה שחלה ברבעון האחרון של 2018 (איור 8). הפער בין תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב לאג"ח המקבילות בישראל הצטמצם קלות (איור 9). המרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות בישראל לתשואות המקבילות על האג"ח הממשלתיות הוסיפו לרדת (איור 10).

גם האומדן השני של הלמ"ס לנתוני החשבונאות הלאומית מראה כי המשק צמח ברבעון הרביעי בקצב שתואם את הקצב ארוך הטווח, וניכר כי ההאטה באמצע 2018 הייתה זמנית (איור 13). מרבית האינדיקטורים לפעילות תומכים בהערכה שהמשק המשיך לצמוח בקצב נאה ברבעון הראשון: המדד המשולב למצב המשק לפברואר עלה ב-0.3%, בדומה לקצב העלייה במהלך 2018 (איור 14), ומסתמנת התאוששות קלה ביצוא הסחורות (איור 15). נתוני שוק העבודה מעידים כי זה נותר הדוק: שיעור האבטלה ירד קלות, שיעור התעסוקה התייצב ברמת שיא (איור 17), ונמשכת  עליית השכר, בהובלת המגזר העסקי (איור 18). כל אלו תומכים בהערכה שהמשק עודנו מצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עם זאת, בכמה ענפים מסתמנת הקלה מסוימת במגבלת המחסור בעובדים שהמעסיקים מדווחים עליה; ושיעור המשרות הפנויות מצוי עדיין ברמה גבוהה אך הוא יורד במתינות; על פי תחזית חטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח ב-2019 ב-3.2%, קצב נמוך מעט בהשוואה לתחזית הקודמת, וב-2020 הוא צפוי לצמוח ב-3.5%. בשנים אלו המשק צפוי לצמוח בקצב מעט גבוה מהקצב ארוך הטווח, כתוצאה מפעילות משמעותית של כמה חברות גדולות.

בשנה האחרונה ירדו מחירי הדירות בכ-0.7% (איור 11). מספר העסקאות המשיך לגדול, בפרט בקרב הרוכשים דירה לראשונה, לצד הירידה המתמשכת בהשקעה בבנייה למגורים. היקף המשכנתאות ממשיך להתרחב, וריבית המשכנתאות נותרה יציבה (איור 12).

תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על התמתנות בקצב הצמיחה ובאינפלציה. הסיכונים העיקריים הנשקפים הם האפשרות להחרפה ב"מלחמת הסחר" (למרות ההתקדמות במגעים בין ארה"ב לסין), והחשש שבריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי ללא הסדר. בתי ההשקעות עדכנו שוב כלפי מטה את תחזיות הצמיחה למרבית הגושים ובעיקר לאירופה (איור 19). ההאטה בסחר העולמי מחריפה וכוללת גם את המשקים המתעוררים (איור 20). בשווקים הפיננסיים נרשמו עליות שערים במדדי המניות (איור 21) וירידות בתשואות האג"ח הממשלתיות, על רקע הצפי לכך שלעת עתה ייעצר תהליך הצמצום המוניטרי הגלובלי. בארה"ב חלה התמתנות בקצב האינפלציה וה-FED הותיר את הריבית על כנה (איור 22), תוך שתחזיות הריבית עודכנו כלפי מטה. בנוסף לכך הודיע ה-FED על כוונתו לסיים את צמצום המאזן מוקדם מהצפוי. באירופה הפעילות הכלכלית ממשיכה לאבד מומנטום ומדדי הסנטימנט מוסיפים להיחלש. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי ועדכן את תחזיות הצמיחה והאינפלציה כלפי מטה, אך ציין שהסיכויים לגלישה למיתון נמוכים מאוד. נוסף לכך חידש ה-ECB את תוכנית העמדת האשראי לבנקים המסחריים על מנת לתמוך בפעילות הכלכלית בגוש. בבריטניה נותרו הסיכונים גבוהים בהשפעת הברקזיט, ואי-הוודאות  צפויה להכביד על הפעילות הכלכלית בחודשים הקרובים. ביפן התמתנה הפעילות הכלכלית מתחילת השנה, לאחר התאוששות מסוימת ברבעון האחרון של 2018. במשקים המתעוררים ניכרה יציבות יחסית, אך הפעילות הכלכלית צפויה להתמתן; הצמיחה בסין הוסיפה להיחלש ברבעון הראשון. מחיר הנפט הוסיף לעלות בהשפעת הקיטון בהיצע, בהמשך לעליות החדות שחלו מתחילת השנה (איור 24).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-18/04/2019. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-20/05/2019, בשעה 16:00.