הוועדה המוניטרית החליטה ב-8 ליולי להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%

​לתחזית המקרו כלכלית




  • סביבת האינפלציה נמצאת מעל הגבול התחתון של היעד ולאחרונה חלה בה עלייה קלה, על רקע הימצאות המשק בסביבת תעסוקה מלאה. מרבית המדדים מתחילת השנה הפתיעו כלפי מעלה. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 1.5%,  ונראה כי ההסתברות לכך שהאינפלציה תשוב ותרד אל מתחת לגבול התחתון של היעד היא כעת נמוכה יותר. מרבית הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה מצויות מעט מעל הגבול התחתון של טווח היעד, והציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו בקרבת מרכז היעד.
  • בשנה האחרונה השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי בכ-4.3%; מאז החלטת הריבית הקודמת השקל היה יציב יחסית מול הדולר והאירו וחל פיחות קל בשער הנומינלי-האפקטיבי. אם יתחדש הייסוף הוא צפוי לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד.
  • מזה מספר רבעונים המשק צומח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. ההתמתנות בקצב הגידול של הצריכה הפרטית נראית עקבית עם מיצוי תהליך ההתרחבות בשוק העבודה. חלק מהאינדיקטורים לפעילות ברבעון השני מצביעים על התמתנות, אך מאחרים עולה שהצמיחה נמשכת בקצב נאה. נתוני שוק העבודה מעידים כי זה נותר הדוק.
  • הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית מוסיפים להיות משמעותיים והתחזיות לסחר העולמי ולצמיחה של מרבית הגושים התעדכנו כלפי מטה. הצפי בשווקים הפיננסיים העולמיים הוא שהבנקים המרכזיים העיקריים יחדשו את תהליך ההרחבה המוניטרית.

הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 

לקובץ הנתוני​ם המלווה את ההודעה לחץ כאן​​

לנתונים בקובץ אקסל​

 

סביבת האינפלציה נמצאת מעל הגבול התחתון של היעד ולאחרונה חלה בה עלייה קלה, על רקע הימצאות המשק בסביבת תעסוקה מלאה. מדד מאי עלה ב-0.7%, גבוה מההערכות טרם פרסומו, ומרבית המדדים מתחילת השנה הפתיעו כלפי מעלה. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 1.5% (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף), לראשונה מאז 2013, תוך תרומה משמעותית יחסית של סעיף הפירות והירקות התנודתי (איור 2). האינפלציה במחירי המוצרים הבלתי סחירים, המהווה קירוב לרכיב המקומי של האינפלציה, התמתנה מעט בחודשים האחרונים אך עדיין מצויה מעל לרמה של 2%, ואינפלציית הסחירים ממשיכה לעלות. בחודשים הקרובים צפויה ירידה קלה באינפלציה השנתית, אך מרבית הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה מצויות מעט מעל הגבול התחתון של טווח היעד (איור 3); מהתחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר עולה כי בארבעת הרבעונים הקרובים תעמוד האינפלציה על 1.4%. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו בקרבת מרכז היעד. בשנה האחרונה  השקל התחזק ב-5% במונחי שער החליפין האפקטיבי, אולם מאז החלטת הריבית הקודמת השקל היה יציב יחסית מול הדולר והאירו ונחלש קלות במונחי השער הנומינלי-אפקטיבי (איור 6). אם יתחדש הייסוף הוא צפוי לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד.

מדדי המניות בישראל עלו מאז החלטת הריבית הקודמת על רקע  עליות השערים במרבית השווקים בעולם. תשואות האג"ח הממשלתיות  ירדו בחדות, בדומה לתשואות בעולם (איור 7). המרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות בישראל לתשואות המקבילות על האג"ח הממשלתיות ירדו קלות.

מזה מספר רבעונים המשק צומח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. על פי האומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון הראשון, שעודכן כלפי מטה, המשק צמח בשיעור של 4.8%, אך הצמיחה הושפעה באופן משמעותי מהתנודתיות ביבוא כלי הרכב. ההתמתנות בקצב הגידול של הצריכה הפרטית נראית עקבית עם מיצוי תהליך ההתרחבות בשוק העבודה (איור 12). חלק מהאינדיקטורים לפעילות ברבעון השני מצביעים על התמתנות: המדד המשולב למצב המשק למאי עלה ב-0.1%, נמוך מקצב העלייה בשנה האחרונה.  נתוני סחר החוץ מצביעים על המשך האטה ביצוא הסחורות במאי. (איור 15) מנגד, הסנטימנט העולה מסקר המגמות בעסקים מצביע על כך שהצמיחה נמשכת בקצב נאה, וכך עולה גם מנתוני גביית המיסים (ברוטו). נתוני שוק העבודה מעידים כי זה נותר הדוק: שיעור האבטלה הוסיף לרדת ובשיעורי ההשתתפות והתעסוקה נרשמו ירידות קלות בנתוני הקצה, אך השיעורים עדיין גבוהים (איור 16), ונמשכת עליית השכר, בהובלת המגזר העסקי (איור 18).  שיעור המשרות הפנויות יורד במתינות מזה מספר חודשים, אך הוא עדיין גבוה. על פי תחזית חטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח ב-2019 ב-3.1%, קצב נמוך מעט בהשוואה לתחזית הקודמת לאור ההשפעה הצפויה של ההאטה בסחר העולמי על היצוא, וב-2020 הוא צפוי לצמוח ב-3.5% - מעט גבוה מהקצב ארוך הטווח, כתוצאה מפעילות משמעותית של כמה חברות גדולות. ההחלטה על הקדמת הבחירות, ואי הוודאות לגבי הצעדים בהם תנקוט הממשלה לאחר הבחירות כדי לצמצם את הגירעון, מגדילים את אי הוודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה המקומית.

בחודשים האחרונים מחירי הדירות שבו לעלות במתינות, כך שבסך הכל בשנה האחרונה הם עלו בכ-1.0%, בעוד מחירי השכירות נותרו יציבים בחודשיים האחרונים. מספר העסקאות גדל בצורה משמעותית, בקרב כל סוגי הרוכשים. בהסתכלות על נתוני ארבעת הרבעונים האחרונים נראה כי נבלמה מגמת הירידה בהתחלות הבנייה. נמשכת מגמת התרחבות בהיקף המשכנתאות, וריבית המשכנתאות הוסיפה לרדת במתינות.

הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית מוסיפים להיות משמעותיים בעיקר לנוכח "מלחמת הסחר", הסיכון הפוליטי באירופה ובמפרץ הפרסי והחשש להאטה בסין. תחזיות לסחר העולמי והצמיחה של מרבית הגושים התעדכנו כלפי מטה (איור 19). ההאטה בסחר העולמי נמשכת (איור 20) ובניגוד למגמה בשנים האחרונות, קצב הגידול בסחר צפוי להיות נמוך מקצב הגידול בתמ"ג העולמי. בשווקים הפיננסיים נרשמו עליות שערים במדדי המניות (איור 25), ותשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחדות, על רקע הצפי לחידוש תהליך ההרחבה המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים. בארה"ב ה-FED הותיר את הריבית על כנה, אך הודעתו התפרשה כאיתות לכך שהוא צפוי להתחיל ליישם מדיניות מרחיבה בשל התגברות הסיכונים והירידה בציפיות לאינפלציה. באירופה התמונה הכללית מצביעה עדיין על חולשה, והייצור התעשייתי מוסיף להתכווץ. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, אך הבהיר כי "כל כלי המדיניות על השולחן" וציין שלא צפויה העלאת ריבית לפחות עד מחצית 2020. ביפן נרשמה צמיחה ברבעון הראשון בתמיכת היצוא נטו, אם כי המדדים המקדימים מעידים על חולשת הביקושים המקומיים והמגזר התעשייתי. הצמיחה בסין צפויה להמשיך להתמתן, והשלטונות מוסיפים לנקוט בצעדים תומכי צמיחה. מחיר הנפט ירד מאז החלטת הריבית הקודמת, על רקע המשך הגידול בהיצע מארה"ב ועל-אף התגברות הסיכון הגיאו-פוליטי (איור 23).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-22/7/2019. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום רביעי, ה-28/8/2019, בשעה 16:00.

 

​​​