המסחר בשוק מטבע החוץ ברביע השלישי של שנת 2021

התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל מול הדולר לעומת התחזקות הדולר בעולם.

 

במהלך הרביע התחזק השקל מול הדולר והאירו בשיעור של כ-1% ו-3.6% בהתאמה, בהתאם למגמה ארוכת הטווח.

כמו כן, התחזק השקל ב- 2.4% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי והגיע לרמת שיא בשני העשורים האחרונים.

במהלך הרביע התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים (תרשים 2).


תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה


סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –ירדה במהלך הרביע לרמה ממוצעת של 4.13%, רמה נמוכה ביחס לשנים האחרונות.

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – ירדה בכ-0.7 נקודות האחוז במהלך הרביע, ורמתה הממוצעת עמדה על כ – 5.5%.

רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 9.5%, ירידה של 0.3 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 6.5%, ירידה של 0.2 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם (תרשים 4).

 

פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח[1]


אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע השלישי המגזרים המשיכו להתנהל בהתאם למגמה ארוכת הטווח אך בהיקפים קטנים יותר מהרביע השני  הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-3.3 מיליארד דולר; תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-3.3 מיליארדי דולרים. מנגד, המגזר העסקי רכש מט"ח נטו בהיקף של כ-3.2 מיליארד דולר.  


נפחי מסחר – לוחות ותרשימים

נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית[1]

 

נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרביע בכ-1.8% לרמה של כ-9.6 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה נובעת מגידול בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף.

 

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 3.4 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע השלישי על כ- 50.4%.


אומדן של נפח המסחר הכולל[1] - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים

 

מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה  (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע השלישי על  80%, מתוך זה המסחר בין זרים מהווה 67% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של 6.8 מיליארדים.


להודעה המלאה, כולל גרפים ונתונים​

Graphs and data .xlsxGraphs and data .xlsx



[1] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את "מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום "מבט סטטיסטי", 2018

https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf

[2]החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל.​

[3] נפח המסחר הכולל הוא אומדן לפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל, מבוסס על דיווחים של מערכת הבנקאות המקומית ושל מדווחים זרים.​

​​​[4] מסחר בין זר למקומי מכיל: (1) דיווחים של מדווחים זרים על עסקאות מול מקומיים

    (2) דיווחים של בנקים מקומיים על עסקאות מול זרים

 ​