בנק ישראל ושגרירות פולין ערכו ועידה בנושא הגנת הסביבה ואנרגיה

09/02/2021
לכל ההודעות בנושא:
שונות
  • לקראת יישום הסכם פריז, בנק ישראל ושגרירות פולין בתל אביב ערכו ועידה פולנית-ישראלית בנושא סביבה ואנרגיה מומחים משתי המדינות הציגו נקודות מבט עולמית, אירופית, פולנית וישראלית על איכות הסביבה ומדיניות האנרגיה.
  • במסגרת הוועידה, הוצגה עבודה מחקרית הנערכת בבנק ישראל לפיתוח מודל ארוך טווח לאמידת השלכות שונות של שינויים מבניים במשק האנרגיה.
  • הוועידה נערכה לפני מספר שבועות באופן וירטואלי, מצורף סדר היום ומספר ציטוטים רלוונטיים של הדוברים השונים בוועידה:

הפרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אנו בבנק ישראל לומדים את נושא שינוי האקלים ומפתחים דרכים כדי להיערך לשינויים אלה. מדובר בבעיה כלל עולמית, וההתמודדות עימה דורשת שיתופי פעולה רחבים ככל האפשר. מנקודת מבט מקומית, ע"פ התחזיות גם ישראל צפויה להיות מושפעת רבות מאותם שינויים, שאת חלקם אנו רואים כבר כעת.

מנקודת מבט פיננסית, כרגולטורים, אנו בוחנים את ההשלכות האפשריות של שינויי האקלים - ההשפעה על המערכת הכלכלית כמו גם ההשפעה של תגובת המדיניות. על מנת לשפר את הידע והמאמצים שלנו בתחום זה, בנק ישראל הצטרף כחבר מן המניין לשורה של מוסדות, בנקים מרכזיים ורשויות פיקוח, ממספר רב של מדינות, שחברו יחדיו במסגרת ארגון ה-NGFS."

ד"ר מיכאל קורטיקה, שר האקלים והסביבה של פולין: "שינוי האקלים הוא בעיה גלובלית ואין מדינה בעולם שיכולה לפתור אותה בעצמה. למעשים הד גדול מלמילים ופעולות אלה אכן מתרחשות ברמה הלאומית למרות, או שאולי דווקא בחלקן, בשל האתגר של בניית הכלכלה מחדש לאחר מגפת הקורונה. עם השינוי אל עבר כלכלה נקייה, יווצרו 300 אלף משרות חדשות. העלויות הריאליות והפיננסיות של אי עשייה גבוהות מאלו של מדיניות ידידותית כלפי האקלים. לאיחוד האירופי, שהכריז בדצמבר האחרון על יעד של הגעה לנייטרליות אקלימית בשנת 2050, הצטרפו לאחרונה יפן ודרום קוריאה עם יעד של הגעה לנייטרליות אקלימית בשנת 2050 וסין עם יעד של אפס פליטות פחמן בשנת 2060. פולין הדגישה זה מכבר, שהפעולות כלפי האקלים של האיחוד האירופי לא ישאו תרומה, אלא אם כן יפעלו בעקבותיו אומות פולטות גדולות אחרות."

ה. א. מרק מגיירובסקי, שגריר פולין בישראל: "שינוי האקלים והשלכותיו המרובות בתחומים השונים, מהווים אתגר בינלאומי, למרות העובדה שעל רוב המדינות להתמודד עם תופעות שונות, בנסיבות שונות ותוך הפעלת כלים שונים. למשל, התלות של פולין בפחם היא נטל ברור, אם כי, באופן פרדוקסלי, הבעיה מחייבת אותנו לחשוב באופן חדשני יותר על אסטרטגיית היציאה. ישראל משופעת בקרינת שמש וזה יתרון ברור, מאידך, מחסור במים מהווה בעיה רצינית שנדרשים לה פיקוח מתמיד וחיפוש פתרונות "מחוץ לקופסה". שתי המדינות נאבקות להיות עצמאיות יותר מבחינת אספקת האנרגיה - פולין הצליחה להפחית את תלותה ביבוא הגז מרוסיה, בינתיים ישראל משקיעה רבות, הן כספית והן פוליטית, במאגרי הגז שלה במזרח הים התיכון. זו הסיבה שחילופי ההתנסויות והחזונות בין צדדים שונים, חשובים כל כך במאבק הגלובלי נגד שינוי אקלים"

מר אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה בישראל: "ישראל עושה צעדים ענקיים אל עבר אנרגיות מתחדשות, הפחתת זיהום אוויר וגזי חממה. אנו מאתגרים את המטרות שלנו בכל כמה שנים ומגדירים יעדים חדשים ושאפתניים יותר, למרות שמגוון האנרגיות המתחדשות שעומדות לרשותנו הוא מוגבל מאוד ומבוסס בעיקר על אנרגיה סולארית. המטרות האחרונות שלנו אושרו בהגעה לתפוקה של 30% מיצור החשמל על ידי אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 והפסקה מוחלטת את השימוש בפחם בישראל בארבע השנים הבאות. משרד האנרגיה הישראלי מעריך מאוד כל שיתוף פעולה בינלאומי בנושא ומאמין שקישוריות אזורית ופיתוח טכנולוגיות חדשות, יאיצו את השינוי הגלובלי אל עבר עתיד ירוק יותר."

מר דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בישראל: "משבר האקלים וההידרדרות הסביבתית, מהווים איום של ממש על ישראל ועל העולם. כשם שמגפת הקורונה הפכה ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי, כך גם למשבר האקלים צפויות השפעות בקנה מידה רחב בעולם הכלכלה והפיננסים. המשרד להגנת הסביבה מוביל את הגישה שסביבה ירוקה יותר היא גם כלכלית יותר. כדי לשמור על כושר התחרות של ישראל, עלינו לפעול ולקדם תעשייה ישראלית דלת פחמן, חדשנית, יעילה בשימוש במשאבים ובעלת פריון גבוה. לשם השגת יעדים אלו המשרד להגנת הסביבה מקדם החלטת ממשלה שתקבע יעדים ברורים לגבי הפחתת פליטות גזי החממה של ישראל ומעבר הסקטורים השונים, ובראשם החשמל, לשימוש באנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה.

המשרד להגנת הסביבה מברך על התגייסות בנק ישראל להתמודדות עם כלכלת האקלים. הכנס היום, שהוא חלק מהעבודה המשותפת של ישראל ופולין בתחום כלכלת האקלים, הוא ביטוי למחויבות של שתי המדינות להתמודדות עם משבר האקלים ולשיתוף הפעולה המתמשך בתחום הסביבה בין ישראל ומדינות האיחוד האירופי"

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל: "הקטנת הפליטות הנגרמות משימוש באמצעים קונבנציונליים לייצור חשמל  היא חיונית לפתרון משבר האקלים. מכאן, אנו ממליצים להשקיע בתשתית מערכות החשמל כדי שתוכל לתמוך בשיעור גדול יותר של אנרגיות מתחדשות בייצור החשמל בעתיד."

מר ליאור גאלו, כלכלן חטיבת המחקר בבנק ישראל: "התוצאה המרכזית שמסתמנת ממודל שמפותח בימים אלה בחטיבת המחקר היא שלמרות שהטכנולוגיות לייצור אנרגיה ירוקה יהיו בקרוב זמינות ורווחיות, גמישות הפליטות לשינויים במחירי האנרגיה נמוכים. לכן, לצורך פתרון בעיית הפליטות לא יספיק רק לייקר את עלותן, אלא ידרשו צעדים משלימים."

המומחים מהמרכז לניתוחי אקלים ואנרגיה (CAKE/KOBiZE): "חשוב להפיץ את המידע אודות מדיניות האקלים והאנרגיה ולהדגיש את התפקיד הנכבד של השימוש במודלים הכלכליים לבחינת ההשפעות שיש למדיניות האקלים על הכלכלה".