דוח האינפלציה למחצית השניה של 1998

דו"ח האינפלציה למחצית השניה של 1998
נגיד בנק ישראל, פרופ' יעקב פרנקל, הגיש היום לממשלה ולציבור, את דו"ח האינפלציה למחצית השניה של שנת 1998, שהוכן בבנק ישראל במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר שבראשותו. במסגרת פורום זה (הכולל את ראשי המחלקה המוניטרית, מחלקת המחקר, מחלקת מטבע חוץ והפיקוח על מטבע חוץ), מתקבלות החלטות המדיניות המוניטרית.
לאור המשברים הכלכליים והפיננסיים הקשים שפקדו מדינות רבות והשפעותיהם על שוקי ההון בעולם, בעיקר במחצית השניה של 1998, נקט בנק ישראל באסטרטגיה המתבססת על ראייה ארוכת טווח, במטרה להמשיך ולפעול ליצירת תנאי יציבות כלכלית. בהתאם לאסטרטגיה זו, הופעלה מדיניות הריבית על מנת למנוע את תרגום עליות המחירים להאצה באינפלציה. בנוסף, ולאור פעילותו הסדירה של שוק מטבע חוץ, בנק ישראל לא התערב בשוק זה.
מדינות הריבית שננקטה בלמה את גל עליות המחירים – שנקבע בעיקר, מהזעזועים הפיננסיים בעולם שהשתקפו, בין היתר, בפיחות השקל בשוק מטבע חוץ – והביאה להפחתה משמעותית של הציפיות לאינפלציה ושל התחזיות השונות להתפתחותה בעתיד. כעת מתחזקת ההערכה כי עליות המחירים בחודשים ספטמבר עד נובמבר 1998 היו חד-פעמיות וכי סביבת האינפלציה חוזרת לעבר הרמה ששררה עד אוגוסט 1998 – כ- 4 אחוזים – בהתאם ליעד האינפלציה שקבעה הממשלה ל- 1999.
בתקופה זו, בנק ישראל לא התערב בשוק מטבע חוץ, על רקע תפקודו התקין של שוק זה והגידול החד במחזורי המסחר, במיוחד בתקופה בה נרשם הפיחות המהיר, בה היו מחזורי המסחר חסרי תקדים בהיקפם. אסטרטגיה זו אפשרה לשער החליפין להיקבע על ידי כוחות השוק ותרמה לתמחור נכון יותר של הסיכונים הגלומים בפעילות בשוק זה, ובכך סייעה להקטנת פגיעותו של המשק לזעזועים פיננסיים, שמקורם בעיקר בחו"ל. גישה זו עולה בקנה אחד גם עם ניסיונם של בנקים מרכזיים רבים בעולם, המלמד כי התערבות רצופה, ישירה ומתמשכת בשוק מטבע חוץ אינה יעילה ויש בה נזק וסיכונים רבים.
המסגרת למדיניות המוניטרית בשנת 1999 מבוססת על ההערכה שהתנאים הבסיסיים במשק בשנה זו יאפשרו את השגתו של יעד האינפלציה – בשיעור של 4 אחוזים – שנקבע ע"י הממשלה. על רקע החשיבות שבשמירת יציבותו וחוסנו של המשק הישראלי, לנוכח הזעזועים בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, תמשיך המדיניות המוניטרית לפעול לביסוס ההתכנסות של סביבת האינפלציה לרמת היעד. חשיבותה של מדיניות זו בולטת במיוחד לנוכח אי-הוודאות הרבה לגבי ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים, ולנוכח אי-הוודאות האופפת את אישור התקציב ואת מסגרתו והרכבו הסופיים. בנוסף, חשוב שתינקט מדיניות שכר בסקטור הציבורי, שתהיה עקבית עם יעדי היציבות. זאת, לנוכח השלכותיה על תקציב המדינה ועל הלחצים האינפלציוניים במשק.
חידוש צמיחה מתמשכת- בה טמון הפתרון האמיתי לבעיית האבטלה – מחייב אישור דחוף של התקציב וחוק ההסדרים – שהוא מכלול הרפורמות המבניות החשובות – ע"י הכנסת, ללא חריגות מהמסגרת שאישרה הממשלה, ותוך הקפדה על הרכב תקציב המשקף את סדרי העדיפויות הנחוצים להחזרת המשק למסלול של צמיחה בת-קיימא, תוך כדי התקדמות ליציבות מחירים. מכלול צעדים אלה יסייע לשימור הפיחות הריאלי שחל לאחרונה, ושתורם להרכב צמיחה נכון.
דוח זה מוגש במסגרת המשך המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, כמקובל בבנקים מרכזיים רבים העולם. מטרת הדוח היא להגביר את השקיפות, ובעקבות זאת, גם את האמינות של המדיניות המוניטרית. הגברת השקיפות של המדיניות הכלכלית מתחייבת במיוחד לאור העניין הגובר בשנים האחרונות בפוטנציאל הכלכלי של ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במוניטין הפיננסי של המשק בשוקי ההון בעולם.