השינויים ביתרות מט"ח בבנק ישראל ב- 1998 ובחמשת השנים האחרונות

29/01/1999
השינויים ביתרות המט"ח בבנק ישראל                                                              
ב-1998 ובחמש השנים האחרונות
בחמש השנים האחרונות – 1994 עד 1998 – גדלו יתרות המט"ח בבנק ישראל ב- 16.2 מיליארד דולר, מזה 2.3 מיליארד דולר בשנת 1998.
גורמי הגידול העיקריים ביתרות מט"ח בחמש השנים האחרונות היו פעילות בנק ישראל מול הבנקים, עודף הלוואות הממשלה במט"ח ביחס לגירעון התקציבי במט"ח, והכנסות בנק ישראל מהשקעת היתרות בחו"ל.
מבנק ישראל נמסר, כי בחמש השנים האחרונות – 1994 עד 1998 – גדלו יתרות המט"ח בבנק ישראל ב- 16.2 מיליארד דולר, והגיעו ל- 22.7 מיליאקדים בסוף שנת 1998, לעומת 6.5 מיליארד דולר בסוף 1993. הגידול ביתרות המט"ח ב- 1998 הסתכם ב- 2.3 מיליארד דולר.
שלושה גורמים עיקריים מסבירים את הגידול המהיר ביתרות המט"ח בחמש השנים האחרונות:
פעילות בנק ישראל מול הבנקים. גורם זה הגדיל את יתרות מטבע חוץ בתקופה זו ב- 9.3 מיליארד דולר – אשר היוו כ- 57% מהגידול ביתרות. מרביתה המכרעת של פעילות זו נרשמה במחצית הראשונה של שנת 1997, כאשר בנק ישראל רכש מט"ח במסגרת מחויבותו להגן על הגבול התחתון של רצועת הניוד. כזכור, מאז אמצע 1997 בנק ישראל לא התערב כלל בשוק מט"ח- למעט חמישה ימי מסחר בודדים סביב סוף 1997, ומראשית שנת 1996 בנק ישראל לא התערב בשוק מטבע חוץ אלא כדי להגן על גבולות רצועת הניוד.
בבנק ישראל מציינים, כי בחמש השנים האחרונות רכש בנק ישראל מהבנקים, במסגרת המסחר במט"ח, סכום של 16.5 מיליארד דולר, אולם לא כל הסכום הזה התווסף ליתרות בשל שינוי במדיניות הבנק לגבי פיקדונות הבנקים במט"ח בבנק ישראל. במסגרת שינוי זה, הפחית בנק ישראל את חובת הנזילות של הבנקים על פיקדונות הציבור במט"ח, ואף הוריד את הריבית אשר שילם עבור פיקדונות הרשות במט"ח של הבנקים בבנק ישראל (פיקדונות שמעבר לנדרש מחובת הנזילות). כתוצאה מכך, חל מהפך משמעותי במבנה המאזן של בנק ישראל: הנכסים במטבע חוץ גדלו מאוד – עקב גידול היתרות – ואילו ההתחייבויות במטבע חוץ ירדו מאוד – בשל הירידה בפיקדונות הבנקים במט"ח בבנק ישראל. בסוף 1998 היה במאזן בנק ישראל עודף של נכסים על התחייבויות במט"ח בסך של 18.4 מיליארד דולר, לעומת עודף של התחייבויות על נכסים במט"ח בסכום של 0.8 מיליארד דולר בסוף שנת 1993.
עודף ההלוואות במט"ח על ההוצאות השוטפות (נטו) של הממשלה במט"ח. גורם זה הגדיל את יתרות מטבע חוץ בחמש השנים האחרונות בסכום של 3.4 מיליארד דולר – אשר היוו 21% מהגידול ביתרות. מדובר בהלוואות (נטו) במט"ח שנוטלת הממשלה למימון הגירעון התקציבי במט"ח, כלומר למימון הוצאותיה השוטפות (ברוטו) של הממשלה במט"ח (יבוא בטחוני ואחר, וכן תשלומי ריבית לחו"ל) אשר אינן מכוסות ע"י המענקים במט"ח. במסגרת זו, מזכירים בבנק ישראל, נכללות ההלוואות בערבות ממשלת ארה"ב – שמיכסתן מוצתה ב- 1998 – וההלוואות בשוקי ההון בעולם.
הכנסות בנק ישראל מהשקעת יתרות מט"ח. גורם זה הגדיל אותן בחמש השנים האחרונות ב- 3.5 מיליארד דולר – אשר היוו 22% מהגידול ביתרות. יתר על כן, הכנסות אלה היוו 69% מהגידול ביתרות בשנת 1998 – שנה שבה בנק ישראל, כאמור, לא התערב בשוק מט"ח ועודף הלוואות הממשלה על הוצאותיה (נטו) במט"ח הסתכם בסכום נמוך יחסית.
בבנק ישראל מדגישים, כי כיום – כאשר בנק ישראל אינו מתערב במסחר במט"ח – כל שינוי ביתרות מט"ח יכול לחול רק אם יש פער בין הכנסות הממשלה במט"ח לבין הוצאותיה במט"ח, או בעקבות הכנסות בנק ישראל מהשקעת יתרות המט"ח. על כן, פעילות הסקטור הפרטי איננה משפיעה במישרין על יתרות המט"ח אלא על שער החליפין בלבד.