דו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של 1999

 
דו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של 1999
 
נגיד בנק ישראל, פרופ' יעקב פרנקל, הגיש היום לממשלה ולציבור, את דו"ח האינפלציה למחצית
הראשונה של שנת 1999, שהוכן בבנק ישראל במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר שבראשותו.
במסגרת פורום זה (הכולל את ראשי המחלקה המוניטרית, מחלקת המחקר, מחלקת מטבע חוץ
והפיקוח על מטבע חוץ), מתקבלות החלטות המדיניות המוניטרית.
 
ההערכה הרווחת כיום במשק היא, כי שיעור אינפלציה החזוי ל- 1999 הוא כ- 2 אחוזים. שיעור זה
משקף בחלקו את ירידות המחירים החד-פעמיות של ראשית שנה זו. לפי אותה הערכה, סביבת
האינפלציה הצפויה כעת לתקופה של שנה או יותר, עדיין גבוהה במעט מ- 4 אחוזים - שיעור
האינפלציה המתיישב עם היעד הנוכחי של הממשלה. ראוי לציין, כי ירידות המחירים של ראשית
שנת 1999 הן קיזוז חלקי לעליות המחירים הגבוהות של סוף 1998, על רקע הפיחות החד בשער
השקל שהתרחש עקב הזעזועים הפיננסיים העולמיים. קיזוז זה נבע מתגובת המדיניות של בנק
ישראל, ובפרט העלאת הריבית בנובמבר 1998 בשיעור של 4 אחוזים, תוך אימוץ אסטרטגיית
אי-ההתערבות הישירה בשוק מטבע החוץ. התפתחויות אלה ממחישות במיוחד את העובדה כי
התהליכים של הורדת האינפלציה, בדומה לכל תהליך כלכלי, אינם בהכרח נמדדים בשנים
קלנדריות, והדרך הנכונה לבחון אותם היא בהתייחסות לתקופה ארוכה יותר. ראוי לציין, כי
ההבדל בין עליית המחירים בשנה קלנדרית לבין תקופה ממושכת יותר בא לידי ביטוי באפן חד
בתנודות החריגות במחירים בסוף 1998 ובתחילת 1999, אשר כאמור, קיזזו חלקית זו את זו.
 
האתגר המרכזי בפני המדיניות הכלכלית הוא להביא לחידוש הצמיחה בת הקיימא, תוך חיזוק
היציבות במשק. לשם כך יש לנהל מדיניות כלכלית המתבססת על ראייה ארוכת טווח ופועלת
ליצירת תשתית מקרו-כלכלית יציבה וחסינה. זהו הפתרון הנכון לבעיית האבטלה בעידן
הגלובליזציה. זאת, לאור המעקב המתמיד של שוקי ההון הבינלאומיים אחר המשק הישראלי,
המתבטא, ביו היתר, במעמדו הפיננסי של המשק - הנבחן כל פעם מחדש - ובתנועות ההון אליו
וממנו - במחצית הראשונה של השנה נרשם יבוא הון של כ- 2 מיליארד דולר, שמקורו בעיקר
בהשקעות תושבי חוץ. זאת, על רקע הגמישות הרבה המאפיינת את שער החליפין - במיוחד מאז
סוף 1998 - במסגרת משטר שער החליפין.
 
כדי לבסס את ההישגים בתחום האינפלציה, תוך הבטחת התנאים ההכרחיים לצמיחה מתמשכת,
חשוב לקבוע ללא דיחוי יעד אינפלציה ארוך טווח, שישקף את החלטות הממשלה בדבר
ההתכנסות הדרגתית עד ליציבות מחירים לאורך זמן, כמקובל במדינות המתועשות. ליעד ארוך
טווח זה יתרונות בולטים בכך שהוא מסייע לכל הסקטורים - הפרטי, העסקי והציבורי - לצמצם
את אי-הוודאות לגבי ציפיותיהם לטווח ארוך יותר. בכך יתאפשר תכנון פעילויותיהם הכלכליות
לאופק ארוך יותר. כמו כן, תורם יעד אינפלציה ארוך טווח לחיזוק אמינותה של המדיניות
הכלכלית ומסייעת בעיצוב הציפיות לאינפלציה לעברו.
 
משמעת תקציבית היא תנאי חשוב לשמירה על יציבותו של המשק - בין היתר, ע"י כך שהיא
תורמת גם לביסוס סביבת אינפלציה נמוכה לאורך זמן - ובכך לצמיחתו באופן מתמשך. כדי לתקן
את החריגה הצפויה של הגירעון התקציבי מהיעד שנקבע לשנת 1999, חשוב להתאים כלפי מטה
את תוואי ההוצאות המתוכננות בתקציב, וזאת לנוכח הירידה בהיקף ההכנסות. למדיניות
פיסקלית הפועלת בנחישות לשמירה על המסגרת התקציבית חשיבות גם בהסתכלות ארוכת-טווח
שעניינה ביציבותו של המשק ובצמצום פגיעותו לזעזועים חיצוניים. כן חשוב לאמץ מדיניות
פיסקלית ארוכת טווח, המגלמת יעד של תוואי גירעון הולך ופוחת, שיאפשר את צמצומו של החוב
הציבורי ביחס לתוצר. כמו כן, יש חשיבות מרובה לשינוי הרכבן של הוצאות הממשלה, שיתבטא
בהקצאת משאבים לתחומים שיעודדו את צמיחתו של המשק, ובפרט להשקעה בתשתית פיסית
ובהון אנושי, תוך הקטנה יחסית של המשאבים המופנים לתחומים שאינם מעודדי צמיחה. בנוסף,
יש לקדם מדיניות כוללת של שינויים מבניים - ובמרכזם צמצום מעורבות הממשלה במשק, תוך
הפחתת נטל המס, והמשך תהליך ההפרטה, שילווה בהגברת התחרותיות. אלה דרושים כדי לייעל
את פעולתו של המשק, להגביר את הפריון וכך לעודד את צמיחתו של הסקטור העסקי.