התפתחות מדד העמלות במחצית הראשונה של 1998 בחמשת הבנקים הגדולים


בנק דיסקונט ממשיך להיות הבנק הזול ביותר, ואילו בנק לאומי הוא עדיין היקר ביותר, במתן השירותים הבנקאיים השכיחים ביותר
.
על אף הירידה הריאלית במדד העמלות, ממליץ המפקח על הבנקים ללקוחות להמשיך ולהשוות עמלות ולפנות לסניף הבנק שלהם בנסיון להפחית עמלות
 
מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נמסר, כי בהשוואה של מדד העמלות - המשקף את העלות הממוצעת של שניים עשר השירותים הבנקאיים השכיחים - נמצא, כי בנק דיסקונט ממשיך להיות הבנק הזול ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים, במחצית הראשונה של שנת 1998 , ואילו בנק לאומי הוא עדיין היקר ביותר. יצויין, כי מדד העמלות הכללי עבור בנק דיסקונט הוא הנמוך ביותר במהלך כל התקופה החל מהמחצית הראשונה של שנת 1995 ועד המחצית הראשונה של שנת 1998.
 
בשנים האחרונות - מהמחצית הראשונה של שנת 1995 ועד המחצית הראשונה של שנת 1998 - ירד מדד העמלות עבור בנק לאומי בשיעור הגבוה ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים - כ- 4.1% ריאלית - ואילו בבנק המזרחי ירד המדד בשיעור הקטן ביותר - כ- 1.8% ריאלית. בתקופה זו, ירד מדד העמלות בחמשת הבנקים הגדולים בכ - 3.1% ראלית, בממוצע. ירידה זו נובעת, בין היתר, מהגברת התחרות במערכת הבנקאות ומשיפור העברת המידע אודות העלויות על שירותי הבנקים.
 
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי עד כה, גבו הבנקים עמלה בגין דמי שימוש שנתיים בכרטיס מידע - בין 15 ש"ח ל- 21 ש"ח לשנה - על אף שמדובר במידע שהינו בד"כ מידע בסיסי, ומחובתם של הבנקים למוסרו ללא תשלום, עפ"י כללי הגילוי הנאות. בעקבות פניית הפיקוח על הבנקים אל חמשת הבנקים הגדולים, הסכימו בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי והבנק הבינלאומי הראשון לגבות מלקוחותיהם עמלה של 8 ש"ח בלבד לשנה לכיסוי הוצאותיהם בגין הנפקת הכרטיס ותיפעולו. מאחר ובנק לאומי לא נענה לפנייה זו, החליט המפקח על הבנקים לפעול יחד עם המפקחת על המחירים במשרד התעשייה והמסחר להטלת פיקוח על עמלה זו, כך שתעריפה לא יעלה על 8 ש"ח בשנה.
 
כזכור, עיקר הירידה במדד העמלות הכללי בכל הבנקים חלה במחצית הראשונה והשניה של שנת 1996, לאחר שבנק לאומי אימץ בשנה זו מדיניות של אי-העלאת תעריפי העמלות, ובעקבותיו נקטו הבנקים האחרים מדיניות דומה. עם זאת, בתחילת 1997, העלה בנק לאומי, ובעקבותיו יתר הבנקים, את תעריפי העמלות בשיעור דומה לשיעור האינפלציה שהייתה במהלך 1996. החל מהמחצית הראשונה של שנת 1997עלה מדד העמלות הכללי של הבנקים בכ- 0.5% ריאלית בממוצע וזאת, מאחר
 
שתעריפי העמלות עלו בשיעור דומה לשיעור האינפלציה ב- 1997. בתחילת 1998 חלק מהבנקים העלו שוב את תעריפי העמלות כפיצוי לעליית המדד במחצית השניה של 1997.
 
בפיקוח על הבנקים שבים וממליצים ללקוחות הבנקים להמשיך ולהשוות בין תעריפי העמלות של הבנקים השונים ולנסות ולהפחית עמלות שונות ע"י פנייה לסניף הבנק בו מתנהלים חשבונותיהם. פרסום מדד העמלות ע"י הפיקוח על הבנקים, נועד לסייע בהעברת מידע על עלות השירותים הבנקאיים ללקוחות הבנקים, ובכך לתרום לתחרות בענף זה.
 
בפיקוח על הבנקים מסבירים, כי מדד העמלות - המתפרסם עבור חמשת הבנקים הגדולים - מייצג את העלות הממוצעת של שניים-עשר השירותים הבנקאיים השכיחים ביותר עפ"י משקלם בסך ההכנסות של הבנקים. במהלך של חצי שנה (ולא עבור יום בודד אחת לחצי שנה, כפי שזה היה עד כה). מדובר בהנפקת שיק אישי, רישום פעולה בחשבון, ניהול חשבון חח"ד, תשלום חשבון בדלפק, הפקדת שיק דחוי, החזרת שיק למושך מסיבת "אין כיסוי מספיק", החזרת שיק למפקיד, קניה / מכירה של ני"ע, דמי משמרת ני"ע, ביצוע חליפין במט"ח, משיכה שוטפת של שאילתות מידע, וחיוב שנתי עבור שימוש בכרטיס מידע. כמו כן, מדד העמלות מייצג את העלויות של שירותים בנקאיים אלו עבור לקוחות פרטיים ועסקים קטנים ולא עבור כל לקוחות הבנקים.