המשק והמדיניות הכלכלית

תקציר:

במהלך 2003 חלה תפנית חיובית בפעילות המגזר העסקי, בזכות ההתאוששות בכלכלה העולמית ושיפור מסוים במצב הביטחוני, תפנית שנתמכה על ידי שינוי בתמהיל המדיניות - הפיסקלית והמוניטרית. התוצר עלה ב-1.3 אחוזים, והתוצר העסקי עלה ב-1.8 אחוזים, לאחר ירידה של כ-3 אחוזים בכל אחת מהשנתיים הקודמות. עם זאת, שנת 2003, ובמיוחד מחציתה הראשונה, הייתה שנה נוספת של פעילות ממותנת שבה ירד התוצר לנפש ועלה שיעור האבטלה. מדד המחירים לצרכן ירד ב-1.9 אחוזים, שיעור נמוך משמעותית מיעד יציבות המחירים - התפתחות שנבעה הן מייסופו של השקל והן מהמיתון בפעילות. 

עד חודש מארס שררה אי-ודאות לגבי מחויבות הממשלה לעצור את העלייה בגירעון התקציבי ובחוב הציבורי. אי-ודאות זו, על רקע הקיפאון במצב הביטחוני-מדיני, התבטאה גם בשיעורים גבוהים של הריבית הריאלית הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. בחודש מארס, עם פרסום התכנית הכלכלית של הממשלה, אישור קבלת הערבויות מארה"ב, חידוש זמני של התהליך המדיני, ולאחר מכן סיומה המהיר של המלחמה בעיראק, פחתה אי-הוודאות במידה ניכרת, ועמה ירדה פרמיית הסיכון של המשק תוך שיפור באינדיקטורים המוניטריים - הציפיות לאינפלציה ועקומי התשואות הנומינליים והריאליים. על רקע זה התאפשרה הורדה הדרגתית ומתמשכת של ריבית בנק ישראל בכ-4 נקודות אחוז עד סוף השנה. שינויים אלה במדיניות השפיעו על הפעילות הכלכלית ב-2003 בשני כיוונים: מחד גיסא, הקיצוץ החד בהוצאה השוטפת של הממשלה, אשר לראשונה מאז 1985 ירדה ריאלית, הקטין בטווח הקצר את הביקושים המקומיים של הממשלה ואת הביקושים של הפרטים, מפאת הקטנתם של תשלומי ההעברה וירידת השכר הריאלי במגזר הציבורי; מאידך הביא התמהיל המתואם של המדיניות הכלכלית לתפנית חיובית בציפיות הפירמות והפרטים, וזו תרמה לעלייה חדה בשוק המניות - שהשפיעה חיובית על הצריכה הפרטית במחצית השנייה של השנה. הריבית הריאלית, שרמתה הגבוהה בתחילת השנה הקשתה על התאוששות ההשקעה, ירדה לקראת סוף השנה, ותמכה בהתייצבות ההשקעה תוך סימנים ראשוניים להתאוששות.

האתגר העיקרי של המדיניות הכלכלית הוא לתמוך בצמיחה בת-קיימא תוך עלייה בשיעור התעסוקה והתמודדות עם העוני, אשר ממדיו התרחבו הן בעטיו של המיתון המתמשך והן כתוצאה מגורמים ארוכי טווח, הקשורים בחלקם למדיניות הממשלה. נדבך אחד במדיניות זו הוא המשך התמהיל המוצלח של המדיניות הכלכלית שהופעל ב-2003, תוך חזרה לתוואי גירעון פוחת בתקציב על ידי הקטנת ההוצאה השוטפת; תוואי כזה יתמוך בריביות ארוכות נמוכות ויאפשר לקבוע את ריבית בנק ישראל ברמה שתתיישב עם ריבית ריאלית נמוכה, התומכת בצמיחה תוך שמירה על היציבות. רכיבים חשובים נוספים בנדבך זה הם הגדלת ההשקעה בתשתית וביצוע שינויים מבניים שיגבירו את התחרותיות במשק. הנדבך השני הוא שיפור מהלך המדיניות שננקט בשנתיים האחרונות כדי להתמודד עם בעית העוני. עד כה כלל המהלך קיצוץ בתשלומי ההעברה והקטנת מספר העובדים הזרים. בהמשך צריכה הממשלה לפעול להגדלת האטרקטיביות של שוק העבודה לאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה. זאת על ידי: (א) המשך המדיניות של צמצום מספר העובדים הזרים; (ב) ייעול ושיפור של מערך החינוך לאוכלוסיות החלשות; (ג) רפורמה במיסוי ובתשלומי ההעברה, שתכלול הנהגת מס הכנסה שלילי; (ד) הנהגת פנסיה תעסוקתית חובה. חשוב ליצור מנגנונים שיבחינו בין פרטים המסוגלים להשתלב בשוק העבודה לאלה שאינם מסוגלים לכך, כדי שיובטח כי תשלומי ההעברה יופנו רק לאחרונים.

המשק והמדיניות הכלכלית - הקובץ במלואו