שוק שקל-מטבע חוץ

תקציר:

התנהלות שער החליפין בשנת 2003 משקפת את הפעילות הניכרת של תושבי חוץ, באמצעות מכשירים קצרי טווח, במקביל לפעילותם ארוכת הטווח בהשקעות ישירות ובתיק ניירות הערך למסחר. פעילות זו הושפעה הן ממגמות כלל-עולמיות והן מהתפתחויות מקומיות שהובילו לירידה בהערכת הסיכון של המשק הישראלי ובסיכון שער החליפין - התפוגגות האיום העיראקי, הקמת ממשלה יציבה וגיבוש התכנית הכלכלית החדשה, לצד תהליך גלובלי של הסטת הון לשווקים המתעוררים, על רקע ירידת התשואות במדינות המפותחות ושינוי בתפיסת הסיכון הגלובלי. כל אלה הביאו ליבוא הון לזמן קצר מאמצע פברואר עד סוף המחצית הראשונה של  השנה, שהתבטא בייסוף בשקל של כ-13% מול הדולר ובשיעור דומה מול סל המטבעות. הצטמצמות פער התשואות בין ישראל למשקים המפותחים הביאה לבלימת תהליך זה במהלך המחצית השנייה של השנה ולפיחות מתון.

בלטו השנה גם מגמות חיוביות במספר גורמים ארוכי טווח, שתרמו ליציבות בשוק מטבע החוץ, ביניהן: הסדר הערבויות עם ממשלת ארה"ב לגיוס הון, התרחבות ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק ואיזון בחשבון השוטף. כתוצאה מהתפתחויות אלו, החשבון הבסיסי, המשקף את היצע המט"ח ארוך הטווח למשק, חזר בשנת 2003 להיקף חיובי, זאת לאחר ירידה רצופה מאוקטובר 2000 עד לגירעון בסוף 2002. דפוסי פעילותם של תושבי חוץ בשוק מטבע החוץ מעידים, כי הם איתרו במהירות את השינוי בגורמים הבסיסיים בשוק - היפוך של כיוון חשיפתם קצרת הטווח לשקל, מפוזיציה נגד השקל במהלך השנים האחרונות לפוזיציה בעדו מיוני 2003 ואילך.

התנהלות תושבי חוץ ותושבי ישראל בשוק מט"ח שיקפה גם את הגברת האמינות של המדיניות המקרו-כלכלית, לאחר התערערות בשנת 2002. השיפור באמון הציבור נבע הן מהפגנת המחויבות של הממשלה לתוואי יורד של גירעון וחוב ממשלתי, והן מתהליך הדרגתי ושקוף של הפחתת ריבית בנק ישראל, שהביא להצטמצמות פער הריביות בין השקל למט"ח השנה ב-3.7 נקודות אחוז. על רקע הצמצום בפער הריביות, בלטה הירידה החדה של סיכון שער החליפין לרמה של דצמבר 2001. ירידה זו שיקפה בין היתר, את השבת האמינות של המדיניות המקרו- כלכלית, ואפשרה את הפחתת הריבית הניכרת ללא התאמות מהירות בתיק הנכסים וההתחייבויות של הציבור במט"ח.  עם זאת ברביע האחרון של השנה ובתחילת שנת 2004 ניכר גידול מסוים בעוצמת התגובה של תושבי ישראל לצמצום פער הריביות תגובה שהתבטאה בהגדלת הנכסים במט"ח על ידי יחידים ובהקטנת ההתחייבויות של המגזר העסקי במט"ח. המשקיעים המוסדיים המשיכו להגדיל את השקעותיהם בחו"ל,  כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של פיזור התיק. פעילותם ב-2003 הושפעה מצמצום פער הריביות, שהביא למעבר אל נכסים במט"ח, מפדיון איגרות החוב מסוג "גלבוע", ומצפי להמשך מגמת עליות המחירים בשווקים העולמיים; עם זאת, שיעורי ההשקעה בחו"ל של חלק מהמשקיעים המוסדיים עדיין נמוכים, בעיקר בעטיה של אפליית המס ברווחים בין השקעות מקומיות לזרות.

יתרת הנכסים של הסקטור הפרטי הלא-בנקאי במט"ח גדלה בשנת 2003 ב-5 מיליארדי דולרים, ומשקלה בסך תיק הנכסים ירד, לראשונה זה מספר שנים, בכ-2%. יתרת הנכסים של משקי הבית גדלה השנה בכ-2 מיליארדים, לאחר גידול של 3 מיליארדי דולרים אשתקד.

 

חלק II מורכב משני פרקים:
פרק א' מציג ניתוח כולל של ההתפתחויות בשוק שקל-מט"ח, תוך קישור בדיעבד בין מגמות ההתפתחות בשער החליפין של השקל לבין שינויים בביקוש ובהיצע של מט"ח מצד מגזרים שונים הפועלים בשוק ובגורמים המשפיעים עליהם.

 

פרק ב' סוקר את ההתפתחויות ברכיבים עיקריים של תיק הנכסים וההתחייבויות של תושבי ישראל במט"ח ושל תושבי חוץ בשקלים.

ניתוח כולל של שוק שקל-מטבע חוץ - הקובץ במלואו
הפעילות של תושבי ישראל במטבע חוץ ושל תושבי חוץ בשקלים - הקובץ במלואו
נספחים - הקובץ במלואו