התוצר לענפיו

תקציר:

בשנת 2004 התרחבה הפעילות הכלכלית במשק, המשך למגמת ההתאוששות שהחלה במחצית השנייה של 2003. התאוששות המשק היא במידה רבה תוצאה של שיפור בתנאים החיצוניים - התאוששות מהירה של הכלכלה העולמית ושיפור ניכר במצבה הביטחוני של ישראל. שינויים אלו הביאו לעלייה חדה של הביקושים, ובמיוחד של הביקוש ליצוא, שגדל בקצב גבוה מאוד. מגמת ההתאוששות התבטאה בקצב גידולו הגבוה של התוצר העסקי, הקיפה את רוב ענפי המשק, וכן את שוק העבודה: נמשך גידול התעסוקה, ושיעור האבטלה ירד ברציפות במהלך השנה, תוך עלייה בשכר הממוצע. עליית פריון הייצור הייתה גבוהה מעליית השכר, כך שעלות העבודה ליחידת תוצר ירדה.

פריון הייצור עלה עלייה חדה, כתוצאה מעלייה בניצולת של גורמי הייצור, לאחר שירידתה בתקופת המיתון הביאה להיווצרות עודף כושר ייצור. נראה שעודף זה, מדיניות פיסקלית מרסנת, והעובדה שההתאוששות הובלה על ידי היצוא מסבירים מדוע התהליך אינו מלווה, עד עתה, בלחצים משמעותיים לעליית מחירים, לייסוף ריאלי ולהיווצרות גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים - תופעות שבדרך כלל אפיינו את המשק הישראלי בעתות של צמיחה גבוהה.
המדיניות הכלכלית בשנת 2004 התאפיינה בהרחבה מוניטרית ובריסון ההוצאה הציבורית תוך כדי הפחתות מסים. מדיניות זו, והעובדה ששני יעדיה - יעד יציבות המחירים ויעד הגירעון - הושגו, פעלו להגברת היציבות הפיננסית ואיפשרו לתהליך ההתאוששות להתבסס.

למרות מגמת ההתאוששות, רישומו של המיתון עדיין ניכר: התוצר לנפש השנה נמוך עדיין מרמתו בשנת 2000; שיעור האבטלה גבוה מהממוצע ארוך הטווח בישראל וכן מרמתו במדינות המפותחות; רמת התוצר לנפש בישראל יחסית למדינות OECD וארצות הברית ירדה, זו השנה השמינית ברציפות.

קווי ההתפתחות העיקריים; הביקוש וההיצע של התוצר;

  • שער החליפין הריאלי, החסכון וההשקעה - קובץ PDF

 

ענפי המשק: