התעסוקה והשכר

תקציר:

שוק העבודה ב-2004 הושפע בראש ובראשונה מהתאוששות הפעילות במגזר העסקי, שהביאה לגידול התעסוקה, לעליית השכר הריאלי ולירידה של שיעור האבטלה. השפעה מכרעת הייתה בשנה זו למדיניות הממשלה, שתרמה לאמינות וליציבות הכלכלית - תנאים הכרחיים לגידול יציב של הפעילות והתעסוקה - ובמקביל פעלה ישירות לצמצום עלויות השכר והתעסוקה במגזר הציבורי. שיעור האבטלה, על אף ירידתו, היה גבוה במיוחד - 10.4 אחוזים בממוצע, ולא עוד אלא שקצב הגידול של תשומת העבודה היה נמוך מזה של התעסוקה, בין היתר בגלל עליית חלקם של העובדים במשרות חלקיות. גורמים אלו מעידים כי שוק העבודה עדיין שרוי ברפיון, וכי רמת הפעילות נמוכה מרמתה הפוטנציאלית.

במגזר העסקי הגיב שוק העבודה על השינויים שחלו במחזור העסקים הישראלי בשלוש השנים האחרונות. המעסיקים התאימו ב-2001 ו-2002 את היקף העבודה והשכר לירידה ברמת הפעילות הריאלית, תוך ירידת השכר הריאלי ועלייה מתונה יחסית של עלות העבודה ליחידת תוצר. כך הם מיתנו את הפגיעה ברווחיותם, ויכלו להגיב במהירות כשחלה תפנית חיובית בפעילות, מהמחצית השנייה של 2003 ובמהלך 2004 - בהגדלת הביקוש לעובדים, תחילה בענפי השירותים והמסחר ובענפי התעשייה המתקדמים ולאחר מכן גם ביתר הענפים. התרחבות התעסוקה בתקופה זו לוותה בעלייה חדה של פריון העבודה ובשחיקה מצטברת של 10 אחוזים בעלות העבודה ליחידת תוצר.
המדיניות הממשלתית שגובשה בשנים 2002 ו-2003 תחת הכותרת "מרווחה לעבודה" פעלה לשינוי המיקוד של הסיוע הציבורי ממערך של תמיכות קיום להרחבת האחריות האישית והדרישה לעבודה. משום כך, ובשל המגבלות התקציביות, קוצצו בשנים האחרונות תשלומי ההעברה בשיעור ניכר, והוחמרו הקריטריונים לקבלתם. כמו כן ננקטה מדיניות לצמצום משמעותי של מספר העובדים הזרים במשק. למרות זאת העמיקה האבטלה והאמיר חלקם של "המובטלים הכרוניים" בתוכה. יתר על כן, חלקם הגדול של העובדים שנקלטו בעבודה ב-2004 נקלטו במשרות חלקיות ובשכר נמוך. מגמות אלו מעידות כי על אף הירידה בשיעור האבטלה, המדיניות הממשלתית עדיין לא הצליחה לפעול להגדלה יציבה ובת-קיימא של התעסוקה, בפרט בקרב האוכלוסיות החלשות. מכאן שיש לעשות יותר לעידוד התעסוקה ולמזעור הפגיעה באוכלוסיות אלו - על ידי תכניות לקבוצות מוגדרות, החלת מס הכנסה שלילי, הקלות ותמיכה לתעסוקה בפריפריה וכו'.

התעסוקה והשכר - הקובץ במלואו