תקציב המדינה והממשלה הרחבה

תקציר:

בשנת 2004 הסתכם גירעון הממשלה ב-3.9 אחוזי תוצר, מעט פחות מהיעד שנקבע עם אישור התקציב וירידה משמעותית לעומת הגירעון ב-2003 - 5.6 אחוזי תוצר. גירעון הממשלה הרחבה, הנמדד על פי כללי החשבונאות הלאומית - כפי שמקובל במדינות המפותחות - ירד גם הוא, ל-5.1 אחוזי תוצר, לעומת 5.6 אחוזי תוצר ב-2003. ירידת הגירעון, דרך מימונו והצמיחה המהירה איפשרו להקטין גם את יחס החוב הציבורי לתוצר, שגדל בשיעור ניכר בשלוש השנים הקודמות. הפחתת הגירעון הושגה בזכות המשך הירידה הריאלית בהוצאות הממשלה, אשר היו נמוכות אף מהסכום שתוקצב, הצמיחה המהירה מהצפוי של התוצר, ונסיקת היבוא של מוצרי צריכה. אלו איפשרו לעמוד ביעד הגירעון למרות הפחתות משמעותיות בשיעורי

המס - שחלקן נקבעו מראש ואחרות תוכננו לסוף 2004 והוקדמו, או נוספו במהלך השנה. עם זאת, ירידת הגירעון השנה נובעת בעיקר משיעורו הגדול במחצית הראשונה של 2003; בהשוואה למחצית השנייה של 2003 - התקופה שלאחר הפעלת "התכנית להבראת כלכלת ישראל" - נותר יחס הגירעון לתוצר יציב, למרות הצמיחה המהירה, תוך ירידה מתונה בהוצאות ובהכנסות. בשנתיים האחרונות גם הצטמצם היקף התעסוקה בממשלה הרחבה: שעות העבודה פחתו ב-2.8 אחוזים; לראשונה מאז תכנית הייצוב ב-1985 נרשם צמצום כזה במשך שנתיים ברציפות. התפתחות ההוצאות במהלך 2004 הייתה שונה מאשר בעבר: רמתן הייתה נמוכה במיוחד בין יוני לנובמבר, ואילו בדצמבר היא הייתה גבוהה במידה חריגה.

ריסון ההוצאות איפשר להפחית את שיעורי המס בצורה אמינה, שעשויה לתרום לצמיחה בת-קיימא של המשק: הפחתת שיעורי מס ההכנסה על שכר בישראל בשנתיים האחרונות הציבה שיעורים אלה ברמות המקובלות במדינות המפותחות, ואף מתחת להן. עם זאת, ההפחתה  הגבילה את ירידת יחס החוב הציבורי והגירעון לתוצר, למרות ההאצה בצמיחה. על רקע רמתו של החוב בישראל, הגבוהה מן המקובל בעולם, חשוב שהמדיניות הפיסקלית תתייצב על תוואי שיאפשר הפחתה משמעותית של יחס החוב לתוצר בשנים הבאות ובכך תתרום להפחתת הסיכון המיוחס למשק הישראלי. היעדים הפיסקליים לשנים 2005-2010, אם ייושמו, אכן מאפשרים הפחתה כזאת, אך זאת בתנאי שהממשלה תנצל את הגידול המתון המתוכנן בהוצאותיה גם להפחתת הגירעון והחוב, ולא רק להפחתת שיעורי המס.

התפתחות ההוצאות של הממשלה הרחבה השנה מבטאת את המשכו של מחזור שהחל בסוף שנת 2000, שבה הגיע משקל ההוצאה הציבורית בתוצר לרמתו הנמוכה ביותר מאז אמצע שנות השבעים. בשנתיים הראשונות של מחזור זה הואץ קצב גידולה הריאלי של ההוצאה הציבורית אף מעבר לקצבי גידולה המהירים מאמצע שנות התשעים, ומשקלה בתוצר עלה ב-4 נקודות אחוז. גידול ההוצאה הציבורית בתקופה זו הקיף את תשלומי ההעברה, את ההוצאה הביטחונית ואת הצריכה האזרחית. לאחר בלימה חלקית באמצע שנת 2002 נרשמה בשנים 2003 ו-2004 ירידה אבסולוטית של ההוצאה הציבורית, שהחזירה את משקלה בתוצר לרמה דומה לזו של שנת 2000. מתוך רכיבי הצריכה הציבורית, משקלם-בתוצר של תשלומי ההעברה והצריכה האזרחית (בניכוי התוספת החד-פעמית של דמי ההבראה) חזר לרמה של שנת 2000, ואילו משקל הצריכה הביטחונית פחת, אך נותר גבוה מאשר בראשית התקופה. מכאן, שגידול הגירעון במשך התקופה מוסבר בעיקר על ידי ירידת ההכנסות - תחילה בשל ההאטה החריפה בפעילות ואחר כך בשל הפחתות שיעורי המס.

תקציב המדינה והממשלה הרחבה  - הקובץ במלואו