דוח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של שנת 2017

תקציר
 
המדיניות המוניטרית: במחצית השנייה של 2017 הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ברמה שנקבעה במרץ 2015 – 0.1% – משום שסביבת האינפלציה נעה מתחת ליעד. במסגרת ההכוונה לגבי העתיד הצהירה הוועדה כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה כל עוד יידרש הדבר כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. על רקע הפיחות שהתרחש בתחילת התקופה הנסקרת צמצם בנק ישראל את התערבותו בשוק המט"ח. במהלך התקופה החל ייסוף, הוא התגבר לקראת סופה, ובינואר 2018 הרחיב הבנק את ההתערבות.
האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: האינפלציה השנתית נותרה במרוצת השנה נמוכה מהיעד ובסופה הגיעה ל-0.4%. במרבית חודשי השנה היא נמצאה בתחום החיובי, לראשונה מאז 2014, אולם התפתחותה לאורך השנה לא הייתה אחידה. האינפלציה נעה מתחת ליעד עקב הייסוף המתמשך שהתרחש גם לפני התקופה הנסקרת, הצעדים שהממשלה נקטה כדי להפחית את יוקר המחיה, התגברות התחרות במשק והאינפלציה הנמוכה בעולם, ולמרות עליית השכר והאיתנות שהציג שוק העבודה. ציפיות האינפלציה לטווח שמגיע עד שנתיים נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד, הציפיות פורוורד לשנה השלישית (2—3) נעו בסביבת הגבול התחתון ועלו מעט בסוף השנה, והציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתחום היעד.
הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים שעמדו לרשות הוועדה המוניטרית במחצית השנייה של 2017 העידו כי קצב הצמיחה התמתן מעט השנה, והם הובילו להערכה שהקצב תואם את פוטנציאל הצמיחה. חברי הוועדה סברו כי ההתמתנות משקפת בעיקר מגבלות בצד ההיצע כתוצאה מכך ששוק העבודה נמצא בסביבה של תעסוקה מלאה. לאחר שבשנים האחרונות ניכרה חולשה ביצוא, ובפרט ביצוא הסחורות, בתחילת המחצית הוא התאושש בהובלת יצוא השירותים. אך התאוששותו נבלמה בהמשך, והצריכה הפרטית שבה להיות מרכיב עיקרי בצמיחה.
שער החליפין: לאחר שבמחצית הקודמת התייסף שער החליפין הנומינלי האפקטיבי במידה משמעותית, במחצית הנסקרת (הממוצע בדצמבר לעומת הממוצע ביוני) חל בו פיחות מתון ששיעורו 1%. אולם התפתחותו בתקופה זו לא הייתה אחידה: עד אוגוסט חל בו פיחות ניכר, בעיקר מול האירו, ולאחר מכן הוא התייסף. בראשית 2018, עד ל-9 בפברואר, חל פיחות בשער ששיעורו כ-2.5% אחוזים לעומת רמתו הממוצעת בדצמבר 2017.
שוק הדיור: במחצית השנייה של 2017 (עד נובמבר) האט קצב העלייה של מחירי הדירות. לצד ירידה במספר העסקאות, נרשמה גם ירידה בהיקף התחלות הבנייה, אולם ההיצע צפוי לגדול בעתיד, שכן מספר היתרי הבנייה גדל. הקצב החודשי של נטילת משכנתאות חדשות התייצב לאחר ירידה חדה, ולכן יתרת האשראי לדיור התרחבה בקצב מתון מהקצב אשתקד.
הכלכלה העולמית: בתקופה הנסקרת נמשך השיפור בסחר העולמי ובנתוני הצמיחה של מרבית המשקים, ותחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מעלה. ה-Fed מעלה את הריבית בהדרגה והוא העלה אותה גם בדצמבר. ה-ECB הותיר את הריבית בגובה 0.4%- והודיע כי יצמצם את ההיקף החודשי של רכישות האג"ח החל מינואר 2018 אך יאריך את תקופת הרכישות. גם בנקים מרכזיים נוספים היטו את המדיניות המוניטרית לכיוון מרחיב פחות, אך הסביבה המוניטרית נותרה מרחיבה מאוד. האינפלציה ברוב המשקים העיקריים נותרה נמוכה מהיעד אף על פי שבמחצית הנסקרת חלה האצה בקצב עלייתם של המחירים העולמיים של הסחורות והנפט.
השווקים הפיננסיים: בין יולי לנובמבר (כולל) ניכרה יציבות במדדי המניות המקומיים, והיא שיקפה ביצועי חסר לעומת המדדים המובילים בעולם. הדבר נבע בעיקר מביצועי חסר של החברות הגדולות מענפי הכימיה והפארמה, על רקע משקלן הגבוה במדדים בישראל. בדצמבר התהפכה התמונה המקומית ובסיכום המחצית השנייה של 2017 עלו מדדי המניות המקומיים בשיעור נמוך רק במעט מהמדדים בארה"ב ובאירופה. בראשית פברואר 2018 – לאחר התקופה הנסקרת בדוח זה – נרשמה ירידה חדה במדדי המניות בעולם ובארץ. במחצית הנסקרת ירדו עקומי התשואות הנומינליים  בטווחים הבינוניים והארוכים. ב-2017 נמשכה הגאות בהיקף ההנפקות של החברות הציבוריות הלא-פיננסיות, והמרווחים בין אג"ח תאגידיות לאג"ח ממשלתיות ירדו במחצית הנסקרת והגיעו לרמה הנמוכה ביותר מאז 2007. ההכנסות ממיסים שהגיעו במחצית השנייה של השנה לסכום גבוה מהחזוי, אִפשרו לממשלה לפרוע מוקדם חלק מהחוב שלה ולצמצם את גיוסי החוב.
תחזית חטיבת המחקר: לפי התחזית שחטיבת המחקר גיבשה בינואר 2018, התוצר צפוי לצמוח ב-2018 ו-2019 ב-3.4% ו-3.5%, בהתאמה. האינפלציה צפויה לשוב לתחום היעד במרוצת 2018 ולהסתכם ב-1.1% בסופה. ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2018 ולעלות ברבעון הרביעי.