דוח המדיניות המוניטרית - המחצית הראשונה של 2018

תקציר

המדיניות המוניטרית: דוח זה סוקר את חמש החלטות הריבית הראשונות שהתקבלו בשנת 2018 – ב-10 בינואר, ב-26 בפברואר, ב-16 באפריל, ב-28 במאי וב-9 ביולי. בחמש החלטות אלו הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ברמת השפל ההיסטורי שנקבעה במרץ 2015, 0.1%, ובכך המשיכה לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה. ברקע ההחלטות עמדו סביבת האינפלציה הנמוכה, המדיניות המוניטרית המרחיבה ברוב המשקים המובילים, היציבות היחסית בשער החליפין האפקטיבי של השקל, ההתמתנות בשוק הדיור, והשיפור בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם. במסגרת ההכוונה לגבי העתיד הצהירה הוועדה כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה כל עוד יידרש הדבר כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתחום היעד של יציבות המחירים. במהלך המחצית הנסקרת המשיך בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח, והחל מפברואר הוא התערב במסגרת תוכנית הגז.​

האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: במרוצת המחצית הנסקרת הצביעו רוב האינדיקטורים על עלייה מתונה בסביבת האינפלציה: האינפלציה השנתית נמצאה במגמת עלייה מיולי 2017, ובתום המחצית הנסקרת היא עמדה על 1.3% וכך נכנסה ליעד לראשונה זה כארבע שנים. גם האינפלציה השנתית בניכוי האנרגיה, הפירות והירקות והפחתות המחירים שהממשלה יזמה נכנסה לתחום היעד בתום התקופה הנסקרת. העלייה בסביבת האינפלציה השתקפה הן בכך שקצב שינוי המחירים עלה במדדים האחרונים והן בכך שציפיות האינפלציה לטווחים הקצר והבינוני הגיעו לחלק התחתון של תחום היעד. חברי הוועדה המוניטרית העריכו שסביבת האינפלציה הנמוכה בישראל אינה משקפת חולשה בביקוש המקומי אלא בעיקר התפתחויות בצד ההיצע.

הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים החיוביים שהתקבלו במחצית הנסקרת על הפעילות הריאלית הובילו את הוועדה להערכה שהמשק צומח בקצב קרוב לקצב הפוטנציאלי. הנתונים העידו כי הרכב הצמיחה מוסיף לנוע לכיוון מאוזן יותר שכן הוא נוטה יותר ליצוא ופחות לצריכה פרטית. האיתנות השתקפה גם בהמשך ההידוק שניכר בשנתיים האחרונות בשוק העבודה: רמה גבוהה של משרות פנויות לצד שיעור אבטלה נמוך, שיא בשיעור התעסוקה ועלייה משמעותית ברמת השכר, בהובלת המגזר העסקי.

שער החליפין: במחצית הנסקרת נע שער החליפין האפקטיבי של השקל סביב רמה יציבה יחסית, לאחר שגם במחצית השנייה של 2017 הוא הציג יציבות. למרות היציבות בשנה האחרונה העריכו מרבית חברי הוועדה כי שער החליפין הריאלי עדיין מצוי בייסוף יתר. זאת על רקע הייסוף המתמשך והמשמעותי שנוצר בשנים האחרונות.

שוק הדיור: לאחר שמחירי הדירות עלו במשך כעשור נבלמה עלייתם מאמצע 2017 ועד ינואר 2018, ובתקופה זו הם ירדו ב-2.5% במצטבר. בחודשים פברואר-אפריל נרשמה יציבות במחירים. הוועדה המוניטרית העריכה כי הירידה נבעה הן מכך שהביקוש התמתן והן מכך שההיצע התרחב בשנים האחרונות. 

הכלכלה העולמית: ברוב המחצית הנסקרת נמשך השיפור בפעילות הריאלית בעולם ובסחר העולמי, וגופים בין-לאומיים עדכנו כלפי מעלה את תחזיותיהם לגבי הפעילות הריאלית בעולם. אולם לקראת אמצע המחצית עלו הסיכונים להמשך השיפור בפעילות הריאלית על רקע התגברות החששות למלחמת סחר בין ארה"ב וסין. האינפלציה במרבית המשקים המובילים עדיין נעה מתחת ל-2% אך בארה"ב היא עלתה על 2%. ה-Fed העלה את הריבית פעמיים, ל-1.75%—2%, והשוק צופה עוד שתי העלאות עד תום 2018. ה-ECB דבק במדיניות הריבית השלילית אך החל לצמצם את ההרחבה הכמותית ואף הכריז שבתחילת 2019 הוא יפסיק אותה לחלוטין. 

תחזית חטיבת המחקר: לפי התחזית שחטיבת המחקר גיבשה ביולי 2018, התוצר צפוי לצמוח ב-2018 ו-2019 ב-3.7% ו-3.5%, בהתאמה. האינפלציה השנתית צפויה להישאר בתחום היעד במהלך המחצית השנייה של 2018 ולהסתכם ב-1.2% בסופה. האינפלציה בשנת 2019 צפויה להסתכם ב-1.5%. התחזית לגבי ריבית בנק ישראל נשארה ללא שינוי במחצית הראשונה: היא צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2018 ולעלות ברבעון הרביעי ל-0.25%.

​​