מערכת הבנקאות בישראל, סקירה לספטמבר 2018


תמצית ההתפתחויות במערכת הבנקאית, ספטמבר 2018 

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 שמרה המערכת הבנקאית  על חוסנה ועל יציבותה.  במהלך התקופה הנסקרת גדלה התשואה להון של המערכת מעל לממוצע הרב שנתי (9.7% ו-8.9%[1] בהתאמה), איכות תיק האשראי נותרה ברמה גבוהה ורמות ההון והנזילות נותרו מעל דרישות הסף הרגולטוריות. במקביל, המשיכו הבנקים לקדם את יישומן של תכניות ההתייעלות הרב שנתיות בהתאם להנחיית הפיקוח על הבנקים ובכלל זה, הוסיפו לפתח ולאמץ כלים וטכנולוגיות חדשות לטובת שיפור השירות ללקוחות וייעול התהליכים הפנימיים. הפיקוח על הבנקים, מצדו, המשיך לפעול בערוצים להגברת התחרות בתחום השירותים הבנקאיים ללקוחות הקמעונאיים; ליצירת תשתית רגולטורית שתאפשר כניסה של שחקנים חדשים; ולאימוץ של טכנולוגיות חדשניות (להרחבה ראה לוח 1).  

בתקופה הנסקרת, מצבו הכלכלי הטוב של המשק הישראלי התבטא בהעלאת דירוג האשראי של ישראל שפורסמה באוגוסט השנה על ידי סוכנות דירוג האשראי (Standard & Poor's)  לרמה של AA מינוס, שהיא רמת הדירוג הגבוהה ביותר שקיבלה מדינת ישראל עד כה[2]. מצבו הטוב של המשק השתקף בתוצאותיהן העסקיות של הקבוצות הבנקאיות, שהציגו שיפור בהכנסות מערוצי הרווח המבניים, ובמאזן שהושפע לחיוב מהפיחות בשער החליפין של השקל מול הדולר ומרמות הביקוש הגבוהות לאשראי לדיור ולאשראי עסקי לבינוי ולנדל"ן.

מוקדי הצמיחה בתיק האשראי הבנקאי משתנים. לאחר מספר שנים של צמיחה גבוהה באשראי הצרכני וירידה באשראי העסקי, נמשכה בתשעת החודשים הראשונים של השנה מגמה הפוכה אשר החלה כבר במהלך שנת 2017: בתקופה הנסקרת נרשם גידול משמעותי בהיקף האשראי למגזר העסקי (7.5%; בפרט במגזר העסקים הגדולים) ואילו בהיקף האשראי הצרכני נרשמה עלייה קלה בלבד (1.2%). האשראי לענף הבינוי והנדל"ן והאשראי לדיור הוסיפו לגדול גם השנה (10.9% ו-5.9% בהתאמה) על רקע המשכן של ההתפתחויות בשוק הדיור. הגידול המתמשך בחשיפה של הבנקים לאשראי לדיור ולאשראי לענף הבינוי והנדל"ן, שיעורם הגדל בתיק האשראי של הבנקים והמתאמים הקיימים ביניהם, מהווים מוקד סיכון מרכזי למערכת הבנקאית.

יישום הוראות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל ("חוק שטרום") נמשך גם במהלך התקופה הנסקרת והפיקוח על הבנקים פועל במרץ ליצירת שינוי מבני של המערכת הבנקאית. במסגרת זו, חתם בנק לאומי על הסכם מכירה של החזקותיו בחברת "לאומי קארד" ובנק הפועלים המשיך בתהליך ההכנות להיפרדות מחברת הבת "ישראכרט". במקביל, העניק הפיקוח על הבנקים רישיון לשני סולקים חדשים, הפחית במידה רבה את דרישות ההון, הקל את תהליך הרישוי לבנקים חדשים והגביר את הנגישות של הלקוח למידע ואת כוחו הצרכני מול הבנק (להרחבה ראה לוח 1).

מערכת הבנקאות ממשיכה להיות חשופה למגוון סיכונים, בהם סיכון האשראי, סיכון השוק, סיכון הנזילות והסיכון התפעולי, אולם, בשנים האחרונות היא מתמודדת גם עם סיכונים מסוג חדש אשר מתעצמים עם הזמן. בין סיכונים אלו ניתן למנות, את סיכון המודל העסקי, הכולל את התאמת המודל העסקי לסביבה העסקית המשתנה תוך שמירה על רווחיות בת קיימא; הסיכון הרגולטורי לרבות חוסר הוודאות הרגולטורית; הסיכונים הטכנולוגיים שנובעים מהתקדמות הטכנולוגיה וצמיחתה של הבנקאות הדיגיטלית בישראל לרבות סיכוני הסייבר והסיכון לדליפת מידע, יתר על כך, הסיכון  מפעילות חוצה גבולות ובו החקירות העומדות כנגד שתי קבוצות בנקאיות ישראליות בגין עבירות על חוקי המס בארצות הברית והקנס שהוטל על קבוצה נוספת בגין עבירות דומות.

הסקירה המצורפת מהווה תמצית עיקרי הדגשים תשעת החודשים הראשונים של שנת 2018, ומציגה בסופה מגוון רחב של לוחות וגרפים, שמאפשרים העמקה.



[1] ממוצע 2009-2018

[2] כמו גם השיפור בהערכת הסיכון על החוב הישראלי והתחזית החיובית לגבי סיכון האשראי של ישראל שפרסמה חברת הדירוג Moody's ביולי השנה.​




​​