מערכת הבנקאות בישראל, סקירה חצי שנתית 2020

במהלך החודשים האחרונים עברו העולם ככלל וישראל בפרט טלטלה כתוצאה מהתפרצות וירוס הקורונה. התפרצות הווירוס הובילה, בין היתר, לפגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית תוך זמן קצר יחסית, ובתוך שבועות בודדים גדל שיעור האבטלה באופן חסר תקדים, והתוצר בארץ ובעולם התכווץ באופן ניכר.

  

בנק ישראל והפיקוח על הבנקים נקטו בצעדים רבים וחשובים על מנת לנסות ולהקטין את הפגיעה בציבור, וסייעו לבנקים הישראלים באמצעות כלים רגולטוריים שונים להמשיך ולתמוך בצמיחת המשק הישראלי ולמזער ככל הניתן את הפגיעה בלקוחות (להרחבה על הצעדים שננקטו בחודשים הראשונים של המשבר ראו תיבה ג-1 בסקירת הפיקוח על הבנקים לשנת 2019, ועל צעדי הפיקוח בהמשך המשבר ראו תיבה 1 לסקירה זו). 

 

סקירה זו תציג את תוצאות הדוחות הכספיים של המערכת הבנקאות הישראלית בשני הרביעים הראשונים לשנת 2020. בשלב זה, השפעת המצב המאקרו כלכלי על מאזני הבנקים ודוחותיהם מתבטאת במספר ערוצים מרכזיים: ראשית, התנודתיות בשווקים השפיעה על ביצועי ומאזני הבנקים; כן, הבנקים הגדילו באופן ניכר את הפרשותיהם להפסדי אשראי (בעיקר ההפרשות הקבוצתיות) דבר המבטא צפי להפסדי אשראי בעתיד; ומתווה דחיית החזרי ההלוואות המשפיע על מבנה ההכנסות ותזרים המזומנים של הבנקים.

במבט צופה פני עתיד, אי הודאות לגבי המשך השפעות הנגיף על הכלכלה עדיין רבה, ותלויה בדרכי ההתמודדות עם הנגיף. במסגרת זו ניתן לחשוב על תרחישים רבים לעתיד הנבדלים זה מזה בעצמת המדיניות המרסנת על הכלכלה ובאורכה. הפיקוח על הבנקים ביצע בחודשים אלו בחינה המבוססת על כלי מבחן הקיצון המקרו כלכלי  למערכת הבנקאית המבוסס על תרחיש אחיד בו נבחנו השפעותיו של תרחיש הכולל החמרה במצב התחלואה בישראל תוך החמרה גם בהגבלות הפעילות הכלכלית. תוצאות המבחן מצביעות כי המערכת הבנקאית צפויה לספוג הפסדים ניכרים עם התגברות המשבר בעיקר בגין תיק האשראי הצרכני והאשראי העסקי אך הפסדים אלו אינם פוגעים ביכולתה של המערכת הבנקאית להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית במהלך המשבר ולאחריו. תוצאות אלו ממחישות את חוזקה ויציבותה של מערכת הבנקאות הישראלית ככלל וכל אחד מהבנקים במערכת בפני עצמו (להרחבה על הבחינה שבוצעה ותוצאותיה ראו תיבה 2 לסקירה זו).





​​​​​