דוח המדיניות המוניטרית (דוח האינפלציה) 2012 - למחצית השנייה

 
 דוח המדיניות המוניטרית 2012 - המחצית השנייה - קובץ PDF

תקציר
  •  המדיניות המוניטרית והמקרו-יציבותית: במחצית השנייה של 2012 בנק ישראל הוריד את הריבית המוניטרית ב-0.75 נקודת אחוז, עד לרמה של 1.75 אחוזים לינואר 2013, וזאת כדי לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות שליליות אפשריות של העמקת ההאטה במשק העולמי. צעד זה ננקט לאור היעדרם של לחצים אינפלציוניים, וכן לאור התרבות הסימנים להתמתנות בפעילות המקומית במהלך המחצית, ובפרט בסופה. בתקופה זו המדיניות המוניטרית לוותה באי ודאות לגבי ההתפתחויות העולמיות, קצב צמיחת התוצר, המדיניות הפיסקלית, השינויים בהתייחסות השווקים למצב המדיני-ביטחוני באזורנו וההתפתחויות בשוק הדירות. בנובמבר, על רקע הגידול בעסקאות והעלייה במחירים בשוק הדירות, ועל רקע הגידול המשמעותי ביתרת האשראי לדיור, הוציא המפקח על הבנקים הוראה המגבילה את שיעור המשכנתא במימון דירה. הריבית לפברואר 2013 נותרה ברמה של 1.75 אחוזים. 
  •  האינפלציה והציפיות לאינפלציה: סביבת האינפלציה במחצית השנייה נעה מעט מתחת למרכז היעד. במחצית הנסקרת עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.7 אחוז, ובניכוי עונתיות הוא עלה ב-1.0 אחוז. ב-2012 כולה המדד עלה ב-1.6 אחוז. במחצית השנייה של השנה ירדו בין השאר מחירי האנרגיה, התקשורת והחינוך, וחלה התמתנות בקצב עלייתו של שכר הדירה. מנגד נרשמה עלייה של 3.6 אחוזים ברכיב המזון. על רקע פיחות, העלאת המע"מ והעלאות המסים הצפויות בתחילת 2013, הציפיות לאינפלציה לשנה עלו באמצע המחצית הנסקרת לכ-2.5 אחוז. אולם לקראת סוף השנה הן ירדו והיו נמוכות מעט ממרכז יעד האינפלציה. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים שמרו במהלך המחצית על יציבות בתחום של 2.2 עד 2.5 אחוזים, והצביעו על אמינות של המדיניות המוניטרית.
  • הפעילות הריאלית המקומית: קצב הצמיחה של המשק עמד במהלך השנה על כ-3 אחוזים. ואולם לאחר שברבעון הראשון של 2012 השימושים התרחבו בקצב מהיר יחסית, ברבעונים השני והשלישי התרחשה התמתנות – ואף ירידה – בחלק מהם בהשפעת ההאטה העולמית. שיעור האבטלה והשכר הריאלי נותרו יציבים במהלך השנה, ושיעור התעסוקה רשם עלייה. הסקרים השונים הצביעו על התמתנות צפויה בפעילות במקביל להאטה בגיוס העובדים.
  •  הסביבה העולמית: ברבעון השלישי של 2012 נמשכה ההאטה בפעילות באירופה, וזו החלה לחלחל גם למדינות הליבה של גוש האירו. ברבעון הרביעי נרשם שיפור מסוים בשווקים בעקבות צעדי מדיניות מרחיבים והצהרות על מחויבות לשמור על אחדות הגוש, ואלה השתקפו בהערכה שפחתה ההסתברות להחרפת המשבר ולהתפרקות הגוש. בארה"ב נמשך השיפור היחסי בפעילות הריאלית, אולם גברה אי הוודאות לגבי הגירעון התקציבי, בפרט לגבי הטיפול ב"מצוק הפיסקלי", אשר פתרון חלקי לו נמצא רק ביומה האחרון של השנה. ביפן העמיקה ההאטה ברבעון השלישי, בהמשך לקיפאון בפעילות ברבעון השני. במשקים המתעוררים הגדולים חלה האטה בקצב הצמיחה ברוב התקופה הנסקרת, ובסופה נרשמה התאוששות קלה. בעולם נמשכה המדיניות המרחיבה: לצד הפחתות ריבית הוארכו ונוספו תוכניות הרחבה כמותית.
  •  שער החליפין: שער החליפין הנומינלי-אפקטיבי פוּחת ברבעון השלישי ויוּסף ברבעון הרביעי. שער החליפין בסוף השנה נמצא ברמה דומה לרמתו בראשית השנה. בתחילת הרבעון השלישי פוּחת שער החליפין על רקע החשש מהתפרצות משבר חוב באירופה. חשש זה התפוגג לאחר שהאירופים הפגינו מחויבות לשמור על גוש האירו ולטפל בבעיית החוב. ואולם שער החליפין של השקל נותר מפוחת, בין היתר בשל עליית הסיכונים הגיאופוליטיים המקומיים. ברבעון הרביעי פחת החשש הביטחוני ושער החליפין שב והתחזק.
  •  השווקים הפיננסיים: במחצית הנסקרת נמשכה מגמת הירידה בפרמיית הסיכון הנמדדת בשווקים הפיננסיים המקומיים, מגמה שהחלה במחצית הראשונה. שערי המניות המקומיים עלו והדביקו את ביצועי השווקים הפיננסיים המובילים, ואת חלקם הם אף עקפו. התשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות, המתאפיינות ברמה נמוכה, עלו בחודשים אוגוסט–ספטמבר, בדומה למגמה בעולם. ואולם בהמשך הן ירדו, בניגוד למגמה העולמית. רמת הסיכונים – כפי שהיא מתבטאת בחוזי ה-CDS ובמדד ה-VIX – עלתה ברבעון השלישי ופחתה ברביעי. יתרת האשראי למגזר העסקי, ובפרט האשראי הבנקאי, נותרה יציבה, וזאת תוך גידול באשראי החוץ-בנקאי לצד ירידה באשראי מחו"ל. מנגד, יתרת האשראי למשקי הבית עלתה, ועלייה זו התרחשה, רובה ככולה, באשראי לדיור.
  • המדיניות הפיסקלית: בתחילת המחצית השנייה של 2012 שררה אי ודאות בנוגע לצעדים שיינקטו על מנת לצמצם את הגירעון ב-2012, בנוגע לאישור התקציב ל-2013 ובנוגע להוצאה הממשלתית ב-2013 והגירעון בה. בהמשך המחצית הקטינו ההעלאות בשיעורי המס – חלקן נכנסו לתוקף כבר בשנת 2012 – את החשש משחיקה באמינות של המדיניות הפיסקלית. הגירעון ב-2012 הסתכם ב-4.2 אחוזי תוצר, וזאת לעומת אומדן של 3.4 אחוזי תוצר בתחילת השנה ולעומת יעד מקורי של 2 אחוזי תוצר, יעד שנקבע בשלהי 2010. עיקר החריגה בגירעון נבע מתקבולי מסים נמוכים מאלה שהיו חזויים בעת גיבוש התקציב.
  • מחירי הדירות: לאחר שמחירי הדירות נותרו יציבים ברבעון הראשון של השנה, בחודשים מארס-אפריל[1] עד אוקטובר-נובמבר הם עלו ב-5.4 אחוזים במצטבר. לצד העלייה במחירי הדירות נרשמו ברבעון השלישי עליות משמעותיות בהיקף המשכנתאות החדשות ובמספר העסקאות של רכישת דירה. כל אלה חיזקו את החשש מפני התחדשות של מגמת העלייה במחירי הדירות. זאת במיוחד לאור ירידה בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל. 
  •  התחזית[2]: לפי תחזית הצוות של חטיבת המחקר, שפורסמה בסוף דצמבר 2012 (תחזית מעודכנת צפויה להתפרסם בסוף מארס 2013), שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים יגיע ל-1.8 אחוזים. תחזית הצמיחה ל-2013, בניכוי השפעת הפקת הגז הצפויה ממאגר "תמר", עודכנה קלות כלפי מטה ל-2.8 אחוזים. העדכון כלפי מטה בצמיחה משקף את ההרעה בפעילות בעולם, הרעה שצפויה להימשך. כמו כן הוא משקף השפעה שלילית מתמשכת של מבצע "עמוד ענן" על התיירות הנכנסת. תחזית הצמיחה הכוללת את הזרמת הגז (הזרמה זו אינה צפויה להשפיע על רמת התעסוקה והאבטלה בטווח הקצר) עומדת על 3.8 אחוזים. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי התחזית, לעמוד על 1.75 אחוז לאורך כל 2013. הסיכונים המרכזיים לתחזית הם: החרפת משבר החובות באירופה; סיכונים גיאופוליטיים ומדיניים אזוריים; אי ודאות בקשר למדיניות הפיסקלית לאחר הבחירות; וסיכון, שפחת לאחרונה, מהריסון הפיסקלי בארה"ב.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
  [1] סקר דירות בבעלות של הלמ"ס מציג את מחירי הדירות על בסיס מדגם דו חודשי.
  [2] התחזית האחרונה בתקופה הנסקרת הוצגה ב-24.12.2012, בעת פרסום החלטת הריבית לחודש ינואר 2013. בהמשך מופיע דיון בתחזיות שהונחו בפני הוועדה במהלך התקופה הנסקרת.

דוח המדיניות המוניטרית 2012 - המחצית השנייה - קובץ PDF