דוח על יתרות מטבע החוץ - דוח שנתי 2010

29/03/2011 |  בנק ישראל
השקעת יתרות מטבע החוץ

הדוח המלא - קובץ PDF ()

יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2010 ב-10.2 מיליארדי דולרים, לעומת עלייה של כ-17 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-69.3 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרות השנה, בדומה לעלייתן בשנתיים הקודמות, היא בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל.
המגמה של הגדלת יתרות מטבע החוץ במדינות מתקדמות ומתעוררות נמשכה ב-2010, בדומה למגמה בישראל. זאת משום שהמשבר הפיננסי העולמי, אשר התחיל ב-2008, הדגיש את החשיבות שבהחזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות.
העלייה ברמת יתרות מטבע החוץ של ישראל ב-2010 הגדילה את היחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון הלימות רמתן של היתרות. הגדלת היחסים האלה משרת את המטרות שהחוק החדש קובע לבנק ותורם למילוי תפקידיו, שכן הוא מחזק את עמידות המשק בפני משברים ומשפר את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית.
במונחי הנומרר המטבעי של היתרות, תשואת ההחזקה שלהן בשנת 2010 הייתה 1.2%, לעומת 3.8% בממוצע בשנים 2001-2010. במונחי שקלים תשואת ההחזקה של תיק היתרות הייתה שלילית, בשיעור של 7.1%, עקב התחזקות השקל לעומת הדולר והאירו במהלך השנה. מספר המטבעות בנומרר המטבעי הוגדל, במטרה להשיג פיזור טוב יותר ולצמצם את ההשלכות האפשריות של המשבר בתרחישי קיצון.
התשואה במונחי נומרר הושפעה במידה רבה משני גורמים: (א) הרמה הנמוכה של הריביות והתשואות-לפדיון בשווקים הפיננסיים של המדינות המפותחות; (ב) האריכות הממוצעת של היתרות, שהייתה קצרה מאשר ברוב השנים הקודמות. ההחלטה על אריכות ממוצעת קצרה יחסית התקבלה לנוכח הסיכון הגבוה של קבלת תשואת החזקה שלילית, הכרוך בניהול היתרות באריכות גבוהה יותר כאשר רמות הריבית והתשואות-לפדיון הן כה נמוכות.
תרומת הניהול הפעיל בשנת 2010 הסתכמה ב-10 נקודות בסיס - לעומת תרומה ממוצעת של 20 נקודות בסיס בעשור האחרון, אך בדומה לממוצע זה ללא שנת 2009, שבה התרומה הייתה חריגה בגודלה. הרכיב העיקרי של תרומת הניהול הפעיל ב-2010 היה תוספת התשואה מבחירת הנכסים לתיק, במיוחד נכסי המירווח הקצרים.
השנה תנאי הרקע לניהול יתרות מטבע החוץ היו מאתגרים. המשבר הפיננסי העולמי נכנס לשלב חדש, שבו מוקד החששות של משקיעים בשווקים הבין-לאומיים עבר לכושר הפירעון של חלק מהמדינות החברות באיחוד האירופי. במקביל להתמודדות עם השלכותיו של המשבר הנמשך על תיק היתרות, חטיבת השווקים גם טיפלה בהשפעתו על השווקים הפיננסיים המקומיים, וכן בקידום מספר פרויקטים מיוחדים, שחלקם קשורים ישירות לניהול היתרות, כמפורט בהמשך.
במארס 2010 התקבל בכנסת חוק חדש לבנק ישראל, שנכנס לתוקפו ב-1 ביוני 2010. החוק החדש מגדיר את מטרות הבנק ואת תפקידיו, שאחד מהם הוא החזקתן וניהולן של יתרות מטבע החוץ של המדינה. החוק משנה את המסגרת שבה מתקבלות ההחלטות העיקריות בבנק ישראל, ביניהן ההחלטות על רמתן הרצויה של היתרות לטווח הארוך ועל מדיניות השקעתן. הוועדה המוניטרית החדשה של הבנק, שתוקם על פי החוק, תמלא תפקיד מרכזי בתהליך זה. במסגרת האחריות הדיווחית של הבנק החוק מגדיר את סוגי הדוחות התקופתיים על רמת היתרות וניהולן, שהבנק נדרש להגיש לשר האוצר, לממשלה, לוועדת הכספים של הכנסת ולציבור.
כניסתו לתוקף של החוק החדש הסירה את החסמים המשפטיים שמנעו את השקעת היתרות בסוגי נכסים פיננסיים שונים, שהוערכו בעבר על ידי הבנק כהשקעה רצויה של היתרות מההיבטים של כדאיות כלכלית וניהול סיכונים. מאז כניסת החוק לתוקף הבנק שוקד על זיהוי ובחינה של הדרכים הראויות לניצול דרגות החופש הנוספות שהחוק החדש מעניק לו בבחירת הנכסים, לרבות האפשרות להשקיע חלק מהיתרות בשוקי המניות הגלובליים.
נוסף על ניהול היתרות ובחינת האפשרות להרחיב את מיגוון הנכסים שהיתרות מושקעות בהם קידמה חטיבת השווקים של בנק ישראל, במהלך שנת 2010, מספר פרויקטים מיוחדים: (א) הטמעה של מערכת ממוחשבת משולבת לניהול כספים ונכסים, שצפויה לשפר ולייעל את ניהול היתרות. (ב) הקמת נציגות של הבנק בניו יורק, ארה"ב. (ג) היערכות לקיום הדרישות של חוק בנק ישראל החדש, להרחבת תחומי הפעילות, שהוא מאפשר, ולהפקת הדיווחים אשר הוגדרו בו. (ד) סיום תהליך השינוי הארגוני עם צירוף הפונקציה של ניהול מילוות המדינה לחטיבה.