דו"ח על יתרות מטבע החוץ - דו"ח שנתי 2012

השקעת יתרות מטבע החוץ

הדו"ח המלא​

 

  • יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2012 בכמיליארד דולרים, לעומת עלייה של כ-4 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-75.9 מיליארדי דולרים [1]. בשנת 2012 לא התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ, לאחר רצף התערבויות ממארס 2008 ועד יולי 2011.
  • תשואת החזקתן של היתרות במונחי הנומרר [2] הסתכמה השנה ב-1.59%, לעומת 1.18% בשנה הקודמת ו-2.95% בממוצע בשנים 2003–2012. כמו בשנת 2011, הושפעה התשואה במידה רבה מהרמה הנמוכה של הריביות והתשואות לפדיון בשווקים הפיננסיים ומהמשך ניהול אריכות קצרה של היתרות ביחס לשנים הקודמות. 
  • תרומת הניהול הפעיל של היתרות הסתכמה בשנת 2012 ב-117 נקודות בסיס, פי שלושה מהממוצע בעשור האחרון. מחצית מהתרומה מקורה בניהול הנכסי של תיקי מטבעות הנומרר (דולר, אירו וסטרלינג) – בעיקר מהשקעה בנכסי מירווח, שאינם כלולים בסמן והניבו תשואה גבוהה מזו של נכסי הסמן, הודות להצטמצמות המירווחים במהלך השנה. מחציתה השנייה של התרומה נבעה בעיקר מההשקעה של חלק מהיתרות במטבעות ובנכסים של מדינות שמטבעותיהן אינם נכללים בנומרר ובסמן. תרומה זו מורכבת מהפרשי שער לטובת מטבעות אלו ביחס למטבעות הנומרר ומביצועים עודפים של הנכסים בשווקים אלו מול נכסי הסמן.
  • בשנת 2012 היחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון את רמתן של היתרות, נותרו גבוהים, אך אינם קרובים לגבול העליון של התפלגות יחסים אלו במדינות אחרות. יחסים ברמה גבוהה מחזקים את עמידות המשק בפני משברים ומשפרים את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית.
  • תנאי הרקע לניהול היתרות הוסיפו בשנת 2012 להיות מורכבים ותנודתיים. במחצית הראשונה של השנה החרפת משבר החוב באירופה הגבירה את החששות מפירוק גוש האירו – סיכון מרכזי לכלכלה העולמית. במחצית השנייה, סיכון זה פחת משמעותית הודות לתוכניות סיוע ולהצהרות של נגיד ה-ECB, שתרמו לרגיעה מסוימת בשווקים, בעוד נתוני המקרו באירופה ובעולם נותרו חלשים. בארה"ב, לאורך השנה, הצביעו נתוני המקרו החיוביים על התאוששות איטית ומתונה כאשר לקראת סופה בעיות ה"צוק הפיסקלי" ותקרת החוב תרמו לעלייה באי-הוודאות בשווקים.
  • משבר החוב האירופי גרר עלייה של סיכוני האשראי במהלך השנה, בעיקר במדינות גוש האירו ואף בעולם, ובעטיה – הפחתות דירוג מצד סוכנויות האשראי. בהתאם לכך המשיך בנק ישראל לצמצם את החשיפה של היתרות למדינות שמצבן המקרו כלכלי החמיר.
  • התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות, במדינות שבהן מושקעות רוב יתרות מטבע החוץ, נותרו במהלך השנה ברמתן הנמוכה, וחלקן אף ירדו לרמות שליליות. על כן, הסיכון המרכזי לתיק היתרות, נותר סיכון הריבית. אריכותן של יתרות מטבע החוץ הושארה קצרה, כדי למזער את הפסדי ההון במקרה של עליית התשואות לפדיון.
  • החשש מהתממשות סיכון הריבית עמד בבסיס ההחלטה של בנק ישראל להשקיע השנה, לראשונה, 3% מיתרות מטבע החוץ בשוק המניות של ארה"ב; זאת במטרה לשפר את יחס התשואה-סיכון של היתרות.
  • במהלך השנה נמשך ואף הורחב פיזור ההשקעה של יתרות מטבע החוץ, שהוחל בו באמצע 2010, למטבעות ולנכסים של מספר מדינות מפותחות המאופיינות ביסודות כלכליים חזקים יחסית, ומטבעותיהן אינם כלולים בנומרר ובסמן. היקף החשיפה הממוצע למדינות אלו היה במהלך 2012 9.7%, בדומה להיקפה בשנה שעברה.


[1] רמת היתרות לאורך כל הסקירה כוללת הקצאות של זכויות משיכה על ידי קרן המטבע הבין-לאומית למדינות החברות בקרן (SDRs Allocation) ויתרה בקרן – Reserve Tranche. רמתן הגיעה בסוף שנת 2012 ל-1.8 מיליארדי דולרים, בדומה לרמה של סוף 2011. עוד בעניין זה ראו: בנק ישראל – דין וחשבון כספי לשנת 2012.
[2] הנומרר הוא סל מטבעות שבו נמדדות יתרות מטבע החוץ. הרכבו הוא ההרכב המטבעי הניטרלי של היתרות.
 

הדו"ח המלא