דוח על יתרות מטבע החוץ - דו"ח שנתי 2020

22/03/2021

מטבע חוץ
הדו"ח המלא על יתרות מובע חוץ לשנת 2020

הדין וחשבון על השקעת יתרות מטבע החוץ לשנת 2020 פורסם היום, להלן עיקרי הדברים:

  • בשל התפרצות מגפת הקורונה, אופיינה שנת 2020 בהאטה חדה בפעילות הריאלית ובעלייה בסיכונים בעולם. בשווקים הפיננסים הדבר התבטא בירידות חדות במחירי המניות והאג"ח התאגידיות ובירידת תשואות חדה באג"ח הממשלתיות בעולם ובכלל זה של ארה"ב וגרמניה ברביע הראשון של השנה. עם זאת, נכסי הסיכון חזרו לעלות בהמשך השנה ורובם סיימו את 2020 בתשואות החזקה חיוביות. במהלך השנה נצפתה עלייה חדה בתנודתיות בכל הנכסים הפיננסים.
  • בנק ישראל, כמשקיע לטווח ארוך, הותיר את שיעור ההשקעה בנכסי הסיכון בתיק היתרות תוך נקיטת צעדים שונים שנועדו למזער את הסיכונים הפיננסים אליהם הוא חשוף בהשקעה בנכסים אלה. כמו כן, על רקע הרעה משמעותית בתנאים הכלכליים במשק המקומי בעקבות התפשטות מגפת הקורונה והצעדים שננקטו לבלימתה, הפעיל בנק ישראל מגוון כלים במטרה לסייע בהתמודדות עם המשבר. בין היתר, נעשה שימוש לראשונה ביתרות המט"ח ובנק ישראל החל לקשור עסקאות החלף (SWAP) בשוק המט"ח במטרה לספק נזילות דולרית לבנקים המקומיים.

  • יתרות מטבע החוץ של ישראל הסתכמו בסוף 2020 בסך של 173.3 מיליארד דולר - גידול בסך של 47.3 מיליארד דולר במהלך השנה לעומת קודמתה. ביחס לתמ"ג עלוהיתרות משיעור של 31.9% לשיעור של 43.3%.

  • הגידול ביתרות נבע מרכישות מטבע חוץ של בנק ישראל במסגרת היישום של המדיניות המוניטרית בסך של 21 מיליארד דולר, מהפקדות הממשלה בסך של 14.6 מיליארד דולר ומרווחים, מהכנסות ומהפרשי שערים (שיערוך) בסך של 11 מיליארד דולר.

  • שיעורי ההשקעה מתוך היתרות היו נכון לסוף שנת 2020 64% בנכסים ממשלתיים, 15% במניות, 14% בנכסי מרווח ו-7% באג"ח תאגידיות.

  • בסיכום שנתי, השווקים הפיננסים היטיבו עם ביצועי תיק היתרות: ירידה בתשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות, במקביל לעלייה במחירי נכסי סיכון, מניות ואג"ח תאגידיות תרמו לתשואה. זאת, תוך עלייה בסיכון שהתבטאה בעלייה חדה בתנודתיות הנכסים הפיננסים.

  • במונחי הנומרר (סל מטבעות שמורכב בעיקר מדולר ומאירו), שיעורי התשואה על ההחזקה של תיק היתרות הייתה בשנת 2020 - 4%, בשלוש השנים האחרונות - 3.4% לשנה ובחמש השנים האחרונות - 3% לשנה. 

  • תרומת הניהול הפעיל שנמדדת על ידי השוואה בין התשואה על התיק לבין התשואה על תיק חסר סיכון (הסמן הבסיסי), הייתה השנה בשיעור של 3.4%. תרומה זו הגיעה ברובה מהמניות – 1.8%, בעיקר מההשקעה במניות ארה"ב – 1.76%, ומהאריכות – 1.5%.

  • התנודתיות של התיק, שמגלמת את רמת הסיכון של התיק, הגיעה השנה לשיא. בשל התנודתיות הגבוהה במדדי המניות ובשל משקלן הגבוה בתיק בהשוואה לשנים קודמות, הגיעה סטיית התקן של התשואה על התיק שמודדת את התנודתיות הזו לרמה של 3.35%, לעומת רמה של כ-1% בממוצע בעשור האחרון.

  • העלייה הניכרת ברמת היתרות, שנובעת מרכישות מטבע החוץ של בנק ישראל במסגרת היישום של המדיניות המוניטרית, הביאה את בנק ישראל לבחון את היעדים עליהם מושתתת מדיניות ההשקעה של היתרות ואת מאפייניה, כגון: אופק ההשקעה; פרופיל הסיכון; שיעור ההשקעה בנכסי סיכון; וכן מטבע המדידה של התשואה על היתרות. בכפוף להשגת יעדי הבטיחות והנזילות, חשוב שמדיניות ההשקעה של תיק היתרות תביא להשגת תשואה שקלית אשר בטווח הארוך תכסה לפחות את עלות המימון של החזקת היתרות (עלות ההתחייבויות במאזן הבנק). לאור זאת התשואה על ההחזקה של תיק היתרות מדווחת גם במונחי שקלים (לוח 1ב).

  • השנה, התשואה במונחי שקל היא שלילית בשל ייסוף של השקל מול המטבעות העיקריים שבהם מוחזקות היתרות ובעיקר מול הדולר. למרות הייסוף המתמשך של השקל מול מטבעות ההשקעה, התשואה היא שלילית בשיעור נמוך מאוד בטווח של שנה ושל חמש שנים ואף חיובית בטווח של שלוש שנים.