המשק והפעילות הכלכלית

28/03/2018
תקציר פרק א':

  • ​המשק צמח ב-2017 ב-3.4%, דומה לקצב אשתקד וגבוה מקצב הצמיחה הפוטנציאלי (כ3%). השיפור בכלכלת העולם תרם להאצת הגידול בשימושים ולכן שהיצוא הרחיב את חלקו בסך השימושים על חשבון הצריכה הפרטית.
  • שיעור המשרות הפנויות עלה במרבית הענפים ובמרבית משלחי היד, ושיעור האבטלה נמוך בהשוואה לעבר גם בפריפריה ובקרב פרטים שהשכלתם נמוכה. השכר הריאלי עלה בקצב מואץ בשלוש השנים האחרונות.
  • ההשקעה התרחבה מהר בשנתיים האחרונות. במקביל ירד שיעור החיסכון, ולכן העודף בחשבון השוטף הצטמצם.
  • התגברות התחרות והפחתות המחירים שיזמה הממשלה מיתנו את האינפלציה. האינפלציה נותרה נמוכה מידעה ומהאינפלציה בחו"ל גם מפני ששער החליפין התייסף תוך שישראל נוקטת מדיניות מוניטרית מרחיבה פחות מאשר חלק מהמשקים המפותחים. מנגד, מגבלת כושר הייצור והעלייה במחירי הסחורות תרמו לכך שקצב עליית המחירים בישראל האיץ לתחום החיובי. ציפיות האינפלציה לטווח הקצר נמוכות מהיעד אך הציפיות לשנה השלישית ואילך מצויות בתוכו.
  • בנק ישראל שמר על צעדי ההרחבה המוניטרית. אך נמנע מצעדי הרחבה יוצאי דופן, כגון ריבית שלילית, לנוכח מצבה הטוב של הפעילות, השיקולים הקשורים ליציבות הפיננסית, וההערכה שמתינות האינפלציה נובעת בין השאר מהתגברות התחרות ומהפחתות המחירים שהממשלה יזמה.
  • מחירי הדירות האטו השנה את קצב עלייתם הודות לצעדים שהממשלה נקטה כדי להרחיב את היצע הדירות ולצמצם את הביקוש בקרב המשקיעים.
  • היחס בין החוב הציבורי לתוצר הצטמצם, בין השאר הודות לתקבולי מידים חד-פעמיים. הממשלה הגדילה את ההוצאות והפחיתה מיסים תוך הגדלת הגירעון המבני.
  • התוצר לנפש בישראל צמח ב-2013-2008 מהר מהתוצר במדינות מפותחות אחרות, אך בשנים האחרונות קצבי הצמיחה דומים. רמת התוצר לנפש עדיין נמוכה יחסית לרמה במדינות מפותחות אחרות והפיגור בפריון לעובד נותר בעינו.
  • תחולת העוני ירדה בשנים האחרונות לרמה שנראתה בסוף שנות ה-90 הודות להשפעת הצעדים שהממשלה נקטה כדי להגדיל את התעסוקה ואף על פי שהיא הפחיתה מאז בחדות את התערבותה בחלוקת ההכנסות מחדש. אולם תחולת העוני ואי-השוויון בהכנסות נטו היו ונותרו גבוהים יחסית לנתונים המקבילים ברוב מדינות ה-OECD.
  • העליה בתחרות ובפתיחות תורמת כנראה לעליית הפריון בענפים שמוכרים לשוק המקומי, ופעילות היצוא מוסטת בשנים האחרונות מענפי התעשייה לענפי השירותים המתקדמים. תמורות אלה טומנות בחובן יתרונות כלכליים גדולים, אך הן גם מחדדות את האתגרים הניצבים בפני קובעי המדיניות הכלכלית-חברתית בתחום ההון האנושי ובנוגע להתחלקות ההכנסות.
         
​​​