הנכסים וההתחייבויות הפיננסיים של המגזר הפרטי

28/03/2018
תקציר פרק ד':

  • תיק הנכסים הפיננסיים של המגזר הפרטי צמח בקצב דומה לממוצע בשנים האחרונות, ודומה לקצב צמיחת התוצר. סביבת הריבית הנמוכה משפיעה על הרכב הנכסים בתיק: ב-2017, כמו בשנים האחרונות, גדל משקלם של המזומן, העו"ש והפיקדונות הקצרים בתיק הנכסים. 
  • ההתחייבויות של המגזר הפרטי הלא פיננסי צמחו השנה בקצב איטי בהשוואה לקודמתה, וזאת בעיקר עקב ירידה בשיעור צמיחת החוב של המגזר העסקי. התמתנה גם צמיחתו של חוב משקי הבית, בעיקר של חובם שלא לדיור.
  • נטילת משכנתאות חדשות הייתה נמוכה מעט יחסית לאשתקד, על רקע ירידה בהיקף העסקאות בשוק הדיור. הריביות על משכנתאות ירדו במהלך השנה, על רקע ירידת הריבית על אג"ח ממשלתיות.
  • הירידה בצמיחת החוב של המגזר העסקי היא תוצאה של ירידה בהתחייבויות לחו"ל, בין היתר בהשפעת השינוי בשער החליפין. ואולם החוב של המגזר העסקי למשקי הבית ולגופים המוסדיים צמח בשיעורים גבוהים, צמיחה שהתבססה על גיוסי אג"ח נטו בהיקף גבוה ועל המשך הגידול בהלוואות הישירות מהגופים המוסדיים.
  • הבנקים ממשיכים להגדיל את האשראי לעסקים הקטנים והזעירים; משקלם של האחרונים ביתרת האשראי למגזר העסקי עולה והגיע ל-22%. כתוצאה מעלייה בסיכון עלתה הריבית על האשראי במגזר זה.
  • השנה נמשכו הצעדים החקיקתיים להגברת התחרות והפיקוח בשוק החוץ-בנקאי, ואושר חוק המסדיר את פעילותן של פלטפורמות מקוונות למתן אשראי. היקף האשראי שניתן דרך פלטפורמות אלה בישראל ובעולם עד כה קטן מאוד. למתווכי אשראי מקוונים יתרון בעלותם התפעולית הנמוכה, אך כיוון שהם התפתחו רק בשנים האחרונות וטרם התמודדו עם מחזור עסקים שלם, עלייה בסביבות הריבית תציב לפעילותם אתגר משמעותי.
  • הגופים המוסדיים בישראל, המנהלים קרוב למחצית מתיק הנכסים, משקיעים מעט מנכסיהם בהון סיכון, יחסית להשקעות המוסדיים בעולם. הפער נובע בין השאר מהרגולציה הייחודית בישראל.​


​​