המגזר הציבורי ומימונו

31/03/2019

פרק ו'

  • ​​גירעון הממשלה הרחבה עלה ב-2018 ל3.8%- תוצרהרמה הגבוהה ביותר מאז ההתאמה הפיסקלית ב-2013. הגירעון בתקציב הממשלה עלה ל- 2.9%תוצרגבוה בנקודת אחוז מהנתון ב 2017– והוא תאם את התקרה שנקבעה בתקציב.
  • בעקבות הגידול בגירעון נבלמה מגמת הירידה בחוב הציבורי, והוא עמד על 61% תוצר; אף שרמת החוב בישראל עלתה, היא נמוכה מהממוצע ב-OECD.
  • ב-2018 הוסיפה ההוצאה הציבורית להתרחב במהירות. משקלה בתוצר עלה בשלוש השנים האחרונות  ב-1.7 נקודות אחוז במצטבר.
  • התוספת הניכרת שניתנה בשנים האחרונות להוצאות חולקה בין רכיבי התקציב העיקריים בדומה לאופן שבו חולקו ההוצאות בראשית העשור. רכיב ההשקעות גדל בשיעור ניכר, ומשקלן בתוצר עלה ב 0.6-נקודת אחוז. לגידול זה תרמו במידה רבה הרשויות המקומיות, ומגמה דומה נראתה בעבר בשנות בחירות לרשויות.
  • נטל המס ב2018- ירד ב 1.4%-עקב התפוגגות השפעתן של ההכנסות החריגות שנרשמו ב2017-, והיה נמוך במקצת מהנטל בשנים .2016—2015
  • בשלוש השנים האחרונות הנהיגה הממשלה מדיניות פרו-מחזורית: הגירעון מנוכה המחזור התרחב במקביל לצמיחה יציבה בסביבת תעסוקה מלאה, דבר שהתבטא גם בגידול בגירעון בפועל. לעומת זאת, רוב מדינות הOECD- ניהלו מדיניות א-מחזורית וניצלו את הצמיחה להפחתת הגירעון בתקציב. 
  • בשנים האחרונות גבר השימוש בקיצוצים רוחביים בתקציב, וב-2018 אף כללו החלטות הממשלהלראשונה מאז 2005 – קיצוצים רוחביים ניכרים ל-4  שנים. .(2021—2018)
  • בעשור האחרון עלו הוצאות החינוך לתלמיד ביחס לתוצר לנפש, ובשנת 2017 הן עברו את רמת ההוצאה שאפיינה את ראשית שנות ה ,2000-רק חלק קטן מהתוספת להוצאה יועד לצמצום פערים במערכת החינוך, ובפרט להגדלת ההשקעה בתלמידים דוברי הערביתצעד חשוב לשמירה על רמת הצמיחה הקיימת לאורך זמן ולצמצום פערי הפריון בין ישראל ל-OECD.
  • התוספת שניתנה בעשור האחרון להוצאות החינוך שימשה למימון רפורמות. חלקן הגדילו את הביקוש לעובדי הוראה, וחלקן שינו את תנאי העסקתם: הן הגדילו את השכר הגלובלי מבלי לשנות את השכר השעתי באופן משמעותי.
  • הגידול במספר המורות והמורים שיפר את היחס בין מספרם למספר התלמידים. אולם מאחר שלא התלווה לו שיפור משמעותי בשכר לשעה, איכות המורות והמורים החדשיםלפי ציוני הבגרות שלהםלא עלתה בשנים האחרונות.​


לפרק המלא בנושא:​​ המגזר הציבורי ומימונו​​​