דוח האינפלציה 2006 - המחצית הראשונה



דוח האינפלציה 2006, המחצית הראשונה - קובץ PDF ()

בנק ישראל
ירושלים, תמוז התשס"ו
יולי 2006

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של 2006
דוח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 12006 מוגש לממשלה ,לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל, בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2006 בשיעור מצטבר של 1.6 אחוזים. במהלך שנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.5 אחוזים, מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים).
הגורמים העיקריים לעליית המחירים בתקופה הנסקרת כולה הם העלייה של מחירי היבוא, במיוחד העלייה החדה במחיריהם של מוצרי האנרגיה, וגידול של הביקושים המקומיים, בעיקר הצריכה הפרטית. במקביל, התפתחות שער החליפין במהלך התקופה הנסקרת לא הייתה אחידה, והשפיעה על תוואי האינפלציה בכיוונים מנוגדים: ברביע הראשון של השנה פוחת השקל ביחס לדולר בשיעור של 2.5 אחוזים, התפתחות שתרמה לעליית האינפלציה בתקופה זו; החל מחודש אפריל, בהשפעתם של גורמים מקומיים וגם על רקע היחלשותו של הדולר בעולם, התחזק השקל מול הדולר ב-5.5 אחוזים והיה אחד הגורמים שמיתנו את האינפלציה בחודשים האחרונים של המחצית הראשונה. למיתון קצב עליית המחירים בתקופה הנסקרת תרם גם המשך הירידה בגירעון התקציבי.
המדיניות המוניטרית בארבעת החודשים הראשונים של השנה התבטאה בהעלאת ריבית מצטברת של 0.75 נקודת אחוז, המשך להעלאות הריבית ברביע האחרון של 2005. בחודשיים האחרונים של המחצית הנסקרת הפסיק בנק ישראל את העלאת הריבית; זאת על רקע ההערכות כי שיעור האינפלציה בשנה הקרובה יימצא בתחום היעד. בסוף המחצית הראשונה עמדה ריבית בנק ישראל על 5.25 אחוזים.
במרבית התקופה הנסקרת הייתה האינפלציה על פני שנים עשר החודשים האחרונים מעל 3 אחוזים, כלומר חרגה מהגבול העליון של יעד האינפלציה; זאת בהשפעת הפיחות בשער החליפין, שהחל ברביע האחרון של השנה הקודמת ונמשך עד חודש פברואר השנה, העלייה החדה של מחירי הסחורות המיובאות, בייחוד האנרגיה, וצמצום פער התוצר. בנק ישראל נוקט מדיניות מוניטרית גמישה במסגרת משטר של יעד אינפלציה רציף; מדיניות זו מאפשרת לאינפלציה לסטות מיעדה כדי לתמוך בפעילות הריאלית במשק, ולשוב ולהתכנס אל היעד בתוך פרק זמן סביר. אם האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים אכן תחזור, כצפוי, לתחומי היעד החל מחודש יולי, על רקע הצמיחה המהירה של התוצר במחצית הראשונה של השנה, הרי שתוואי העלאת הריבית אשר ננקט בתקופה הנסקרת מתיישב עם תפיסה זו של יעד האינפלציה.
עם תום המחצית הנסקרת פרץ משבר ביטחוני בגזרת רצועת עזה, ובהמשך גם בגבול הצפון. השפעת האירועים הביטחוניים על הפעילות הריאלית, על שער החליפין, וכפועל יוצא מכך על האינפלציה, תלויה במידה רבה באופיו של העימות הנוכחי ובתוצאותיו הגיאופוליטיות. כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי לאירועים תהיה השפעה שלילית על הפעילות הריאלית, הן מצד הביקושים והן בשל פגיעה בהיצע. למרות העלייה בסיכון המשק, התגובה לאירועים בשווקים הפיננסיים, ובכלל זה בשוק המט"ח, הייתה עד כה מתונה. עם זאת צפויה בגלל הארועים עלייה של האינפלציה בטווח הקצר. בנק ישראל, במדיניות המוניטרית של החודשים הקרובים, יצטרך להתייחס לעלייה באינפלציה מחד גיסא ולהאטה בפעילות מאידך. בסוף חודש יולי העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.25 אחוז - עקב המשך פעולתם של הכוחות העיקריים שהביאו לעליית האינפלציה במחצית הראשונה של השנה, ובעקבות עליית פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים, והסיכון האינפלציוני בכלל זה.
בעקבות האירועים הביטחוניים צפויה פגיעה מסוימת בהכנסות ממסים ועלייה בהוצאה הממשלתית, עקב הגדלת הוצאות הביטחון והפיצויים לתושבים שנפגעו מהעימות. עם זאת, נקודת המוצא של התקציב לפני האירועים תאפשר לממשלה לעמוד ביעד הגירעון ב-2006 גם בתנאים אלה - אם הלחימה תסתיים בתוך זמן קצר. העמידה ביעדי התקציב ומחויבות הממשלה לשמירתם גם בשנים הבאות תרמו ליציבות בשווקים למרות האירועים. לקראת הדיונים בממשלה על התקציב לשנת 2007 חשוב כי הממשלה תעשה כל מאמץ לדבוק במסגרת התקציבית שעליה הוכרז לפני העימות; זאת בהנחה שהעימות בצפון לא יהיה ממושך ולא יתרחב.


סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל

__________________
מסמך זה כולל גם דין וחשבון על עליית אמצעי התשלום (M1), בהתאם לסעיף 35 לחוק בנק ישראל תשי"ד (1954); זאת משום שבכל אחד מהחודשים ינואר עד יוני 2006 עלו אמצעי התשלום בשנים עשר החודשים שקדמו לו ביותר מ-15 אחוזים. התפתחותם של אמצעי התשלום נדונה בסעיף 3.2.II להלן. 1


תקציר
מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2006 בשיעור מצטבר של 1.6 אחוזים. במהלך 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.5 אחוזים, מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים).  
המדיניות המוניטרית בארבעת החודשים הראשונים של השנה התבטאה בהעלאת ריבית מצטברת של 0.75 נקודת אחוז, המשך להעלאות הריבית ברביע האחרון של 2005. בנק ישראל הפסיק את העלאת הריבית בחודשיים האחרונים של המחצית הנסקרת; זאת על רקע ההערכות כי לנוכח ייסוף השקל שיעור האינפלציה צפוי להימצא בשנה הקרובה בתחום היעד. בסוף המחצית הראשונה עמדה ריבית בנק ישראל על 5.25 אחוזים. 
התפתחות שער החליפין במהלך התקופה הנסקרת לא הייתה אחידה: במהלך הרביע הראשון, על רקע גורמים מקומיים, נרשם פיחות של השקל מול הדולר, המשך למגמה שהחלה בסוף שנת 2005. בחודש אפריל התהפכה מגמה זו: שער החליפין של השקל מול הדולר יוסף בשיעור חד וחזר לרמה של אמצע 2005. התפתחויות אלו בשער החליפין היו דומיננטיות בהשפעה על תוואי האינפלציה במשך המחצית הנסקרת. השפעה זו באה לידי ביטוי בהתפתחותם של מחירי המוצרים הסחירים והלא-סחירים, בפרט של סעיף הדיור. 
שוק המט"ח התנהל בתקופה הנסקרת על רקע מספר תהליכים שפעלו לייסוף, ביניהם תנועות הון של תושבי חוץ בהיקפים נרחבים, עודף הולך וגדל בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וצפי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל. כנגד זאת נמשך תהליך התאמת תיק הנכסים של תושבי ישראל והתבטא ביצוא הון מצד המשקיעים המוסדיים ומשקי הבית. 
בין הגורמים העיקריים לעליית המחירים בתקופה הנסקרת כולה ניתן למנות עלייה חדה של מחירי היבוא, במיוחד נסיקת מחיריהם של מוצרי האנרגיה וגידול של הביקושים המקומיים, בעיקר הצריכה הפרטית. 
האצת הצמיחה במשק בתקופה זו התבטאה בצמצום עודף כושר הייצור, וכך תרמה לעליית מחירי התוצר. אף שהשכר הנומינלי הממוצע במגזר העסקי עלה במידה ניכרת (כ-5.4 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים), נרשמה יציבות במדד עלות העבודה ליחידת תוצר, וזאת משום שבמקביל עלה גם פריון העבודה. מכאן שלא ניכרים, לעת עתה, לחצים אינפלציוניים משוק העבודה.  
התקופה הנסקרת התאפיינה ביציבות של השווקים הפיננסיים המקומיים יחסית למרבית השווקים בעולם. זאת על אף התגברות אי-הוודאות הגיאו-פוליטית במהלך החודשיים הראשונים של השנה ולמרות ירידות השערים שנרשמו בשוק המניות המקומי, על רקע ירידות חדות בשערי המניות והחלשות משמעותית של מטבעות במשקים המתעוררים לקראת תום המחצית. את היציבות בשווקים ניתן לייחס, בין היתר, לאמון הרב של הציבור במדיניות הפיסקלית והמוניטרית.  
לפי כל ההערכות הנגזרות משוק ההון, הערכות החזאים הפרטיים, סקר החברות והמודלים האקונומטריים של בנק ישראל, האינפלציה במהלך שנת 2006 ובמהלך 12 החודשים הבאים צפויה להימצא בתחום יעד יציבות מחירים (3-1 אחוזים); זאת תוך ציפייה להעלאות ריבית מתונות יחסית במהלך השנה הבאה ויציבות יחסית של שער החליפין.  
עם תום המחצית הנסקרת פרץ משבר ביטחוני בגזרת רצועת עזה, ובהמשך גם בגבול הצפון. השפעת האירועים הביטחוניים על הפעילות הריאלית, על שער החליפין, וכפועל יוצא מכך על האינפלציה, תלויה במידה רבה באורכו של העימות הנוכחי ובתוצאותיו. כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי לאירועים תהיה השפעה שלילית על הפעילות הריאלית, הן מצד הביקושים והן בשל הפגיעה בהיצע. ואולם, למרות העלייה בסיכון המשק, התגובה בשווקים הפיננסיים, ובכללם שוק מטבע החוץ על האירועים הייתה עד לכתיבת שורות אלו מתונה. עם זאת צפוי כי כתוצאה מהאירועים תעלה האינפלציה, לפחות בטווח הקצר.  

דוח האינפלציה 2006, המחצית הראשונה - קובץ PDF ()


לדף דוחות האינפלציה