דוח האינפלציה 2007 - המחצית השנייה



דוח האינפלציה 2007 - המחצית השנייה - קובץ PDF ()

בנק ישראל
ירושלים, שבט התשס"ח
ינואר 2008

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של 2007
דוח האינפלציה למחצית השנייה של 2007 (התקופה הנסקרת בדוח זה) מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
מדד המחירים לצרכן עלה במחצית השנייה של 2007 בשיעור שנתי של 4.9 אחוזים, ובשנים עשר החודשים שהסתיימו בדצמבר 2007 הוא עלה ב-3.4 אחוזים, מעל הגבול העליון של תחום יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים). הצמיחה בתוצר ובתעסוקה, במיוחד של המגזר העסקי, נמשכה במהלך 2007 כולה, ובפרט במחציתה השנייה, תוך ירידה באבטלה. הצמיחה התפרסה על פני ענפים רבים במשק, וניכרה היטב בהשקעות, בצריכה הפרטית וביצוא. גם ב-2007 היה עודף משמעותי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ונמשכו ההשקעות הזרות הישירות בחברות ישראליות, אות להערכה של המשקיעים כי המשק הישראלי יוסיף לשגשג. הערכת השווקים הפיננסיים בדבר חוסנו של המשק באה לידי ביטוי גם בהעלאת דירוג האשראי שלו על ידי חברת "סטנדרד אנד פורס", וארגון OECD אף הזמין את ישראל לפתוח בהכנות לקראת הצטרפותה לארגון.
במהלך 2007 המשיכו לפעול שני הכוחות העיקריים המשפיעים על האינפלציה בישראל בשנים האחרונות בכיוונים מנוגדים: המשך הצמיחה המהירה של הפעילות הכלכלית יוצר לחץ לעליית המחירים, ואילו מגמת התחזקות השקל מול הדולר של ארה"ב, שהחלה עוד בתחילת 2006 ונמשכה ביתר שאת בינואר 2008, פועלת למיתון עלייתם. בשנת 2007 הושפעו המחירים מגורם משמעותי נוסף - עליות המחירים החדות של הנפט, חומרים בסיסיים נוספים והמזון בעולם. הלחץ מצד הביקושים המקומיים אמנם לא ניכר במיוחד בשכר, אך איפשר ליצרנים לגלגל אל הצרכן את תוספות העלויות שנבעו מעליית המחירים העולמיים.
האינפלציה ב-2007 אופיינה, בדומה לשנים קודמות, בתנודתיות רבה: בחמשת החודשים הראשונים של השנה הסתכמה עליית מדד המחירים לצרכן ב-0.3 אחוז, לאחר ירידה מצטברת של 1.8 אחוזים בארבעת החודשים האחרונים של 2006. בשלושת החודשים יוני, יולי ואוגוסט עלה המדד ב-2.5 אחוזים (מצטבר), ואילו בארבעת החודשים האחרונים של השנה הוא עלה ב-0.6 אחוז. רוב התנודתיות במדד המחירים קשורה עדיין לתנודתיות בשער החליפין של השקל מול הדולר האמריקאי ולתמסורת החזקה מאוד משער זה אל המחירים לצרכן, תופעה שאפיינה את המשק הישראלי שנים רבות.
בתקופה הנסקרת ניכרו סימנים מהותיים ראשונים להיחלשות הקשר ההדוק בין שער החליפין של הדולר למחירי הדיור; התפתחות זו התבטאה הן בירידה משמעותית של משקל חוזי השכירות החדשים הצמודים לדולר והן בהעלאת המחיר הדולרי בחוזים שנשארו צמודים לו. עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בתופעה חולפת, הקשורה לחולשה המיוחדת הנוכחית של הדולר בעולם, או שמא אנו עדים לשינוי של ממש בהתנהגות הציבור, שינוי שיימשך גם אם הדולר ישוב ויתחזק בעולם.
התנודתיות הגבוהה של עליות המחירים מקשה על המדיניות המוניטרית בתפקידה לשמור על האינפלציה בתוך תחום היעד לאופק של כ-12 חודשים, ולעתים תכופות נוצרות סטיות מתחום זה. עם זאת, עליות המחירים במשך תקופות ארוכות יחסית, שנתיים ויותר, אכן נמצאות לרוב בתוך תחום היעד. יתירה מזו, ציפיות הציבור לאינפלציה, הנמדדות ממקורות שונים, הן לטווחים קצרים והן לטווחים ארוכים, נשמרות היטב בתוך תחום היעד. ניתן אפוא להסיק כי משטר יעד האינפלציה מספק עוגן לסביבת אינפלציה נמוכה, שלפיו הפרטים במשק קובעים את המחירים .
התפתחות חשובה נוספת בתקופה הנסקרת היא המשבר הפיננסי הנמשך בעולם המערבי. משבר זה, שהתחיל בשוק משכנתאות ה-sub-prime בארה"ב, גלש בתוך זמן קצר למדינות מפותחות אחרות ולכמה פלחים בשווקים הפיננסיים. ההשפעה הישירה של משבר זה על הגופים הפיננסיים בישראל היא עד עתה קטנה יחסית. על פי רוב ההערכות, המשבר הפיננסי יהווה גורם מרכזי להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית בארה"ב. ככל שההאטה שם תהיה ממושכת וחריפה יותר, השפעתה על המשק העולמי - ובכלל זה, במידה מסוימת, על הפעילות הכלכלית בישראל - תהיה חזקה יותר. ואולם, סימנים מהותיים של השפעות כאלה טרם ניכרו במכלול האינדיקטורים של המשק הישראלי, כולל אלו הצופים לעתיד (סקר החברות, המידע הנגזר מהעסקאות הפיננסיות, הערכות הפעילים בשווקים ועוד). כך, למשל, עלה המדד המשולב למצב המשק במהלך 2007 ביותר מ-8 אחוזים, ועלייתו ברביע האחרון הייתה העלייה הרבעונית הגבוהה ביותר בשנה זו.
חסינותו של המשק הישראלי כנגד המשבר עד כה מושתתת על מספר נדבכים מרכזיים: (א) המגזר העסקי מצליח לצמוח, להתייעל ולהרוויח; (ב) המדיניות הפיסקלית שומרת על תקציב המתאים למצב המשק; (ג) המדיניות המוניטרית חותרת ליציבות מחירים ותומכת ביציבות פיננסית, ואלה יחד יוצרות סביבה עסקית נוחה. משטר יעד האינפלציה עם תנועות הון חופשיות וניוד מלא של שער החליפין מאפשר למגזר הפרטי ליהנות מהיתרונות הרבים של גישה לשווקים הפיננסיים בעולם, ומקנה למדיניות המוניטרית גמישות רבה יחסית בהתאמת הריבית המקומית לצורכי המשק.
ואולם, בהיות המשק הישראלי משק קטן, הפתוח מאוד לסחר בסחורות ושירותים ולתנועות הון חזקות ומהירות, קובעי המדיניות המקרו-כלכלית בישראל אינם נהנים מאותה גמישות שיש לעמיתיהם במשקים גדולים כארה"ב ואזור האירו בהפעלת כלי המדיניות. מכאן החשיבות הרבה של דבקות בכללי המדיניות שקבעה הממשלה - הן בתחום התקציב והן בתחום המוניטרי - כללים הבונים ומשמרים את אמון הציבור והמשקיעים המקומיים והזרים בשמירת יציבות המחירים והיציבות הפיננסית.


בברכה,
סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל



תקציר
מדד המחירים לצרכן עלה במהלך שנת 2007 ב-3.4 אחוזים, מעל לגבול העליון של תחום של יעד יציבות המחירים. במחצית הראשונה של השנה עלו המחירים בקצב שנתי של 2 אחוזים, ואילו במחצית השנייה הגיע הקצב השנתי ליותר מ- 4.9 אחוזים.  
התפתחות מדד המחירים לצרכן בשנת 2007 הושפעה מהעלייה הגדולה של מחירי האנרגיה והמזון בעולם, וכן מעלייתם של מחירי הדיור למרות ייסוף השקל, על רקע המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית תוך הצטמצמות של עודף כושר הייצור. מדד המחירים לצרכן בניכוי אנרגיה ומזון עלה בשיעור נמוך ממרכז תחום היעד. הירידה של שער הדולר במהלך השנה (בגלל גורמים מקומיים ומגמות עולמיות) קיזזה חלק מהשפעת הגורמים שפעלו לעליית המחירים.  
קצב העלייה של מחירי האנרגיה והמזון בעולם גבר מאוד במהלך השנה, וגרם להאצת עלייתם של המחירים במדינות רבות בעולם. כך עלו מדדי המחירים לצרכן ביותר מ-3 אחוזים, בארצות הברית ב-4.1 אחוזים ובאירופה ב-3.2 אחוזים.  
תהליך הצמיחה של המשק נמשך, תוך עלייה ניכרת בצריכה הפרטית, בהשקעות וביצוא. מספר המועסקים עלה בכ-4 אחוזים, תוך ירידה של שיעור האבטלה ל-7.3 אחוזים, והשכר הממוצע עלה ב-2 אחוזים. עלות העבודה ליחידת תוצר עלתה השנה, לעומת מגמת ירידה - שהלכה והתמתנה - בשנים הקודמות. מקור גידולו של התוצר השנה הוא גידול בתשומות, לא בפריון. התפתחויות אלו מצביעות על התקרבות למצוי הניצולת של גורמי הייצור, והן עלולות להגביר את הלחץ לעליית המחירים.  
במהלך המחצית השנייה של השנה יוסף שער החליפין של השקל בכ-9.5 אחוזים מול הדולר ובכ-2 אחוזים מול סל מטבעות המחושב על פי משקלות הסחר של ישראל. התפתחות שער החליפין של השקל מול הדולר בתקופה הנסקרת התאפיינה בשתי מגמות: מגמת פיחות חד, שהחלה כבר במחצית השנייה של חודש מאי, התהפכה בתחילת אוגוסט למגמת ייסוף חד, אשר נמשכה עד סוף התקופה הנסקרת - כל זאת תוך עלייה ניכרת ברמת התנודתיות של השער.  
התחזקות השקל במחצית השנייה של השנה הושפעה בעיקר ממגמת היחלשות הדולר בעולם, שהואצה באוגוסט על רקע המשבר הפיננסי בעולם המערבי והשלכותיו על הכלכלה האמריקאית. זאת על רקע הצטמצמות פער הריביות השלילי מול ארה"ב, המשך השיפור בתנאי היסוד במשק, שתמך בהתמדתן של ההשקעות הישירות בו, ועודף בחשבון השוטף, שעל אף ירידה בהיקפו צפוי להגיע ל-3 אחוזי תוצר.  

המשטר המוניטרי בישראל: המשטר המוניטרי שבו פועל בנק ישראל חותר להשגת יציבות מחירים, המוגדרת מאז שנת 2003 כאינפלציה בטווח של 1% עד 3% לשנה. (לפירוט ראו תיבה 1 בדוח האינפלציה 17.)

דוח האינפלציה 2007, המחצית השנייה - קובץ PDF ()


לדף דוחות האינפלציה