דוח האינפלציה 2008 - הרביע השני



דוח האינפלציה 2008 - הרביע השני - קובץ PDF ()

בנק ישראל
ירושלים, תמוז התשס"ח
יולי 2008

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה לרביע השני של 2008
דוח האינפלציה לרביע השני של 2008 (התקופה הנסקרת בדוח זה) מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
מדד המחירים לצרכן עלה ברביע השני של 2008 ב-2.2 אחוזים, וב-12 החודשים האחרונים - ב-4.8 אחוזים, שיעור הגבוה במידה משמעותית מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים (3 אחוזים). התפתחות המחירים בתקופה זו הושפעה במידה ניכרת מעליות מחיריהם של חומרי הגלם בעולם בתקופה האחרונה, ובראשם הנפט והמזון. ההאצה של קצב עליות המחירים ברביע השני הקיפה את רוב סעיפי המדד; זאת בגלל ההשפעה העקיפה של עליית מחירי הדלק והמזון על עלויות הייצור של מוצרים ושירותים רבים ועל רקע קירבתו של המשק הישראלי לתעסוקה מלאה. עם זאת, ייסוף שער החליפין של השקל בתקופה זו מיתן את השפעתם של מחירי המוצרים המיובאים על מדד המחירים לצרכן.
בנק ישראל פעל בתקופה זו לשמירה על יציבות המחירים, על רקע האטה בפעילות הגלובלית בצל חששות לאי-יציבות פיננסית בעולם מזה והאצה בקצב האינפלציה מזה. באפריל הפחית בנק ישראל את הריבית במחצית נקודת האחוז, לאחר הפחתה בשיעור זהה במארס; זאת מתוך חשש כי המשבר הפיננסי בעולם יפגע באופן רציני בפעילות הכלכלית בישראל, ומתוך הערכה שההאטה הצפויה בפעילות העולמית תביא לבלימת העלייה של מחירי הסחורות תתרום גם היא להאטת הפעילות המשקית, וכל אלה יתמכו בחזרתה של האינפלציה ליעד בתוך שנה. באותה עת היה שיעור האינפלציה השנתי גבוה במעט מהגבול העליון של היעד. לקראת סוף אפריל היו מדדי המחירים גבוהים מהצפוי, נראה היה כי הסיכון למשבר פיננסי עולמי פחת, ופורסמו נתוני החשבונאות הלאומית שהצביעו על המשך הצמיחה המהירה; לפיכך עצר בנק ישראל את הפחתות הריבית. הריבית למאי נותרה אפוא ללא שינוי, ולכל אחד מהחודשים יוני עד אוגוסט (בהחלטות שהתקבלו מסוף מאי עד סוף יולי, בהתאמה) היא הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, עד לרמה של 4.0 אחוזים.
מגמת הייסוף הנומינלי והריאלי של השקל מול מטבעות אחרים נמשכה גם ברביע השני. הסבר חלקי למגמה זו ניתן למצוא בשילוב של גידול השקעותיהם של זרים בארץ, צמצום השקעותיהם של ישראלים בחו"ל והמשך קיומו של עודף, אף כי הולך ומתמתן, בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, על רקע סביבה של תעסוקה מלאה. ייסוף השקל בשנה האחרונה, תוך עליית התנודתיות בשוק המטבע, המשיכו לפעול להחלשת הקשר בין מחירי הדיור לשער החליפין מול הדולר. כתוצאה מכך השפעתו של שער הדולר על מדד המחירים לצרכן התמתנה מאוד בשנה האחרונה.
בנק ישראל המשיך לרכוש מטבע חוץ ברביע השני, בהתאם להודעתו מה-24 במארס, כדי להגדיל את יתרות מטבע החוץ. החל מה-10 ביולי הגדיל בנק ישראל את קצב הרכישות ל-100 מיליון דולרים בממוצע ליום. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת תנאי השוק הנוכחיים ולנוכח הייסוף המצטבר המהיר בשער החליפין של השקל.
מטרתה המרכזית של המדיניות המוניטרית היא שמירה על יציבות המחירים תוך תמיכה בצמיחה, בתעסוקה וביציבות הפיננסית. לכן, בתקופה שבה ניכרים מצד אחד לחצים להאצה אינפלציונית ומהצד האחר סימנים להאטה בפעילות, בולטים יתרונותיו של משטר גמיש של יעד אינפלציה: במשטר כזה, כשהאינפלציה חורגת מתחומי היעד, בנק ישראל פועל להחזרתה לתחומיו בהדרגה - בדרך כלל במהלך פרק זמן של כשנה. זאת כדי למזער את הפגיעה בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית.
על פי ההערכות של בנק ישראל וחזאים אחרים צפויה האינפלציה להמשיך ולהיות בתקופה הקרובה גבוהה מהיעד ולחזור לתחום היעד בעוד כשנה. עדכון התחזיות לאינפלציה כלפי מעלה, יחסית לדוח האינפלציה הקודם (ממאי 2008), נובע בעיקר מהמשך עלייתם של מחירי הסחורות בעולם ומדחייה של האטת הפעילות בעולם יחסית להערכות הראשונות. האטת קצב האינפלציה בשנה הקרובה מותנית במידה רבה בהתמתנות קצב עלייתם של מחירי הסחורות בעולם בתקופה זו.
התקופה הנוכחית מאופיינת באי-ודאות רבה לגבי ההתפתחויות הכלכליות בישראל, ובפרט בגורמי סיכון משמעותיים הן מצד האינפלציה והן מצד הפעילות המשקית; עיקר הסיכון נעוץ במשבר הפיננסי העולמי המתמשך וכן בקירבתו של המשק לתעסוקה מלאה. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות השוטפות ואחר ההערכות לגבי ההתפתחויות הצפויות בעולם ובארץ, ולפעול לשמירה על יציבות המחירים תוך תמיכה בפעילות ושמירה על היציבות הפיננסית.


בברכה,
סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל



תקציר
מדד המחירים לצרכן עלה במשך הרביע השני של השנה ב-2.2 אחוזים. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה בסוף יוני על 4.8 אחוזים, שיעור גבוה משמעותית מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים (3-1 אחוזים).  
חריגת האינפלציה מהיעד הושפעה במידה רבה מעליית מחירי הנפט והמזון בעולם בשנים האחרונות. ברביע השני, בדומה להתפתחויות בשאר העולם, אפיינה אינפלציה גבוהה בעיקר את סעיפי האנרגיה והמזון, אך היא ניכרה גם בסעיפים אחרים.  
על פי נתוני החשבונאות הלאומית, צמח התוצר בקצב מהיר מהצפוי ברביע הראשון. המשך הצמיחה המהירה, בסביבת תעסוקה מלאה, תרם לחריגת האינפלציה מהיעד, באפשרו גלגול מהיר של התייקרות גורמי הייצור אל המחירים.  
עם זאת, חלק מנתוני הרביע הראשון ואינדיקטורים מוקדמים לרביע השני מצביעים על האטה בקצב ההתרחבות של המשק - על רקע ההאטה העולמית, הייסוף הריאלי וסביבת התעסוקה המלאה.  
במהלך הרביע הנסקר נמשכה התחזקות השקל ותרמה למיתון השפעתם של מחירי המוצרים המיובאים על המחירים לצרכן. אולם על רקע הפחתת השימוש במנגנוני הצמדה לשער החליפין - בעיקר בענף הדיור - נמשכת התרופפות הקשר בין שער החליפין הנומינלי לבין המדד הכללי.  
בדומה לדילמות של בנקים מרכזיים רבים בעולם, מתמודד בנק ישראל עם ההשלכות של המשבר הפיננסי בארה"ב ובאירופה ועם ציפיות להאטה בצמיחה מחד גיסא, ועם עלייה בסביבת האינפלציה מאידך.  
במהלך הרביע הנסקר עבר בנק ישראל מהפחתות ריבית להעלאות ריבית, תוך שינוי בהערכת הסיכונים, שנבע מעליות גבוהות ומפתיעות בכל סעיפי המדד, מסימני רגיעה בשווקים הפיננסיים בחו"ל, ומהתמתנות הציפיות להאטה. בעולם כולו היה מעבר ממגמה מעורבת למגמה של העלאות ריבית.  
הריבית לחודש אפריל הופחתה ב-0.5 נקודת אחוז, הריבית למאי הושארה ללא שינוי, והריבית לחודשים יוני יולי ואוגוסט הועלתה בשלושה צעדים של 0.25 נקודת אחוז, עד לרמה של 4.0 אחוזים. העלאות הריבית לחודשים יוני עד אוגוסט - על רקע העלייה בסביבת האינפלציה - היו בשיעורים מדודים, בשל החשש ממשבר פיננסי גלובלי ומהאטה עתידית.  
על פי מרבית ההערכות, לרבות אלו של בנק ישראל, האינפלציה (ב-12 החודשים האחרונים) תחזור לתחומי היעד בעוד כשנה. הערכות אלו מותנות בהתמתנות מחירי האנרגיה והמזון בעולם.  
במסגרת משטר גמיש של יעד אינפלציה, פועל בנק ישראל להחזרת האינפלציה לתחומי היעד בפרק זמן של כשנה. בנק ישראל ער לסיכון שחזרת האינפלציה לתחומי היעד תארך מעבר לשנה: האצה נוספת במחירי הסחורות בעולם, שינוי במגמת שער החליפין, או גל של עליות שכר במשק יעכבו את ירידתה. לעומת זאת, ייסוף בשער החליפין, החרפת המשבר העולמי, האטת הצמיחה במשק, או ירידות במחירי הנפט והסחורות יפעלו להקדמת חזרתה של האינפלציה אל היעד.  

המשטר המוניטרי שבו פועל בנק ישראל חותר להשגת יציבות מחירים, המוגדרת כאינפלציה בטווח של אחוז אחד עד 3 אחוזים לשנה. (לפירוט ראו תיבה 1 בדוח האינפלציה 17.)

דוח האינפלציה 2008, הרביע השני - קובץ PDF ()


לדף דוחות האינפלציה