דוח האינפלציה 2009 - הרביע הראשון



דוח האינפלציה 2009 - הרביע הראשון - קובץ PDF ()

בנק ישראל
ירושלים, אייר התשס"ט
מאי 2009

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה לרביע הראשון של 2009
דוח האינפלציה לרביע הראשון של 2009 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
קצב עליית המחירים הואט משמעותית במחצית השנה האחרונה יחסית לאמצע 2008 - על רקע ירידת מחירי הסחורות בעולם והצטמצמות הביקושים המקומיים. מדד המחירים לצרכן ירד ברביע הראשון של 2009 ב-0.1 אחוז בהשפעת גורמים עונתיים. בניכוי גורמים אלו עלה המדד ברביע זה ב-0.5 אחוז. קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים היה בסוף הרביע הראשון 3.6 אחוזים, מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה, ונמוך במידה משמעותית מאשר באמצע 2008. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ירדו בסוף 2008 ירידה משמעותית, וברביע הראשון של 2009 הן התייצבו מעט מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה (1%).
השפעותיו של המשבר העולמי על המשק הישראלי, שהיו בתחילה מתונות, יחסית למדינות אחרות, ניכרות כעת בבירור בהתכווצות הפעילות המשקית, על כל ענפיה, תוך פגיעה משמעותית הן ביצוא והן בשימושים המקומיים. לצד זאת נרשמה ברביע הראשון של 2009 התייצבות בשווקים הפיננסיים: לאחר ירידות חדות של מחירי הנכסים הפיננסיים ברביע האחרון של 2008 התייצבו מחיריהם, ופערי התשואות בין איגרות החוב הקונצרניות לממשלתיות התייצבו ואף הצטמצמו במהלך הרביע הראשון של 2009, תוך חידוש חלקי של ההנפקות הקונצרניות. ייתכן שהתפתחות זו רומזת על ציפיות להקלה מסוימת בסביבה הכלכלית, אולם בשוק העבודה תתבטא ההקלה רק מאוחר יותר, שכן תגובתו של שוק זה על שינויים בפעילות באה בדרך כלל בפיגור.
על רקע החרפת ההאטה בפעילות המשקית בעולם ממשיכות ממשלות לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה, כדי לתמוך ביציבותו של המגזר הפיננסי ולסייע לפעילות הריאלית. כן מתמידים הבנקים המרכזיים במדיניות מוניטרית מרחיבה, באמצעות הורדת הריבית וכלים נוספים.
בנק ישראל נקט בתקופה זו מדיניות מוניטרית מרחיבה במטרה לצמצם את פגיעתו של המשבר העולמי בפעילות הריאלית במשק, תוך דאגה ליציבות הפיננסית ושמירה על יציבות המחירים. מראשית השנה הפחית בנק ישראל את הריבית ב-2 נקודות אחוז - מ-2.5 אחוזים בדצמבר 2008 עד 0.5 אחוז במאי 2009. נוסף על הפחתת הריבית החל בנק ישראל בפברואר לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני, כדי לתמוך בירידת התשואות, המשמשות בסיס התייחסות לקביעתן של ריביות הטווח הבינוני והארוך על האשראי במשק. כן המשיך הבנק ברכישות של מטבע חוץ, שהוחל בהן לפני כשנה.
קביעת ריבית בנק ישראל ברמה שעליה מכריז הבנק בכל חודש מחייבת פעולות לעיקור עודפי הנזילות של הבנקים; ללא פעולות אלו הריבית לטווח הקצר ביותר הייתה יורדת אל מתחת לרמה המוצהרת. מטרתן של רכישות מטבע החוץ ואיגרות החוב הממשלתיות היא לתמוך בביצועה של מדיניות מוניטרית מרחיבה כשהיכולת להוריד את הריבית הקצרה ממוצה למעשה. כל זאת כדי לעודד את הפעילות במשק ולמנוע את גלישתו לסביבה של ירידת מחירים מתמשכת.
על פי ההערכות של בנק ישראל ושל חזאים פרטיים והציפיות הנגזרות משוק ההון, צפוי שיעור האינפלציה להיות בשנה הקרובה בסביבת הגבול התחתון של יעד האינפלציה. עדכון התחזית יחסית לדוח האינפלציה הקודם נובע משינוי בתנאי הרקע: ירידה חדה יותר ממה שנחזה אז בסחר העולמי, התורמת להאטה נוספת בפעילות המקומית, וכנגדה ציפייה לעלייה מתונה של מחירי הסחורות בעולם. המשך מגמת ההאטה בפעילות העולמית, תוך החרפת ההאטה בפעילות המקומית ויציבות או ירידה של מחירי הסחורות בחו"ל, עשויים להתבטא באינפלציה נמוכה יותר, ואף שלילית.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ולפעול לשמירת האינפלציה בתחום היעד תוך עידוד הפעילות הריאלית ותמיכה ביציבות הפיננסית.
לצד המדיניות המוניטרית, שתפעל באמצעות מכלול הכלים העומדים לרשותה, על הממשלה החדשה לנקוט את המדיניות הפיסקלית הדרושה לשם תמיכה בפעילות הריאלית וצמצום פגיעתו של המיתון. כדי לאפשר את האצת הפעילות חשוב להבטיח את פעילותם התקינה של המערכת הבנקאית ושוק ההון, ובכך להקל את מימון פעילותו של המגזר העסקי. זאת תוך שמירה על יציבותה של המערכת הפיננסית, שהיא תנאי להתחדשותה של צמיחה בת-קיימא במשק.


בברכה,
סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל



תקציר
האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד ברביע הראשון של 2009 ב-0.1 אחוז, ובניכוי עונתיות הוא עלה ב-0.5 אחוז. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.6 אחוזים, אולם התפתחותו לא הייתה אחידה, והיא מצביעה על סביבת אינפלציה נמוכה ביחס לרמתה לפני החרפת המשבר העולמי בספטמבר 2008. הרקע לירידה החדה של סביבת האינפלציה הוא ירידה של הביקושים ושל מחירי הסחורות, האנרגיה והמזון בעולם ביחס לרמותיהם באמצע 2008. כן ירדו הציפיות לאינפלציה והתייצבו מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה.  
הפעילות הריאלית: ברביע האחרון של 2008 התכווצה הפעילות הכלכלית, התרחב פער התוצר, והאבטלה עלתה. אינדיקטורים מוקדמים מצביעים על המשך הירידה של הביקוש המצרפי גם ברביע הראשון של 2009. ההאטה בפעילות מושפעת בעיקר מהתכווצות היצוא על רקע ירידה של היקף הסחר העולמי. הירידה בביקושים העולמיים, התגברות אי-הוודאות והפגיעה ברכוש הציבור תומכות בהערכה כי הפעילות הממותנת תימשך גם ברביעים הקרובים.  
השווקים הפיננסיים: ברביע הנסקר הייתה התייצבות בשווקים הפיננסיים לעומת הרביע הקודם, אולם רמת הסיכון בהם עדיין גבוהה. התייצבות מסוימת נרשמה במחירי המניות בבורסה של תל אביב, פחתה פרמיית הסיכון של איגרות חוב קונצרניות, והתחדש גיוס ההון החוץ-בנקאי; אלה לא חזרו לרמות שלפני החרפת המשבר בספטמבר 2008. על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה הוסטו מטה עקומי התשואה הריאלית של איגרות החוב הממשלתיות, פוחת שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, ולראשונה מאז הרביע השלישי של 2007 נרשם גם פיחות ריאלי אפקטיבי.  
בעולם: המשבר הפיננסי מחלחל אל הכלכלה הריאלית במשקים המפותחים והמתפתחים כאחד, ולצד פעילות ממותנת נרשמים שיעורי אינפלציה נמוכים. תוכניות סיוע פיסקליות במדינות המפותחות צפויות, על פי אומדני קרן המטבע, להביא להתרחבות הגירעונות הממשלתיים במדינות אלו בשנת 2009 לכ-7 אחוזי תוצר. האטה של הפעילות הכלכלית וחשש מאינפלציה בטווח הקצר הביאו למדיניות מוניטרית מרחיבה, שכללה, לצד הורדת הריבית, גם הרחבות כמותיות.  
המדיניות המוניטרית: בהמשך לפעולותיו ברביע הקודם נקט בנק ישראל מדיניות מרחיבה, כדי להביא את האינפלציה אל יעדה, לייצב את השווקים הפיננסיים, ולתמוך בפעילות הכלכלית. בנק ישראל פעל באמצעות שלושה כלים - הריבית, רכישת מטבע חוץ ורכישת איגרות חוב ממשלתיות. במהלך הרביע הוריד בנק ישראל את הריבית עד לרמה של 0.5 אחוז באפריל 2009 - רמתה הנמוכה ביותר אי פעם - והריבית לחודש מאי נשארה ברמה זו. החל מפברואר רוכש הבנק איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני, כדי להוריד את תשואתן ובכך לתמוך בהפחתתן של הריביות לטווח הבינוני והארוך. היקף הרכישות הוא כ-200 מיליוני ש"ח בממוצע ליום, ובכוונת הבנק לרכוש 15 עד 20 מיליארדי ש"ח. כמו כן ממשיך בנק ישראל ברכישות מטבע חוץ בהיקף של כ-100 מיליוני דולר בממוצע ליום, לשם הגדלת יתרות המט"ח ותמיכה בשער החליפין.  
תחזית: על רקע זליגת המשבר לסחר העולמי ולביקושים המקומיים צפוי פער התוצר להתרחב, התוצר המקומי הגולמי צפוי להתכווץ בשנת 2009 ב-1.5 אחוזים, והאבטלה צפויה לעלות לרמה של 7.7 אחוזים בממוצע (שמשמעותה 9 אחוזים בסוף השנה). ב-2010 צפוי התוצר לצמוח ב-1 אחוז. האינפלציה, במדידה של 12 חודשים, צפויה להיכנס אל תחום היעד במהלך הרביע השני של 2009, ולנוכח התרחבות פער התוצר צפויה השנה כולה להסתכם באינפלציה בסביבות הגבול התחתון של היעד.  

המשטר המוניטרי בישראל: המשטר המוניטרי שבו פועל בנק ישראל חותר להשגת יציבות מחירים, המוגדרת כאינפלציה בטווח של אחוז אחד עד 3 אחוזים לשנה. (לפירוט ראו תיבה 1 בדוח האינפלציה 17.)

דוח האינפלציה 2009, הרביע הראשון - קובץ PDF ()


לדף דוחות האינפלציה