דוח האינפלציה 2010 - הרביע השני



דוח האינפלציה 2010 - הרביע השני - קובץ PDF ()

בנק ישראל
ירושלים, אב התש"ע
אוגוסט 2010

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה לרביע השני של 2010
דוח האינפלציה לרביע השני של 2010 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד – הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית. מדד המחירים לצרכן עלה ברביע השני של 2010 ב-1.6 אחוזים, בעיקר בהשפעת גורמים עונתיים. בניכוי הרכיבים העונתיים - פירות וירקות והלבשה והנעלה - עלה המדד ברביע זה ב-0.7 אחוז. עלייתו של סעיף הדיור, המודד באמצעות שכר הדירה את מחיר שירותי הדיור, הייתה ברביע הנסקר מהירה מזו של שאר רכיבי המדד – 2.3 אחוזים. קצב האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים התמתן ברביע השני ל-2.4 אחוזים, לאחר תקופה ארוכה של אינפלציה בקרבת הגבול העליון של היעד ואף מעליו.
ברביע הראשון נמשכה ההתאוששות בפעילות הריאלית העולמית ובסחר העולמי, בהובלתן של ארה"ב והמדינות המתפתחות, בעוד שהצמיחה באירופה הייתה מתונה יותר. על רקע רמת פעילות נמוכה מזו הפוטנציאלית ושיעורי אבטלה גבוהים יחסית נותרה סביבת האינפלציה העולמית ממותנת.
במהלך הרביע השני החריף משבר החובות הפיסקליים, בעיקר במדינות דרום אירופה, ולפיכך התגברה מאוד אי-הוודאות בשווקים הפיננסיים בעולם, וגם בישראל; זאת במיוחד בתחילת הרביע, עד להכרזתם של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבין-לאומית על קרנות לסיוע לאותן מדינות באירופה הנתונות בקשיים פיננסיים, ועד שמדינות אלה החלו לנקוט מדיניות פיסקלית מרסנת כדי להתמודד עם המשבר. לאחר מכן נבלמו הירידות בשווקים הפיננסיים, אולם אי-הוודאות נותרה גבוהה.
הפעילות הכלכלית במשק הישראלי המשיכה להתרחב ברביע השני של 2010, אף כי חלק מהאינדיקטורים לרביע זה מצביעים על האטה בקצב ההתרחבות. על פי הנתונים שבידינו נראה כי בעוד שהביקושים המקומיים הוסיפו להתרחב, גידול היצוא, המושפע ישירות מההתפתחויות בעולם, התמתן. בשוק העבודה ניכרת מגמת ההתאוששות, ומתבטאת בהמשך הירידה של שיעור האבטלה ובעלייה של השכר הריאלי.
המשבר הפיסקלי במדינות אירופה עלול להשפיע על המשק הישראלי - בגלל פגיעה אפשרית בביקושים ליצוא של ישראל והשפעה על שוק ההון הישראלי בשל המיתאם בינו לבין השווקים הפיננסיים בעולם. שער החליפין הנומינלי והריאלי של השקל יוסף במשך רוב הרביע השני, אולם באמצע יוני התהפכה המגמה: בסוף הרביע הוא פוחת, וכן ביולי. רכישת מטבע חוץ על ידי בנק ישראל באפריל ובמאי מיתנה את הייסוף בחודשים אלה. ביוני לא התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ.
המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בתקופה הנסקרת נקבעה במסגרת תהליך החזרתה של הריבית לרמה נורמלית, התואמת את תנאי המשק וסביבת האינפלציה. יחד עם זאת, התגברות אי-הוודאות לגבי המצב הכלכלי בעולם והשפעתו על המשק הישראלי התבטאה בהאטת קצב העלאתה של הריבית ברביע השני. ריבית בנק ישראל לאפריל הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, ל-1.5 אחוזים, והושארה ברמה זו עד חודש יולי. הריבית לאוגוסט הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, ל-1.75 אחוזים. מגמת הירידה של האינפלציה לעבר מרכז היעד, (בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים), התגברות אי-הוודאות לגבי קצב התאוששותו של המשק הישראלי בהמשך השנה והציפייה להשארת הריביות של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם ברמות נמוכות עוד לזמן ממושך - כל אלה תמכו בהשארת הריבית ללא שינוי במשך הרביע השני. כדי למתן את המשך העלייה המהירה של מחירי הדירות בראשית 2010 ואת ההתרחבות המהירה של האשראי לדיור - בין היתר על רקע הריבית הנמוכה - ולתמוך ביציבות הפיננסית, הוציא המפקח על הבנקים בבנק ישראל הוראה, שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי, המורה לבנקים לבחון בקפידה את נושא האשראי לדיור, תוך דרישה להפרשה נוספת בגין הלוואות לדיור שניתנו ביחס מימון גבוה. צעד זה תואם את הגישה שלפיה, לצורך יישום מדיניות הבנק המרכזי, יש מקום להפעיל כלים מקרו-יציבותיים (macro prudential), נוסף על השימוש בכלים המוניטריים הרגילים, כדי לטפל בנושאים הקשורים ליציבות הפיננסית. השימוש בכלים אלה מאפשר השפעה ממוקדת - בשונה משינויים בריבית, המשפיעים על המשק כולו.
קצב האינפלציה צפוי להיות בשנה הקרובה בחלקו העליון של תחום יעד האינפלציה, והצמיחה צפויה להיות נמוכה במקצת מ-4 אחוזים, כך שפער התוצר השלילי יצטמצם מעט. עם זאת, עקב אי-הוודאות לגבי התפתחותו של המשבר באירופה והשפעתו על כלכלת העולם ועל המשק הישראלי, ייתכן שהפעילות והאינפלציה יסטו משמעותית מהתחזית. גם להתפתחותם של מחירי הדיור בתקופה הקרובה צפויה להיות השפעה על התפתחות האינפלציה.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ולפעול לשמירה על האינפלציה בתחום היעד, תוך תמיכה בפעילות הריאלית ושמירה על היציבות הפיננסית. מסלול הריבית ייקבע גם בעתיד בהתאם לסביבת האינפלציה, לתנאי המשק, להתפתחויות העולמיות, ובכלל זה לתוואי הריבית העולמית, ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל.
במארס השנה התקבל בכנסת חוק בנק ישראל החדש, והוא נכנס לתוקף ביוני. החוק החדש מעגן את עצמאותו של בנק ישראל באמצעות הגדרה ברורה של יעדי הבנק, תפקידיו ודרך קבלת ההחלטות, וכן באמצעות קביעת הכלים להשגת היעדים ודרך הפעלתם. החוק קובע שהיעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא שמירה על יציבות המחירים, ועימו תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה ושמירת יציבותה של המערכת הפיננסית. עם כינונה של ועדה מוניטרית, על פי חוק זה, יתקבלו החלטות המדיניות המוניטרית, ובפרט ההחלטות על שינויים בריבית, במסגרתה.


בברכה,
סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל



תקציר
האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ברביע השני של 2010 (הרביע הנסקר) בשיעור מצטבר של 1.5 אחוזים. הגורם העיקרי לעליית המדד הוא עליית מחירים עונתית, בעיקר בסעיפי הפירות והירקות וההלבשה וההנעלה; המדד ללא סעיפים אלו עלה בשיעור של 0.7 אחוז. במהלך הרביע הנסקר התמתן קצב האינפלציה השנתי, וביוני היה שיעורו 2.4 אחוזים - בתחום יעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים עלו מעט ונותרו בחלקו העליון של יעד האינפלציה.  
הסביבה העולמית: במהלך הרביע הנסקר החריף משבר החובות הפיסקליים, ובעטיו עלתה רמת הסיכון בשווקים הפיננסיים, ומחירי הנכסים הפיננסיים ירדו בשיעורים חדים. בתגובה על החרפת המשבר הכריז האיחוד האירופי יחד עם קרן המטבע הבין-לאומית על תוכנית סיוע למדינות המצויות במשבר חוב. על רקע תוכניות הסיוע נבלמו הירידות של מחירי הנכסים, אולם אי-הוודאות נותרה גבוהה. התאוששות הכלכלה העולמית נמשכה בתקופה הנסקרת, אף כי לא במידה אחידה: קצב ההתאוששות בארצות הברית ובמדינות המתפתחות היה גבוה מאשר באירופה.  
הפעילות הריאלית: ברביע הראשון של 2010 נמשך במשק הישראלי תהליך ההתאוששות, בהתבסס על עלייה בצריכה הפרטית וביצוא, וכך הצטמצם פער התוצר השלילי. אינדיקטורים לפעילות ברביע הנסקר מצביעים על האטה של קצב ההתאוששות, על רקע התמתנות היצוא.  
שער החליפין: התפתחות שער החליפין של השקל ברביע הנסקר לא הייתה אחידה. בתחילת הרביע נמשכה מגמת הייסוף בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, על רקע היחלשות האירו, עודף במאזן התשלומים ופער ריביות בין ישראל למשקים אחרים. בתקופה זו המשיך בנק ישראל להתערב בשוק מטבע החוץ במקרֵי התחזקות חריגה של השקל. בסוף הרביע התהפכה המגמה, ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת בשיעור ניכר. בסך הכול הוא פוחת במשך הרביע הנסקר בשיעור מתון.  
השווקים הפיננסיים: : מחירי הנכסים הפיננסיים ירדו ברביע הנסקר בשיעורים משמעותיים, על רקע החרפתו של משבר החובות הפיסקליים באירופה. במקביל נרשמו עלייה בסיכון הפיננסי ומעבר של משקיעים לאפיקים סולידיים. בדומה להתפתחויות בשווקים הפיננסיים בעולם נבלמה בחודש יוני ירידת מחיריהם של הנכסים הפיננסיים בישראל, אך אי-הוודאות נותרה גבוהה.  
המדיניות המוניטרית: ברביע הנסקר המשיך בנק ישראל בתהליך ההתאמה של מידת ההרחבה המוניטרית לקצב ההתאוששות של המשק, במטרה לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתרום להמשך ההתאוששות בפעילות המשקית תוך תמיכה ביציבות הפיננסית. על רקע ההחרפה של משבר החובות הפיסקליים וההתפתחויות בעקבותיה הואט במהלך הרביע הנסקר קצב העלאות הריבית. הריבית לחודש אפריל הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 1.5 אחוזים, לחודשים מאי עד יולי היא הושארה ללא שינוי, ולחודש אוגוסט היא הועלתה שוב ב-0.25 נקודת אחוז. לנוכח העלייה המהירה של מחירי הדירות, וכיוון שמרבית האינדיקטורים תומכים בהשארת הריבית בסביבה נמוכה, הפעיל בנק ישראל צעדים מקרו-יציבותיים לטיפול בעליות המחירים בשוק הדיור, בשל השפעתן האפשרית על יציבות המערכת הפיננסית.  
תחזית בנק ישראל: להערכת בנק ישראל שיעור האינפלציה ב-12 החודשים הבאים יעמוד על כ-2.6 אחוזים. הייסוף האפקטיבי, שהיה בחודשים האחרונים, ופער התוצר השלילי, שעדיין קיים - תוצאת השפעתו של המשבר העולמי על הפעילות המשקית בישראל - יתמכו בריסון האינפלציה. הצמיחה בשנים 2010 ו-2011 תסתכם, להערכת הבנק, ב-3.7 ו-4.0 אחוזים, בהתאמה, כך שפער התוצר השלילי יצטמצם במהלך שנים אלה. שיעור האבטלה צפוי להמשיך ולרדת במתינות בשנים 2010 ו-2011. תחזיות אלה צפויות להתממש במקביל לתהליך הדרגתי של העלאת ריבית בנק ישראל.  

דוח האינפלציה 2010, הרביע השני - קובץ PDF ()


לדף דוחות האינפלציה