דוח האינפלציה 2010 - הרביע הרביעי



דוח האינפלציה 2010 - הרביע הרביעי - קובץ PDF ()

בנק ישראל
ירושלים, שבט התשע"א
פברואר 2011

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה לרביע הרביעי של 2010
דוח האינפלציה לרביע הרביעי של 2010 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
ברביע הנסקר נמשכה ההתאוששות, שהחלה עוד באמצע 2009, בפעילות הריאלית ובתעסוקה, וניכרו סימנים ללחצים אינפלציוניים. מדד המחירים לצרכן עלה ברביע הרביעי של 2010 ב-0.7 אחוז, ובניכוי הרכיבים העונתיים - פירות וירקות והלבשה והנעלה - הוא עלה ב-0.2 אחוז. עלייתם של מחירי האנרגיה והמזון הייתה מהירה מזו של שאר רכיבי המדד, 1.4 אחוזים, והם משכו כלפי מעלה את המדד הכללי. בסעיף הדיור (המתבסס על שכר הדירה), שהוביל את האינפלציה ברביעים הקודמים, הייתה ברביע הנסקר התמתנות. קצב האינפלציה בהסתכלות על שנים עשר החודשים האחרונים עלה מעט ברביע הנסקר ביחס לקודמו - ל-2.7 אחוזים. על פי סקר מחירי הדירות (רכישה) הואצה עליית מחיריהן בחודשים אוקטובר ונובמבר לאחר חודשיים של התמתנות.
האינדיקטורים לפעילות הריאלית ברביע הנסקר - סקר החברות, המדד המשולב והמודלים להערכת ההווה (nowcasting) לרביע הרביעי - מצביעים על המשך מגמת הצמיחה בקצב דומה לזה של הרביע הקודם. על פי הערכותינו התרחבו ההשקעות והיצוא בקצב מהיר, ואילו הצריכה הפרטית (כולל השוטפת) עלתה בשיעור מתון, לאחר יציבות ברביע הקודם. התחזית לרביע הרביעי מתבססת, בין השאר, על נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי של 2010, שלפיהם צמח התמ"ג ב-4.4 אחוזים, נמשך הגידול המהיר של ההשקעות, הואצה הצריכה הציבורית, ואילו בצריכה הפרטית וביצוא הסחורות והשירותים נרשמה יציבות.
מנתוני שוק העבודה לרביע השלישי ומאינדיקטורים לרביע הרביעי של 2010 עולה כי שיעור האבטלה במשק נמוך יחסית (בהשוואה היסטורית), אף כי הוא עלה ברביע הנסקר כתוצאה מעלייה מתונה של שיעור ההשתתפות. לפי שעה לא ניכרים לחצי שכר משמעותיים. השכר הריאלי והנומינלי אמנם עלו ברביע השלישי, אך עלות העבודה ליחידת תוצר (המביאה בחשבון את העלייה בפריון העבודה) ירדה ברביע זה. יחד עם זאת, חברות המשתתפות בסקר החברות מדווחות במרבית הענפים על עלייה, אמנם מתונה, בקושי לגייס עובדים מקצועיים - סימן להתקרבות אל תעסוקה מלאה.
ברביע השלישי של 2010 נמשכה מגמת הצמיחה בכלכלה העולמית. עם זאת הצמיחה במשקים המפותחים עדיין נמוכה (יחסית לצמיחה הפוטנציאלית), למרות האצתה בארצות הברית וביפן ברביע השלישי. באירופה התמתן מעט שיעור הצמיחה. בשוקי העבודה בארצות אלה עדיין לא מסתמנת התאוששות, ושיעורי האבטלה נותרו גבוהים. לפי אינדיקטורים שונים ההתאוששות המהירה יחסית במשקים המתפתחים (בהשוואה למפותחים) נמשכה גם במהלך הרביע הנסקר. על רקע זה העלאת הריביות במשקים אלו, לצד דחייה של הצפי להעלאות הריבית לסוף 2011 במשקים המפותחים (בעיקר בארה"ב ובאירופה), המשיכה לעודד יבוא הון למדינות המתפתחות, ובדומה להן גם לישראל.
במהלך הרביע הנסקר המשיך בנק ישראל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית, שמטרתה העיקרית לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד, תוך תמיכה בפעילות המשקית ושמירה על היציבות הפיננסית. הריבית לחודש אוקטובר הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 2 אחוזים, ובחודשים נובמבר, דצמבר וינואר 2011 היא הושארה ללא שינוי. לשם המשך השגתם של יעדי המדיניות, בפרט לנוכח עלייה בציפיות האינפלציה בעת האחרונה, העלה בנק ישראל את הריבית בפברואר 2011 ל-2.25 אחוזים.
על פי נתוני מאזן התשלומים יבוא ההון לישראל ברביע הנסקר התמקד ברכישת מילוות קצרי מועד (מק"ם) ובהפקדות של זרים בבנקים מקומיים ופחות בהשקעות ריאליות ובמניות. כך הגיעה יתרת החזקותיהם של הזרים בישראל לכרבע מיתרת המק"ם. ניתן אפוא להסיק שיבוא הון זה, המשפיע על שער החליפין, מונע בעיקר משיקולים קצרי טווח. לשם צמצום השפעות קצרות טווח אלה על שער החליפין התערב בנק ישראל בשוק ורכש מטבע חוץ. בינואר 2011 הטיל בנק ישראל על תושבי ישראל חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ, ועל תושבי חוץ - חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ ובמק"ם. כן הטיל בנק ישראל על התאגידים הבנקאיים חובת נזילות בגין עסקאות בנגזרי מטבע חוץ מול תושבי חוץ.
שערי החליפין הנומינלי האפקטיבי והריאלי של השקל נותרו בתחילת הרביע הנסקר ללא שינוי משמעותי, ובמחצית השנייה של הרביע הם יוספו - על רקע התרחבות פער הריביות בין ישראל למשקים הגדולים והעודף בחשבון השוטף.
לנוכח העליות המשמעותיות של מחירי הדירות (יחסית למדד הכללי) ושל היקפי האשראי לדיור, וחרף הערכות כי אין בועה בשוק הדיור ב-2010, נקט בנק ישראל צעדים מקרו-יציבותיים שמטרתם לייקר את הריבית על המשכנתאות (אלה הניתנות בריבית משתנה וביחס מימון גבוה), ובכך לצמצם את חשיפת הציבור והבנקים לסיכוני ריבית ואשראי בשוק הדיור.
הסיכונים העיקריים העומדים בפני המשק הישראלי בזירה הגלובלית הם (א) אי-וודאות לגבי הצמיחה, ובמיוחד אי-וודאות ביחס להתמודדותן של חלק ממדינות אירופה וארה"ב עם גירעונות פיסקליים גבוהים (מידת הקונסולידציה הנדרשת והיכולת לבצעה) והשפעתה על כלכלת העולם, ובכלל זה על הביקושים ליצוא הישראלי; (ב) מגמת עלייה של המחירים המסתמנת בשוקי הסחורות בעולם, שעלולה להביא לעליית האינפלציה בעולם כולו, גם בישראל.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ולפעול לשמירה על האינפלציה בתחום היעד, תוך תמיכה בפעילות הריאלית ושמירה על היציבות הפיננסית. מסלול הריבית ייקבע גם בעתיד בהתאם לסביבת האינפלציה, לתנאי המשק ולהתפתחויות העולמיות, ובכלל זה לתוואי הריבית העולמית, ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל.


בברכה,
סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל



תקציר
האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ברביע הרביעי של 2010 (הרביע הנסקר) בשיעור של 0.7 אחוז. הגורם העיקרי לעלייה זו הוא עליית מחירי האנרגיה והמזון, על רקע עליית מחיריהם בעולם. קצב האינפלציה השנתי (ב-12 החודשים האחרונים) נשאר בתחום יעד האינפלציה, ובדצמבר הוא עמד על 2.7 אחוזים. ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נותרו במהלך הרביע הנסקר בקרבת גבולו העליון של יעד האינפלציה.  
הסביבה העולמית: תהליך ההתאוששות בכלכלת העולם נמשך במהלך הרביע הנסקר, והצמיחה במשקים המתפתחים הייתה גבוהה יותר מאשר במשקים המפותחים. במדינות אירופה השרויות במשבר חוב עלתה רמת הסיכון. על רקע שיעורי הצמיחה השונים הריביות במדינות המתפתחות גבוהות יותר, מה שעודד יבוא הון למדינות אלו, והביא בחלקן להגברת מדיניות ההתערבות בשוק מטבע החוץ ולהטלת מגבלות על תנועות ההון. לנוכח שיעורי הצמיחה הנמוכים במשקים המפותחים הגדולים ואי-הוודאות לגבי מידת התמדתה צפויות ריביות הבנקים המרכזיים במשקים אלו להתחיל לעלות רק בסוף 2011.  
הפעילות הריאלית: ברביע השלישי של 2010 צמח התוצר במשק הישראלי ב-4.4 אחוזים - שיעור נמוך מזה של הרביע הקודם, תוצאת התמתנות בצמיחת היצוא וירידה בצריכה הפרטית. אינדיקטורים לפעילות ברביע הנסקר מצביעים על המשך מגמת הצמיחה בקצב דומה לזה של הרביע השלישי.  
שער החליפין: בתחילת הרביע הנסקר נותר שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ללא שינוי משמעותי, ובמחצית השנייה של הרביע הוא יוסף בשיעור של 4 אחוזים, על רקע פער הריביות בין ישראל למשקים הגדולים והעודף בחשבון השוטף.  
השווקים הפיננסיים: במהלך הרביע הנסקר נרשמו עליות במדדי המניות בישראל. התפתחות זו דומה למגמות במשקים המובילים בעולם, ומנוגדת להתפתחויות במדינות אירופה הסובלות ממשבר חובות, שבהן נרשמו עלייה של הסיכון וירידה של מחירי המניות.  
המדיניות המוניטרית: במהלך הרביע הנסקר המשיך בנק ישראל בתהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמתה הנורמלית, במטרה לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד, תוך תמיכה בפעילות המשקית ושמירה על היציבות הפיננסית. כדי להשיג את יעדי המדיניות השתמש בנק ישראל במיגוון הכלים העומדים לרשותו - ריבית בנק ישראל, התערבות בשוק מטבע החוץ ופעולות מקרו-יציבותיות. הריבית לחודש אוקטובר הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 2 אחוזים, לחודשים נובמבר עד ינואר 2011 היא הושארה ללא שינוי, ולחודש פברואר היא הועלתה שוב, לרמה של 2.25 אחוזים; במהלך הרביע הנסקר רכש בנק ישראל מטבע חוץ בהיקף של כ-5.2 מיליארדי דולרים, דבר שקיזז מן הכוחות אשר פעלו לייסוף שער החליפין. לאחר תום הרביע הנסקר הטיל בנק ישראל על תושבי חוץ חובת דיווח על עסקאות בנגזרי מטבע חוץ ובמק"ם, ועל תושבי ישראל - חובת דיווח על עסקאות במטבע חוץ. כן הטיל בנק ישראל על התאגידים הבנקאיים חובת נזילות בגין עסקאות בנגזרי מטבע חוץ מול תושבי חוץ; לנוכח העליות המהירות של מחירי הדירות ושל היקף האשראי לדיור, ובשל השפעתן האפשרית על יציבות המערכת הפיננסית, נקט הפיקוח על הבנקים צעדים להקטנת הסיכון הפיננסי בשוק הדיור (צעדים מקרו-יציבותיים).  
תחזית: להערכת חטיבת המחקר שיעור האינפלציה ב-12 החודשים הבאים יעמוד על כ-2.6 אחוזים, והריבית תועלה בהדרגה, עד לכ-3.3 אחוזים ברביע האחרון של 2011.  

דוח האינפלציה 2010, הרביע הרביעי - קובץ PDF ()


לדף דוחות האינפלציה