מערכת הבנקאות בישראל, סקירה שנתית 2003

03/11/2004 |  בנק ישראל
הקדמת המפקח על הבנקים, יואב להמן

בשנת 2003 חל שיפור בתוצאות העסקיות של התאגידים הבנקאיים, לאחר שנתיים קשות שפקדו את מערכת הבנקאות. במקביל ולנוכח הירידה בהיקף האשראי, חל שיפור מהותי בהלימות ההון של הבנקים, דבר המצביע על שיפור בחוסנה של המערכת הבנקאית. מגמת השיפור בתוצאות העסקיות שהסתמנה במהלך 2003 נשמרה במחצית 2004, לאחר שגם בה נרשמה רווחיות גבוהה בצד יציבות בהיקף האשראי.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי חלק מהגידול החד ברווחים שרשמו הבנקים השנה נבע מגורמים מחזוריים, זמניים באופיים, ובפרט הרווחים שנבעו מהתמורות בשוק ההון. בכללם, רווחים בתיקי הנוסטרו שנבעו מירידת שיעורי הריבית במשק במהלך השנה. לצד השיפור ברווחיות ובמדדי היעילות, עקב גידול ההכנסות המימוניות והתפעוליות, נרשמה עלייה ריאלית של כ-6% בהוצאות השכר הישירות. עלייה זו בולטת עוד יותר על רקע העובדה שמצבת העובדים הממוצעת ב-2003 נמוכה ב- 1,135 משרות מזו של שנת 2002, בעקבות מהלכי התייעלות לא קלים, שתרומתם קוזזה למעשה על ידי עליית השכר.

ההתאוששות הקלה בפעילות הכלכלית במשק, החל מהמחצית השנייה של שנת 2003, הביאה לירידה בהיקף ההוצאה השנתית בגין הפרשות לחובות מסופקים והשפיעה אף היא על הגידול ברווחי הבנקים. אולם, רמתן של ההפרשות לחובות מסופקים, בצד עלייה נוספת ביתרת האשראי הבעייתי של הבנקים ובמשקלו מסך האשראי, מעידים כי סיכון האשראי במערכת הבנקאות נותר גבוה. ההתאוששות שחלה בפעילות במשק בסוף שנת 2003 טרם מצאה את ביטויה בשיפור כושר ההחזר של לווים במערכת הבנקאות. הדברים אמורים במיוחד לגבי ענף הבינוי והנדל"ן, שממשיך להיות גורם סיכון אשראי מרכזי למערכת הבנקאות.

כל אלה מחייבים את הבנקים להמשיך לקיים רמת זהירות גבוהה בניהול סיכוני האשראי ולשמור על הלימות הון גבוהה, שכן גם לאחר השיפור בהלימות ההון במערכת הבנקאות בישראל, היא עדיין אינה גבוהה בהשוואה למקובל בעולם.

עקרונות "באזל 2", שגובשו בתהליך בינלאומי ממושך, ופורסמו במסמך סופי מיום 26.6.04, נועדו בראש ובראשונה לקדם את ניהול הסיכונים במערכת הבנקאית ואת ניהול הלימות ההון שכנגדם, על מנת לחזק את היציבות הפיננסית. היערכות זו מצריכה קביעת מתודולוגיות ובנייה והטמעה של מערכות מידע ומערכות לניהול סיכונים מתקדמות בכל שדרות הפעילות הבנקאית. הפיקוח על הבנקים בישראל רואה בקידום ההיערכות ובהטמעת עקרונות "באזל 2" - תוך שיפור ניהול הסיכונים בבנקים - יעד פיקוחי מרכזי בשנים הקרובות.

אתגר חשוב נוסף ניצב בפני הבנקים והוא ההיערכות לסביבה תחרותית יותר במערכת הבנקאות עצמה ובשוקי הכספים וההון: לאחרונה השלימה "ועדת בכר" את המלצותיה לשכלול שוקי הכספים וההון בישראל ולהגברת התחרות בהם. המלצות אלה, כאשר ייושמו, צפויות להשפיע על מבנה הקבוצות הבנקאיות ועל דפוסי פעילותן בשוקי ההון -וכפועל יוצא מכך - על תמהיל ההכנסות שלהם. במקביל, ירכזו כל הרשויות מאמץ לקדם מכשירים שיאפשרו שיכלול וגיוון נוסף של השווקים - כמו הסדרי קנייה מחדש (Repo), רכישות/מכירות בחסר (Short), הנפקה של ניירות ערך מסחריים (Commercial papers), עידוד צעדי האיגוח בשווקים השונים (Securitization) וזירוז תהליך הנפקה של אג"ח קונצרני. פיתוח מכשירים ושווקים אלה יפתחו מצד אחד בפני הבנקים אפשרויות חדשות לניהול פעילותם וסיכוניהם. מצד שני, הם יחשפו אותם לתחרות גוברת על האשראי והפיקדונות הבנקאיים. יש להניח כי יישום ההמלצות יפתח פתח גם לשיווקם של מוצרים שעד כה לא התאפשרה למערכת הבנקאית מעורבות בהפצתם.

השנה באה לידי ביטוי נרחב דרישה נחרצת מצד הציבור, מהכנסת ומרשויות הפיקוח השונות להגביר ולשפר את רמת התחרות בבנקאות עצמה. הפיקוח על הבנקים בחן השנה את מדיניותו הכוללת בנושא עמלות הבנקים. בעקבות זאת הציע בנק ישראל לעגן בחקיקה את אחריותו וסמכותו של הפיקוח על הבנקים לטפל גם בהיבט זה. על מנת להמעיט את ההתערבות בניהול הבנקאי, מוצע להגדיר בחוק את העילות המצדיקות התערבות בתעריפי העמלות. עילות עיקריות להתערבות בגובה העמלות יהיו כאשר יימצא שהן פוגעות בתחרות, או שלא יכולה להתקיים בהן תחרות, עמלות הבאות בכפילות לעמלות אחרות או שאין כנגדן שירות ממשי, וכן במספר מצומצם של שירותים בנקאיים חיוניים. הפיקוח על הבנקים בוחן גם דרכים להקלת מעבר לקוחות מבנק לבנק - כאמצעי נוסף לעידוד התחרות במערכת.

מערך טכנולוגיית מידע משוכלל וזמין הוא תנאי חיוני לניהול בנקאות מודרנית. ההתפתחויות הטכנולוגיות המתמשכות, האצת השימוש בשירותי בנקאות ישירים ומגמת ההסתייעות הגוברת בשירותי מיקור חוץ (Outsourcing), העצימו את הסיכונים התפעוליים ואף חשפו מוקדי סיכון חדשים. הבנקים נדרשים למזער סיכונים אלה בתהליכי ניהול קפדניים ולעשות שימוש מושכל בכלי שליטה, ניטור ובקרה מתקדמים. בשנת 2003 הורחבו הסטנדרטים הפיקוחיים לניהול מערך טכנולוגיית המידע בבנקים, על מנת לסייע במזעור סיכונים אלו. ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות ומהפכת השימוש במחשבים אישיים וברשת האינטרנט אפשרו לבנקים להציע יותר שירותים בנקאיים מחוץ לסניף, ובכך להקטין את מספר הסניפים והעובדים ולהתייעל. יחד עם זאת, תהליכים אלה כרוכים גם בפגיעה מסוימת בשירות הבנקאי ללקוחות ועלולים לכרסם ביתרונם היחסי העיקרי של הבנקים - קשריהם עם לקוחותיהם לצורך הפצת המכשירים הפיננסיים השונים.

ניתן לסכם ולומר שמכלול תהליכים אלה יחייב את הבנקים להיערך בשנים הקרובות לניהול מתוחכם ויעיל יותר של פעילותם, של סיכוניהם, של משאביהם ושל הקצאת הונם בסביבה תחרותית ותובענית יותר.

יואב להמן                
המפקח על הבנקים          


פרק א' - מערכת הבנקאות הישראלית -הפעילות, הסיכונים והביצועים ב־2003 ובבחינה ארוכת טווח
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

בשנת 2003 חל שיפור בביצועיה של מערכת הבנקאות הישראלית, לאחר שנתיים קשות שפקדו אותה. השיפור בביצועי המערכת התבטא בעלייה חדה בתשואה להון, לצד אי שינוי מהותי בהיקף הסיכונים ובעיקר סיכוני האשראי (שנותרו גבוהים) להם חשופה מערכת הבנקאות. בתשואה להון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות חל גידול חד מ-2.8% ב-2002 ל-8.4% ב-2003. העלייה הניכרת שחלה השנה ברווחיות חמש הקבוצות הבנקאיות הנה תוצאה של שני גורמים עיקריים, אשר אפיינו כל קבוצה בנפרד: עלייה חדה ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, מ-16.8 מיליארד ש"ח ל-18.5 מיליארד ש"ח, לצד ירידה חדה בהפרשות לחובות מסופקים מ-7.2 מיליארד ש"ח ל-6.0 מיליארד ש"ח.  

לגידול הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס תרמו בעיקר הרווחים שרשמו הבנקים מההתפתחויות בשוק ההון, הכוללים רווחים משערוך איגרות חוב וממכירתן. רווחים אלו נבעו מירידת הריביות במשק בשנת 2003 (בטווח הקצר - ריבית בנק ישראל ירדה במהלך השנה מ-9.1% ל-5.2%, ובטווח הארוך – התשואה הריאלית לפדיון של איגרות חוב ממשלתיות ירדה מ-5.7% ל-4.3%), וזאת לאחר שנה בה ריביות אלו עלו באופן הדרגתי ובכך השפיעו שלילית על רווחי הבנקים.

תרומת הרווחים שרשמו הבנקים מההתפתחויות בשוק ההון לגידול הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס הייתה כ-1.3 מיליארד ש"ח. השנה חל גידול בפער הריביות הכולל של הבנקים המסחריים מ-2.19% בשנת 2002 ל-2.48% בשנה זו. על אף הגידול בפער הריביות הכולל נראה כי לא הייתה להתפתחות זו תרומה חיובית לעלייה ברווחי המימון, וזאת מאחר שהיקפי האשראי ירדו בשנה זו (הסיבות לירידה בהיקפי האשראי יפורטו בהמשך).

בנוסף לכך, התוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות בישראל הושפעו באופן חיובי מהשיפור בפעילות המשקית בישראל. לאחר שנתיים של מיתון עמוק במשק, הסתמנה לקראת מחצית שנת 2003 התאוששות בפעילות המשקית בישראל, אשר התבטאה בעלייה בתמ"ג בכ-1.3%, ובעלייה במדד המשולב למצב המשק בכ-1.1%, וזאת לאחר שנתיים רצופות של ירידות במדדים אלה. התפתחויות חיוביות אלו התבטאו, ולו חלקית, בירידה החדה שנרשמה השנה בהפרשות לחומ"ס (בסך של כ-1.2 מיליארד ש"ח) בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, אם כי רמתן עדיין גבוהה יחסית. ההכנסות התפעוליות הושפעו גם הן באופן חיובי מההתאוששות במצב המשק, אך גם מהגאות בשוק ההון אשר תרמו גם יחד לגידול בהכנסות הבנקים מעמלות בגין פעילות לקוחותיהם בניירות ערך, ולגידול ברווחי הבנקים ממימוש מניות בהשוואה להפסדים ממכירתן בשנת 2002.

פרק ב' - מבנה מערכת הבנקאות בישראל והתחרות בראייה ארוכת טווח
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ג' - ההתפתחויות העיקריות בפעילות ובתוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

סך הנכסים המאזניים של הבנקים המסחריים הפועלים בישראל גדלו השנה בשיעור מתון של 1% לעומת שנת 2002, והסתכמו בכ-689 מיליארד ש"ח. היחס מאזן לתמ"ג נשאר קבוע בשלוש השנים האחרונות ברמה של כ-1.67. בצד ההתחייבויות, נרשמה השנה יציבות יחסית בגיוס פיקדונות מהציבור (גידול בשיעור מתון של 0.9%). בצד הנכסים, נרשמה ירידה ביתרת האשראי לציבור (המהווים כ-60% מסך הנכסים) בסך של 13 מיליארד ש"ח (ירידה בשיעור של 3%). כתוצאה מהירידה ביתרת האשראי הבנקאי, לצד יציבות יחסית בפיקדונות הציבור, נוצרו לבנקים עודפי מקורות. עודפים אלו נותבו על ידי הבנקים לרכישת איגרות חוב – בעיקר אג"ח ממשלתיות במגזר הלא צמוד ("שחר" ו"גילון"). היקף השקעות הבנקים באג"ח אלו הסתכם בכ-27 מיליארד ש"ח - גידול בשיעור של כ-52% לעומת 2002. השינוי בתמהיל השימושים של הבנקים, במשולב עם ירידות חדות בשיעורי הריבית במשק, פעלו השנה להגדלת הרווחים ובכך להגדלת הערך המוסף של מערכת הבנקאות. בשנת 2003 חל גידול ביחס ערך מוסף לתמ"ג של הבנקים המסחריים מ-3.4 בשנת 2002 ל-4.1 השנה.

בשנת 2003 בולטת במיוחד הירידה החדה (של 61%) בסך צרכי האשראי במשק, הכוללים אשראי בנקאי ישיר ותחליפי אשראי, כגון גיוסים משוק ההון. מגמת הירידה בצרכי האשראי במשק החלה בשנת 2001 בעקבות המיתון ששרר במשק. בשנת השיא (שנת 2000) צרכי האשראי במשק היו גבוהים ביותר מפי 8 מצרכי האשראי בשנת 2003, וכן לראשונה בשנת 2003 גיוסי האשראי הבנקאי היו שליליים.

כמו כן בלטה השנה העלייה בתיק נכסי הציבור, שהגיע לרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון, סך של כ-1,400 מיליארד ש"ח. העלייה בתיק נכסי הציבור הושפעה בעיקר מהגיאות בשוקי ההון בארץ ובעולם, שהעלתה את ערכם של ניירות הערך.

פרק ד' - הסיכונים והלימות ההון
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ה' - פעילות הפיקוח על הבנקים
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()