מערכת הבנקאות בישראל, סקירה שנתית 2004

05/09/2005 |  בנק ישראל
הקדמת המפקח על הבנקים, יואב להמן

בשנת 2004 נמשך השיפור בתוצאות העסקיות של התאגידים הבנקאיים ובהלימות הונם. הדבר מצביע על שיפור בחוסנה של המערכת הבנקאית – תוצאת גידול זעיר בלבד של היקף תיק האשראי ועלייה חדה של הרווח.

הרווחים הגבוהים שרשמה מערכת הבנקאות השנה הקיפו את רוב רכיבי ההכנסות וההוצאות, ובלטו במיוחד עלייה ברווחי המימון וירידה בהפרשות לחובות מסופקים. ההתאוששות במשק לצד הפעילות הערה בשוק ההון הגדילו גם את הכנסות הבנקים משירותים המניבים עמלות. את השיפור ברווחי הבנקים קיזזה מעט עלייה של ההוצאות בגין עובדים, ובפרט הוצאות השכר הישירות.

על אף ההתאוששת הכלכלית, סיכוני האשראי עדיין גבוהים, כפי שהשתקף בשיעור הגבוה של החובות הבעייתיים בסך האשראי (כ-11%), בהפרשות לחובות מסופקים ובשיעורן הגבוה של הפרשות אלו מסך האשראי. סיכון מיוחד מציב ענף הבינוי והנדל”ן, השרוי בהאטה מתמשכת זה תקופה ארוכה. לפיכך על הבנקים להמשיך ולנקוט זהירות רבה בניהול סיכוני האשראי שלהם ומדיניות שמרנית של הפרשות לחובות מסופקים.

ריכוזיות תיק האשראי הבנקאי השתפרה השנה מאוד; הירידה העיקרית הייתה בקרב הלווים הגדולים: משקל האשראי ללווים שיתרת חבותם עולה על 5% מההון העצמי של הקבוצה ירד בכל חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, בשיעורים של 10% עד 48%. שיפור זה הושג הן הודות להחמרת ההגדרות של קבוצות הלווים הגדולות על פי הוראת הפיקוח על הבנקים והן הודות לגידולו של הון הבנקים. בניגוד לחששות שהועלו לפני החלת ההוראה, הצמצום שהיא גרמה בהיקף האשראי לקבוצות הלווים הגדולות בבנקים לא יצר מחנק אשראי אצל קבוצות אלו, כי הן הפנו את ביקושן לשוק ההון – דבר שתורם להתפתחות והעמקה של שוק האשראי החוץ-בנקאי.

לאחרונה (יולי 2005) הושלמה החקיקה המתחייבת ליישום המלצות “ועדת בכר”. הפיקוח על הבנקים, שהיה שותף מלא לעיצוב המלצותיה, לא רואה ברפורמה זו משום איום על יציבות הבנקים, אלא הזדמנות חשובה לשכלול שוקי הכספים וההון בישראל, הגברת התחרות ומזעור ניגודי העניינים. הפרדת הבעלות על פעילות שוק ההון (ביטוח, קופות הגמל, פנסיה וקרנות נאמנות) מהבנקים תאפשר לגורמים אלה להוות איום תחרותי על הבנקים. מחקר שנערך לאחרונה בפיקוח על הבנקים מראה, כי במדינות שבהן מערכת הבנקאות חשופה יותר לאיום תחרותי, גם אם היא ריכוזית מאוד, רמת התחרות גבוהה יותר. הפרדת הבעלות והניהול של הקופות והקרנות מהבנקים תתרום רבות לפיתוח שוק הון עמוק ופעיל, שיאפשר לבנקים לנהל בצורה מושכלת יותר את סיכוני האשראי, השוק והנזילות ולשתף את גורמי השוק בסיכונים אלה. הפרדת הבעלות גם תעקור מהשורש את בעיית ההטיות שהתגלו בייעוץ של הבנקים ללקוחותיהם בדבר כדאיות ההשקעה בקרנותיהם וקופותיהם (ועמן - את הסיכון התפעולי/משפטי הגלום בנוהג קלוקל זה). יתר על כן, ההפרדה תאפשר לרתום את רשת ההפצה וכושר הניתוח הכלכלי של הבנקים לטובת הלקוחות בייעוץ אובייקטיבי לרכישת המכשירים המתאימים ביותר לכל לקוח.

כחלק מהרפורמה אוחדו והורחבו הסמכויות של גורמי הפיקוח השונים, ובמסגרת זו עוגנה בחוק סמכות המפקח על הבנקים להוציא את הוראות הניהול הבנקאי התקין. נוסף על כך, הוקנתה לו הסמכות להטיל קנס מינהלי על בנקים שיפרו כללי חוק והוראות. תיקונים אלה משלימים מהלך חקיקה קודם, משנת 2004, אשר הסמיך את המפקח על הבנקים, בין השאר, להתערב למניעת מינוי, או להשעיית נושאי משרה בלתי ראויים בבנקים. כל אלה ישפרו את אפקטיביות הפיקוח על הבנקים הן בתחום היציבותי והן בתחום יחסי בנק-לקוח.

עקרונות “באזל II” נועדו לקדם את רמת ניהול הסיכונים, ובכלל זה את ניהול הלימות ההון, במערכות בנקאות בעולם. הפיקוח על הבנקים רואה ביישום עקרונות אלה יעד אסטרטגי עיקרי לשנים הקרובות, חלק ממהלך שיפור הניהול של סיכוני האשראי בבנקים. חשוב שהקבוצות הבנקאיות הגדולות יאמצו את גישת המודלים הפנימיים המתקדמים לצורך חישוב הלימות ההון, כדי ליצור זיקה הדוקה יותר מאשר בעבר בין הלימות ההון לסיכונים שהבנקים חשופים להם. בתחום האשראי יהיה על הבנקים לשדרג את מערכות דירוג הלווים באופן שתואם את כללי באזל II, על פי טיוטת קווים מנחים שפרסמנו. שדרוג מהותי יידרש גם בתחום הבקרה הפנימית וניהול סיכוני התפעול בבנקים, כפי שמתחייב מכללי “באזל II” ומהתקנים החדשים במדינות המתקדמות.

בשנים האחרונות הואץ וכמעט נשלם תהליך מיזוגם של הבנקים הזעירים בישראל אל תוך בנקים גדולים יותר, או הפסקת פעילותם כבנקים. במסגרת זו נרכשו ומוזגו לתוך בנקים גדולים שישה בנקים, שני בנקים נוספים הפסיקו את פעילותם הבנקאית וויתרו על רישיונם, ורישיונו של בנק אחד בוטל. התפתחות זו היא גם תוצאת מדיניות מכוונת של הפיקוח על הבנקים, שכן הבנקים הזעירים התקשו לשרוד ברמת ההוצאות הנדרשת כיום לשם הפעלת מערכות ניהול ובקרה ההולמות בנקאות מודרנית. רמת הסיכונים בבנקים אלה הייתה גבוהה, בעוד שתרומתם לתחרות במערכת הייתה זניחה. הפיקוח על הבנקים ליווה תהליך רגיש זה מקרוב, והבטיח את השלמתו בהצלחה, תוך שמירת כספי המפקידים בפרט וענייני הלקוחות בכלל.

תשומת לב מיוחדת ומשאבים ניכרים מקדיש הפיקוח על הבנקים לתחום יחסי בנק-לקוח:

בנושא עמלות הבנקים ערכנו בחינה-מחדש של מדיניות הפיקוח, והגדרנו את הקריטריונים להתערבות בגובהן של עמלות מסוימות – בעיקר כאלה שפוגעות בתחרות, או מבטאות העדר תחרות. הצענו לעגן זאת בחקיקה ולהסמיך את הפיקוח על הבנקים לפקח גם על היבט זה. כחלק מהפעילות להגברת התחרות הוציא המפקח על הבנקים לאחרונה הוראה בנושא “העברת פעילות וסגירת חשבון הלקוח”, שמטרתה לפשט את ההליכים הטכניים הכרוכים במעבר מבנק לבנק, ולמזער את הטרחה הנגרמת ללקוח בתהליך זה.

כדי להתמודד עם בעיית החריגות ממסגרות האשראי, נקבעה הוראה המחייבת את הבנקים לקבוע לכל לקוח המעוניין בכך מסגרת אשראי המתאימה לצרכיו, לכושר ההחזר שלו ולביטחונותיו, ולא לאפשר בשום אופן חריגות ממנה. מתכונת ניהול החשבונות שהשתרשה בישראל, המאופיינת בחריגות ניכרות ומתמשכות ממסגרות האשראי, פוגעת בלקוחות, בגלל אי-הוודאות באשר לתנאים ולשיקולים המנחים את הבנק בהחלטותיו אילו חיובים לא לכבד. הדבר מקשה גם על אכיפת חוק צ’קים ללא כיסוי, ולכן פוגע במחזיקים בצ’קים כאלה ובאמון הציבור באמצעי תשלום זה. מנקודת מבטו של התאגיד הבנקאי - עלולות להיפגם באופן מהותי שליטתו בסיכוני האשראי של הלווים הספציפיים ויכולתו להעריך מראש את סיכוני התיק בראייה כוללת.

הפיקוח על הבנקים עדכן השנה גם את ההסדרה בתחום כרטיסי החיוב - הכללים להנפקת כרטיסי החיוב, מסירתם (ואמצעי זהירות בתהליכים אלה), חידושם, ביטולם, ומתכונת הטיפול בעסקאות מתמשכות לאחר ביטול כרטיס. כמו כן הורחב המידע הניתן במסגרת החשבון החודשי על אופן המרת מטבע חוץ בעסקות רכישה בחו”ל והגילוי לגבי אופן צבירת הנקודות/הכוכבים ומימושם.

בסיכום - השיפור בחוסן הבנקים הוא נקודת זינוק נוחה לאתגרי השנים הקרובות: שידוד מערכות הניהול, התפעול והבקרה והביקורת על פי התקנים המתקדמים שבבסיס הנחיות ועדת באזל החדשות (“באזל II”), יישום הרפורמה על פי המלצות “ועדת בכר” והגברת התחרות בבנקאות (ובתחומים האחרים של הפעילות הפיננסית) תוך התייעלות, חדשנות, הורדת מחירים והעלאת רמת השירות ללקוחות. הפיקוח על הבנקים ילווה תהליכים אלה מקרוב וינחה אותם, ובמקביל ימשיך לשפר את הגילוי הנאות ללקוח ואת ההוגנות בקשריו ופעילותו עם הבנק.

יואב להמן                
המפקח על הבנקים          


תוכן העניינים
קובץ PDF ()

פרק א' - מערכת הבנקאות הישראלית - הפעילות , התוצאות העסקיות והסיכונים ב-2004
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ב' - מבנה מערכת הבנקאות
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ג' - פעילות הפיקוח על הבנקים לשנת 2004
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()