מערכת הבנקאות בישראל, סקירה שנתית 2009

27/07/2010 |  בנק ישראל
הקדמת המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו


בשנת 2009 התנהל במשק הישראלי ובמשקים בעולם תהליך מתון של התאוששות מאחד המשברים החמורים שידעה הכלכלה הגלובלית; צעדי ההתערבות היזומים שנקטו בנקים מרכזיים וממשלות רבות ברחבי העולם הביאו לעצירת מגמת ההתדרדרות, ואף לסימנים ראשוניים של שינוי ולראשיתה של התייצבות.
על אף חשיפתו הרבה של המשק הישראלי, כמשק קטן ופתוח, להתפתחויות בשוקי העולם, ההתאוששות בו הקדימה את מרבית משקי המערב. זאת הודות לתנאים המקרו-כלכליים החיוביים ששררו בו בעת תחילתו של המשבר העולמי וליציבותה ואמינותה של המערכת הפיננסית המקומית. ואולם, למרות בלימת המגמה השלילית בכלכלה הריאלית ושיפור מוקדם מהצפוי במדדי פעילות רבים, אי-הוודאות עדיין רבה; זאת לנוכח החששות באשר להמשך ההתפתחויות החיוביות בכלכלה העולמית, עם שוך השפעתן של תוכניות הייצוב במדינות רבות ובצל ההתפתחויות השליליות בגוש האירו.
על רקע התמורות האמורות שמרה מערכת הבנקאות הישראלית על חוסנה ויציבותה והציגה שיפור בביצועיה, בתוצאותיה העסקיות וירידה בחשיפתה לסיכון. שיפור זה במצב המערכת הבנקאית התרחש השנה בצד השלמת המהלך התלת-שנתי של הפיקוח על הבנקים להטמעתם של עקרונות באזל II הן במערכת הבנקאית והן בפיקוח על הבנקים.
השנה נקטנו מספר מהלכים לשיפור חוסנם של התאגידים הבנקאיים והמערכת הבנקאית בכללותה. העיקרי שבהם היה חיזוק הלימות ההון ואיכותו במערכת, אף מעבר ליעד ההון של 12%. יחס הלימות ההון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות גדל והגיע לשיא של כ-13.7% במונחי באזל I וכ-13.6% במונחי באזל II - בדומה לרמתו במערכות בנקאות רבות בעולם. זאת, בין היתר, בזכותן של פעולות פיקוח שנקטנו במהלך השנה, ובעיקר בראשיתה, על רקע ההתפתחויות בשוקי העולם וחוסר הוודאות באשר למשך המשבר ועוצמתו: הגבלות על חלוקת דיבידנדים, העמדת ערבויות ממשלתיות לצורך גיוס הון ועידוד גיוס הון.
במהלך השנה בנה הפיקוח על הבנקים סדרת תרחישים שונים, המבטאים מיגוון אירועים בדרגות חומרה שונות, כולל זעזועים מקרו-כלכליים ופיננסיים, ובחן את השפעתם על יציבות המערכת הבנקאית. נמצא שגם לאחר השפעתם של הזעזועים השונים שנבחנו יחס הלימות ההון הממוצע במערכת הבנקאית נותר מעל המינימום הנדרש.
בהמשך למהלכים אלה, ועל רקע פרסומה של טיוטת ההמלצות של ועדת באזל בנושא חיזוק העמידות של המגזר הבנקאי מדצמבר 2009, דרשתי מהתאגידים הבנקאיים, בחודש יוני 2010, להגיש לפיקוח על הבנקים תוכנית סדורה שעל פיה יחס הון הליבה לנכסי הסיכון יגיע עד סוף 2010 ל-7.5% לפחות.
במהלך השנה פחתה חשיפתם של התאגידים הבנקאיים לסיכון אשראי - בין היתר עקב התרחבותה של הפעילות הריאלית וההתאוששות בשוקי ההון ובשוק העבודה, שהובילו לשיפור באיכות האשראי. עם זאת, רמת הסיכון המאפיינת פעילות זו נותרה גבוהה, בעיקר על רקע אי הוודאות הקשורה להתפתחויות בחו"ל.
ההפרשות לחובות מסופקים גדלו השנה במקצת ונשמרה בהן יציבות ביחס לרמתן אשתקד. ההפרשות לחובות מסופקים אמורות לשקף גם את אי-הוודאות לגבי הפעילות הכלכלית, וככאלה עליהן להיות שמרניות ולהבטיח רמת הפרשות נאותה גם בעתיד. כדי לענות על צורך זה ולחדד את הקשר שבין סיכוני האשראי להפסדי האשראי תוך שיפור תהליך ניטור הסיכונים עצמו, פרסמתי הוראה בנושא "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשי אשראי", שהחלתה נקבעה לינואר 2011 - תוצר של עבודה ממושכת בפיקוח על הבנקים בשיתוף המערכת הבנקאית.
השנה הציגו התאגידים הבנקאיים שיפור ניכר ברמות הרווח ובמדדי הרווחיות. עם זאת, בניגוד לשיפור המתמשך בשנות הגאות שקדמו למשבר, עמדו בבסיס השיפור השנה גורמי השפעה חיצוניים למערכת הבנקאית, שספק רב אם יפעלו בעתיד הקרוב באותו כיוון ובאותה עוצמה. התאגידים הבנקאיים נאלצו להתמודד השנה עם סביבת ריבית נמוכה ויציבה - תוצאת המדיניות המוניטרית המרחיבה שנקט בנק ישראל - אשר הביאה לירידה חדה של רווחי המימון הנגזרים מפעילות התיווך הקלסית. כנגד זאת סייעה לתאגידים ההתפתחות החיובית בשוקי ההון בארץ ובעולם, שהובילה לגידול של רווחי המימון הנגזרים משוק ההון ושל ההכנסות התפעוליות. ביעילותם התפעולית של התאגידים הבנקאיים נרשם השנה גידול, אולם זאת, במידה רבה, עקב רגישותם של המדדים השונים למחזורי העסקים במשק, דרך הכנסות התאגידים. על רקע ייחודיות התנאים במשק וההתפתחויות בהסדרה ובניהול הסיכונים עומדת המערכת הבנקאית בפני אתגרים רבים, ובראשם יצירת מקורות הכנסה לנוכח רמתן הגבוהה של ההוצאות. על כן צריכים התאגידים הבנקאיים לחתור להגברת היעילות התפעולית באמצעות חקירת פונקציית ההוצאה וצמצום ההוצאות התפעוליות.
במהלך השלמת ההטמעה של עקרונות באזל II במערכת הבנקאית, המשכנו השנה לפעול לקידום הנהגתם של עקרונות ממשל תאגידי הולם. הפיקוח על הבנקים מייחס לנושא זה חשיבות עליונה, מפני מרכזיותו בהגברת אמון הציבור במערכת הבנקאית וחיזוק יציבותה: במסגרת זו הנחיתי את התאגידים הבנקאיים להיערך ולהשלים עד סוף 2009 מדיניות תיגמול הולמת, וקבעתי את עקרונותיה. הפיקוח על הבנקים עוקב אחר הטיפול בנושא ומתערב במידת הצורך. בדצמבר 2009 נתתי הנחיה למינוי מנהל סיכונים ראשי בתאגיד הבנקאי, שיעמוד בראש פונקציית ניהול סיכונים בלתי תלויה. מהלך זה צפוי לחזק את הבנת הסיכונים בתאגידים הבנקאיים ולהבטיח את ניהולם הזהיר.
חוק בנק ישראל החדש, שנכנס השנה לתוקף, רותם גם את הפיקוח על הבנקים לפעילות לשם השגת יעדיו, וביניהם השמירה על יציבותה של המערכת הפיננסית כולה והבטחת פעילותה הסדירה. זאת, בין השאר, באמצעות קידום מדיניות מקרו-יציבותית (Macro-prudential), שמטרתה חיזוק עמידותה של המערכת הפיננסית בפני זעזועים ומיתון ההשפעה של התממשות סיכון פיננסי על הכלכלה הריאלית. במסגרת זו, ובמסגרת יעדיו המוגדרים של הפיקוח על הבנקים לפעול להגנת הצרכן, נקטתי בשנה האחרונה מספר פעולות למיתון התפתחויות בלתי רצויות בשוק הנדל"ן ובמערכת הפיננסית.
במהלך השנה הנחיתי את התאגידים הבנקאיים לפעול בזהירות הראויה בעת העמדת הלוואות לדיור בריבית משתנה. התערבות זו נדרשה עקב גידול היקף ההלוואות האלה, ונועדה למנוע מצב שבו עלייה של הריבית תוביל לגידול ההחזר החודשי של הלווים ותיצור אצל חלקם קושי להמשיך ולפרוע את תשלומי ההלוואה כסדרם. בהמשך הבהרתי לתאגידים הבנקאיים את הסיכונים הנשקפים מפעילות קבוצות הרכישה הן לחברי הקבוצה והן לתאגיד הבנקאי המממן, והוצאתי הנחיה בדבר הטיפול ההולם בהלוואות מסוג זה. בחודשים האחרונים, על רקע התפתחויות מקרו-כלכליות וסביבה של ריביות נמוכות, גדלו הביקושים בשוק הדיור, ועמם עלו המחירים. מחשש להתפתחותה של בועה בשוק הנדל"ן, הוצאתי טיוטה להתייעצות, המנחה את התאגידים הבנקאיים להחזיק הפרשה נוספת לחובות מסופקים בשיעור של 0.75% לפחות בגין יתרת הלוואות אשר מומנו בשיעור הגבוה מ-60%. פעולות אלו צפויות לרסן התפתחויות בלתי רצויות, אשר פגיעתן תתגלגל בסופו של דבר לפגיעה בטובת הציבור.
הפיקוח על המערכת הפיננסית נועד בראש ובראשונה להגן על טובת הציבור - הגנה שמשמעה, בין היתר, הבטחת הנכסים שבידיו, קיום רציפות בפעילות הפיננסית ותמחור הוגן של השירותים הפיננסיים. נמשיך לחתור להנהגת פרקטיקות וסטנדרטים בין-לאומיים במערכת הבנקאות ובפיקוח על הבנקים, אשר יבטיחו את יציבותם של התאגידים הבנקאיים והמערכת הבנקאית ויגבירו את אמון הציבור בהם. כן נוסיף ונפקח על איכות נכסי התאגידים, איכות ההון ואיכות הניהול במטרה לתמוך בפעילות הכלכלית במשק, הנשענת ברובה על המערכת הבנקאית כספק עיקרי של נזילות והון.

רוני חזקיהו
המפקח על הבנקים


תוכן העניינים והקדמת המפקח על הבנקים
קובץ PDF ()

פרק א': ההתפתחויות בפעילות מערכת הבנקאות בישראל
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ב': התוצאות העסקיות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ג': הסיכונים והלימות ההון
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ד': פעילות הפיקוח על הבנקים
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()