מערכת הבנקאות בישראל, סקירה שנתית 2011

25/07/2012 |  בנק ישראל

הקדמת המפקח על הבנקים, דוד זקן


סביבת הפעילות של המערכת הבנקאית בשנת 2011 התאפיינה בהתגברות הסיכונים; זאת, במידה רבה, בהשפעת ההתפתחויות השליליות במערכת הפיננסית הגלובלית, על רקע התמשכותו של משבר החובות באירופה והמשך ההאטה בצמיחה העולמית. את הסיכון בסביבת הפעילות הבנקאית העלו גם גורמים מקומיים בהם ירידות תלולות של שערי המניות, עלייה של מרווחי הסיכון, ירידה ביכולת למחזר חובות בשוק החוץ-בנקאי, בעיקר בקבוצות העסקיות הגדולות ובחברות הנדל"ן, וכן התגברות החששות הגיאופוליטיים באזור.
חרף התפתחויות אלה צמח המשק הישראלי בשנה זו בשיעור של 4.7% - קצב מהיר ביחס למדינות המפותחות, ומערכת הבנקאות המשיכה להציג רווחיות נאותה ושיפור בהלימות ההון ולשמור על יציבותה ועמידותה. עם זאת, במהלך השנה התמתן קצב הצמיחה הרבעוני, וירד משיעור של 5.1% ברביע הראשון לשיעור של 3.1% ברביע האחרון. מגמה זו נמשכה גם ברביע הראשון של 2012 והשליכה לרעה על הפעילות הבנקאית.
כדי להבטיח את המשך עמידותה של המערכת הבנקאית בפני זעזועים חמורים, ולחזק את יכולתה למלא את התחייבויותיה כלפי המפקידים, המשיך הפיקוח בנקיטת צעדים לחיזוק הלימות ההון של הבנקים בישראל. צעדים אלה ננקטו כחלק מההיערכות לאימוץ הנחיות באזל III בישראל, שעיקרן, הגדרה מחדש של רכיבי ההון, הגדלת יחס הון הליבה, חיזוק דרישות הנזילות והפחתת המינוף. הנחיות באזל III נועדו לטפל בחולשות שצפו ועלו במשבר הפיננסי של 2008-2009. חולשות אלה הביאו להתמוטטותם של בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים במדינות אחרות, ובהמשך לכך - לפגיעה בשוקי ההון ובמשקים של מדינות רבות.
במסגרת ההיערכות ליישום באזל III בישראל, קבענו במארס 2012 הנחיות הדורשות מכל התאגידים הבנקאיים להגדיל, עד ליום 1.1.2015, את יחס הון הליבה המינימלי שלהם לשיעור של 9%. שני הבנקים הגדולים, בנק לאומי ובנק הפועלים, נדרשים להגדיל את יחס הון הליבה בנקודת אחוז נוספת, ולהגיע עד ליום 1.1.2017 ליחס של 10%. צעד זה מחזק את יציבות הבנקים, הנדרשת להמשך הפעילות התקינה של המשק הישראלי ולביטחון פיקדונות הציבור. החתירה להשגת יעדי ההון צריכה להיות במתווה הדרגתי, כדי שיובטח המשך הספקת האשראי הבנקאי, החיוני לצמיחת המשק.
לצד חיזוק הלימות ההון המשכנו לפעול ליישום תקנים בין-לאומיים לניהול סיכונים וממשל תאגידי. כך פעלנו לקידום ההסדרה בנושא ניהול הסיכונים בראייה כלל-תאגידית, וכן קבענו הוראות העוסקות בניהול סיכונים ספציפיים. כמו כן פרסמנו, לראשונה, הוראה בנושא פונקציית הביקורת הפנימית.
בהתייחס לפרופיל הסיכונים של המערכת, סיכון ריכוזיות הלווים בתיק האשראי הבנקאי ממשיך להיות מוקד סיכון, שלהתממשותו עלולה להיות השפעה משמעותית על הונם של התאגידים הבנקאיים. לפיכך פעלנו במהלך השנה להפחתת סיכון זה באמצעות הקשחת המגבלות החלות על החבות של לווה וקבוצת לווים. כמו כן, כדי להפחית את הסיכונים הנובעים משוק הדיור, קבענו הנחיה שלפיה חלק ההלוואה הניתן בריבית משתנה לא יעלה על שליש מסך ההלוואה של הלווה. מגבלה זו מפחיתה הן את הסיכון המקרו-יציבותי מהתפתחויות בשוק הדיור והן את הסיכון שלווים יתקשו בפירעון חובות המשכנתה עם עליית הריבית.
לנוכח החשיבות שבהיערכות מוקדמת של המערכת הבנקאית להספקת שירותים בנקאיים חיוניים במצבים שונים, שעלולים לגרום שיבושים חמורים בפעילותה, הסדרנו, בהוראה מקיפה, את נושא ההמשכיות העסקית. כמו כן, לנוכח ניסיונות תקיפה מתמשכים על אתרי אינטרנט ומערכות מידע של מוסדות ישראליים שונים, קבענו מסגרת לטיפול בסיכון הכרוך במתקפה על מערך טכנולוגיית המידע של הבנקים בישראל.
בשנת 2011 המשכנו לפעול לשיפור הגילוי והמדידה בדוחות הכספיים של הבנקים. בין היתר החלו הבנקים, לראשונה, ליישם את ההוראה בעניין "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי" - הוראה מרכזית שיישומה חייב תקופת ארוכה של היערכות אינטנסיבית הן בפיקוח על הבנקים והן בתאגידים הבנקאיים. יישום ההוראה משפר את היכולת לוודא שההפרשה להפסדי אשראי משקפת אל נכון את כל ההפסדים הצפויים בתיק האשראי, גם אם טרם זוהו. נוסף על כך הוא משפר את יכולת הבנקים לעקוב אחר סיכוני האשראי ולנהל אותם, וכן מגביר את היכולת להשוות בין תאגידים בנקאיים בישראל וביניהם לבין בנקים בעולם.
במהלך השנה קודמו בישראל שינויים בעלי השלכות ארוכות טווח, שנועדו ליצור תשתית איתנה למבנה החזקות מבוזר בבנקים בישראל. במסגרת זו הושלמו תיקונים לחוקי הבנקאות, ביניהם הנחיות בדבר המנגנון למינוי דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה, כללים המגדירים למי עומדת הזכות למנות דירקטורים בבנק כזה ואמצעים להגברת השקיפות ו"משמעת השוק" בהליך של בחירת דירקטורים בבנקים - בין אם יש בהם גרעין שליטה ובין אם אַין. במקביל פרסמנו מסמכי עקרונות, המתייחסים לדרישות הפיננסיות והאחרות שמציב בנק ישראל בפני מי שמבקש לרכוש שליטה בבנק, וכן לאופן ביזורו של גרעין שליטה בבנק - מסמכים שהוצגו להערות הציבור. כמו כן, בפברואר 2012 פורסמו המלצות "הוועדה להגברת התחרותיות במשק" שמטרתן לצמצם את הריכוזיות וניגודי העניינים במשק. להמלצות הוועדה עשויות להיות השלכות על הבנקים בישראל. כך למשל, ההמלצה בדבר הפרדה בין החזקה של תאגידים ריאליים לפיננסיים עשויה להביא לשינויים בהרכב השליטה בחלק מהבנקים.
בהמשך להמלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, שר האוצר ונגיד בנק ישראל מינו בדצמבר 2011 צוות בין-משרדי בראשותי. הצוות בוחן אמצעים שונים להגברת התחרותיות בענף הבנקאות, ובייחוד להעצמת כוח המיקוח של הלקוחות, לפישוט המוצר הבנקאי וכן לשיפור ושכלול של תחום שירות נתוני האשראי, בעיקר עבור מגזרי משקי הבית והעסקים הקטנים. הצוות מצא לנכון לשים דגש על הגברת התחרות במגזרים אלו, בין היתר, באמצעות הקטנת פערי המידע והסרת חסמי המעבר.
בסיכום, בפני הבנקים בישראל ובעולם ניצבים אתגרים משמעותיים, וסיכונים לא מבוטלים ממשיכים להעיב על הסביבה המקומית והגלובלית, ומשפיעים על התוצאות העסקיות של הבנקים. חוסנה של מערכת הבנקאות בישראל עמד לנו בתקופת המשבר הגלובלי האחרון, בעוד שבמשקים אחרים בעולם גבה מחירים כבדים, תוך גרימת הפסדים למפקידים, הגדלת הגירעונות הממשלתיים לצורך חילוץ בנקים מכשל, ופגיעה בצמיחה הכלכלית. חשוב שלקחי המשבר הפיננסי האחרון יהיו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בבנקים, בפיקוח על הבנקים ובגופים אחרים המשפיעים על פעילותה של המערכת הבנקאית. לא פחות מכך חשוב כי הבנקים יהיו קשובים לרחשי הציבור, וינקטו צעדים שיגבירו את האיכות והתחרותיות בשירותים הבנקאיים. לנוכח פער בין יעילותם התפעולית של התאגידים הבנקאיים בישראל לבין יעילותן של מערכות בנקאות במדינות OECD עולה צורך בצעדי התייעלות משמעותיים. שיפור ביעילות התפעולית יאפשר לתאגידים הבנקאיים להציע ללקוחותיהם שירותים ומוצרים פיננסיים בעלויות נמוכות מאלו הנהוגות כיום, בלי שהדבר יפגע ביציבותם ובאיכות השירות והמוצרים שהם מספקים לציבור בישראל.

דוד זקן
המפקח על הבנקים

תוכן העניינים והקדמת המפקח על הבנקים
 קובץ PDF

פרק א': תמצית ההתפתחויות
הפרק בשלמותו

פרק ב': ההתפתחויות במערכת הבנקאות
הפרק בשלמותו

פרק ג': פעילות הפיקוח על הבנקים
הפרק בשלמותו