הפיקוח על מערכות התשלומים

מטרת הפיקוח על מערכות התשלומים היא להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במשק, ובכך להבטיח את יעילותן, יציבותן, בטיחותן ואמינותן, זאת באמצעות קביעת תקנים, הסדרה, בקרה ואכיפה.​​​​​​​


מערכות תשלומים וסליקה הן חלק חיוני מהתשתית הפיננסית במדינה, ותפעולן היעיל תורם לכלל הביצועים הכלכליים וליציבותו של המשק. עם זאת, אם מערכות התשלומים אינן פועלות בצורה יעילה, תקינה, אמינה ובטוחה הן יכולות לחשוף את המשתתפים ואת מערכות התשלומים לסיכונים שונים – בהם סיכון משפטי, סיכון אשראי, סיכון נזילות, סיכון עסקי כללי, סיכון משמורת, סיכון השקעה וסיכון תפעולי. סוג הסיכון ורמת הסיכון הגלומים בתשתית שוק פיננסי ו/או על המשתתפים בה יהיו תלויים בסוג ובמבנה של תשתית השוק הפיננסי.
לפירוט הסיכונים בפעילותן של התשתיות הפיננסיות


הפיקוח על מערכות התשלומים ממלא מספר תפקידים, ואלה העיקריים שבהם: 
§     קביעת תקנים – אימוץ כללים בינלאומיים לצורך הפחתת הסיכונים במערכות התשלומים ובתשתיות הפיננסיות בישראל. כללים אלו יהוו קווים מנחים לפיהם תיקבע ההסדרה;
§     הסדרה – פרסום הוראות המסדירות את פעילותן של מערכות התשלומים בישראל;
§     בקרה
                      1.       בחינת פעילותן של מערכות התשלומים המפוקחות לשם איתור וזיהוי הסיכונים הטמונים בפעילותן;
                      2.       מתן המלצות למפעילי מערכות בדבר הצעדים שעליהם לנקוט לצמצום הסיכונים שאותרו;
§     אכיפה – נקיטת הצעדים הדרושים כדי להבטיח את עמידת מפעילי המערכות בהוראות הפיקוח על מערכות התשלומים.
 

הפיקוח על מערכות התשלומים יתמקד בבחינת היבטים שונים של פעילות המערכות המבוקרות בהתבסס על עקרונות בינלאומיים שפרסם ה-BIS בנושא הפיקוח על תשתיות השוק הפיננסי ((Financial Market Infrastructure.

כלים ליישום הפיקוח על ידי בנק ישראל



ההכרה בעוצמתם ובהיקפם של הסיכונים הכרוכים בסליקה הניעה את הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) לקבוע תקנים בינלאומיים למערכות תשלומים וסליקה.
באפריל 2012 פרסמו ה-BIS והוועדה למערכות תשלומים וסליקה של IOSCO (-CPSS-IOSCO) דוח המציג את העקרונות לפיקוח על התשתיות הפועלות בשוק הפיננסי (להלן: "עקרונות ה-FMI"). הדוח כולל תקנים לפעילותן של כלל התשתיות הפיננסיות, והעקרונות הקבועים בו מחליפים את עשרת עקרונות הליבה (Core Principles) של ה-BIS.
הדוח כולל סדרה מקיפה של 24 עקרונות, שנועדו לחול על כל הגופים המהווים את תשתית השוק הפיננסי –  מערכות תשלומים וסליקה  (Payment Systems), מערכות לניהול בטוחות (Central Securities Depositories)), מערכות לסליקת ניירות ערך (Securities Settlement Systems), מערכות צד נגדי מרכזי (Central Counterparties) ומערכות מסחר (Trade Repositories). בנוסף, הדוח מכיל חמישה תחומי אחריות של בנקים מרכזיים ורגולטורים נוספים בשוק​. במסגרת תחומי אחריות אלה, הבנקים המרכזיים נדרשים, בין היתר, לאמץ את העקרונות לתשתיות השוק הפיננסי של CPSS-IOSCO וליישם אותם בעקביות.
בנובמבר 2014 החליט בנק ישראל לאמץ את עקרונות ה-FMI ולהחיל אותם על מערכות תשלומים "מבוקרות" ומערכות תשלומים "מבוקרות מיועדות". מהלך זה בוצע בתיאום עם הרגולטורים השונים. כמו כן, רשות ניירות ערך החליטה להחיל את העקרונות החדשים על מסלקות הבורסה כדי לוודא את יציבותן ויעילותן, מתוקף תפקידה לפקח עליהן, על פי חוק ניירות ערך.
 בדצמבר 2012 פרסמו ה-BIS וה-CPSS-IOSCO מסמך המציג את המתודולוגיה ליישום עקרונות ה-FMI Disclosure Framework and Assessment Methodology")") (להלן: "מסמך המתודולוגיה"). מסמך המתודולוגיה ישמש כבסיס להערכת עמידתן של המערכות המפוקחות ב-24 העקרונות.
 

חוק בנק ישראל, התש"ע-2010
סעיף 4 לחוק בנק ישראל קובע כי אחד מתפקידיו של בנק ישראל הוא "להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במשק, במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן, לרבות בהתאם לחוק מערכות התשלומים, התשס"ח-2008". קביעה זו היא מקור הסמכות לפעילות בנק ישראל בתחום מערך התשלומים בכלל ולפעילותו בתחום הפיקוח על מערכות התשלומים בפרט.
חוק מערכות התשלומים, התשס"ח-2008
סמכות הפיקוח על מערכות התשלומים בישראל קבועה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 (להלן: "החוק"). הוראות החוק קובעות את התנאים להחלתה של סמכות הפיקוח על מערכת תשלומים, את החובות המוטלות על מפעיל מערכת הנתונה לפיקוח ואת הכלים הנתונים בידי הפיקוח ליישום סמכותו זו.

מערכות מבוקרות
בהתאם לחוק מערכות תשלומים, כאשר מערכת תשלומים מוכרזת כמבוקרת על ידי נגיד בנק ישראל, היא כפופה לפיקוח של בנק ישראל. מערכת תוגדר כמבוקרת כאשר היא עומדת בתנאים הבאים:
·         פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;
·         יש חשש כי פעילות בלתי תקינה, בלתי יעילה או בלתי אמינה של המערכת תפגע במערך התשלומים במשק.
להלן מערכות התשלומים המבוקרות בישראל:
·         מערכת "זיכויים, חיובים והעברות תשלומים", המופעלת בידי מס"ב (מרכז סליקה בנקאי);
·         מערכת "שירותים בכרטיסי חיוב", המופעלת בידי חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים);
·         מערכת "מכשירי בנק אוטומטיים", המופעלת בידי חברת שב"א.
 
מערכות מבוקרות מיועדות
בהתאם לחוק מערכות תשלומים, כאשר מערכת תשלומים מוכרזת כמבוקרת וכמיועדת ("מבוקרת מיועדת") על ידי נגיד בנק ישראל, היא כפופה לפיקוח של בנק ישראל, והתשלומים הנסלקים בה הם סופיים.
 
להלן מערכות התשלומים המבוקרות מיועדות בישראל:
·         מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת);
·         מערכת ה-CLS (Continuous Linked Settlement).
 
מערכות נוספות
מסלקות הבורסה           

במסגרת תפקידו כמפקח על מערכות התשלומים מפרסם בנק ישראל הוראות למערכות תשלומים מבוקרות ומבוקרות-מיועדות. הוראות אלו קובעות סטנדרטים בנושאים שונים, והן מבוססות בין השאר על העקרונות לתשתיות השוק הפיננסי
(PFMI, 
Principles for Financial Market Infrastructure) שגיבש הבנק לסליקות בין-לאומיות -

BIS, Bank for International Settlements.


קישורים להוראות:


הוראה מספר 1 - החלת עקרונות ה- PFMI על מערכות התשלומים המבוקרות ומערכות התשלומים המבוקרות מיועדות​.​


הוראה מספר 2 - מידע ודיווח ממערכת תשלומים מבוקרת וממערכת תשלומים מבוקרת מיועדת.


הוראה מספר 3 – מידע ודיווח במצב חירום ממערכת תשלומים מבוקרת וממערכת תשלומים מבוקרת מיועדת.


הוראה מספר 4 – הבסיס המשפטי של מערכת תשלומים מבוקרת ומערכת תשלומים מבוקרת מיועדת.


הוראה מספר 5 – סופיות הסליקה ונקודת האל חזור של מערכת תשלומים מבוקרת ומערכת תשלומים מבוקרת מיועדת​


הוראה מספר 6 - מסגרת לניהול סיכונים מקיף


הוראה מספר 7- כללים ונהלים לניהול כשל משתתף


הוראה מספר 8- יעילות ואפקטיביות


הוראה מספר 9- נהלים ותקנים לתקשורת


הוראה מספר 12- סליקת כספים


הוראה מספר 13- גילוי לכללים, לנהלים עיקריים ולנתוני שוק


הוראה מספר 14- סיכוני משמורת והשקעה​